מחר, 8 במרץ, יצוין ברחבי העולם יום האישה הבינלאומי באירועים חגיגיים רבים, אבל החגיגות האלו מגיעות השנה עם ריח מעט חמוץ. בשנת 2023 נרצחו בישראל 22 נשים על רקע אלימות במשפחה, ומתחילת שנת 2024 נרצחו כבר שמונה נשים.
המספרים האלה לא רק שאינם מרעידים את עולמו של מי שאמון על בטחונו הלאומי של הציבור, אלא שמסיבה כלשהי, משרדו החליט שזה בדיוק הזמן לקצץ את הסיוע הכספי ל"פורום מיכל סלה", שמשקם, מציל ומציע פתרונות למאות נשים מאוימות ברצח מדי שנה. תוסיפו על זה את הסטרס המבעבע בעקבות המלחמה שהופך בתים רבים לסרטי אימה ואת ההקלות בקבלת רישיון לנשק ללא הצלבה מינימלית עם נתונים של הרווחה על גברים המאיימים ברצח, וקיבלתם מתכון רע מאוד.
לילי בן עמי, מייסדת ומנכ"לית פורום מיכל סלה (בתמונה הראשית. צילום: ניר קידר), אומרת בשיחה עם זאפ משפטי בתגובה לשני מקרי רצח הנשים בצפון הארץ השבוע: "בתוך מכת הטרור הבטחוני והנורא שהעורף מתמודד בכאב שלא נגמר, יש חזית נוספת שהשבוע גבתה שני קורבנות רצח בידי בני זוגן. האלימות בבתים עלתה מאז השבעה באוקטובר ב-20% על פי הפניות שמגיעות כל יום לעמותת פורום מיכל סלה.
"על כך", אומרת בן עמי, "נוספת מדיניות הנשקים החדשה שהביאה לעלייה בסיכון של נשים המוכרות לרשויות כנשים מאוימות. אסור שהחזית הזו תעבור מתחת לרדאר. כפי שראינו שוב - מדובר בחיים ומוות.
"שתי הרציחות החדשות הן ראיה נוספת לקצה קצהו של קרחון. בתוך כל זה, לא נתפס שדווקא עכשיו קוצץ תקציב להגנה על נשים מאוימות. על מדינת ישראל לעשות בדיוק הפוך ולשים על שולחן הממשלה וכיעד מוביל בתכנית הלאומית את החזית הבוערת של רצח נשים וביטחון בבית".
לפי מדד פורום מיכל סלה, בישראל מתרחש בכל שבועיים בממוצע רצח של אישה במשפחה. מתחילת המלחמה נרצחו עשר נשים בידי בן זוג ועוד שתי נשים שהרצח שלהן עדיין בחקירה.
"פורום מיכל סלה זו עמותה שמפתחת וממציאה פתרונות חדשניים טכנולוגיים למניעת רצח נשים בביתן", מספרת בן עמי. "השבעה באוקטובר הפך את הנושא של ביטחון בתוך הבית לנושא לאומי, והמלחמה העלתה את האלימות בתוך הבתים. אם כולנו חווים סטרס לא קל בעקבות המלחמה, תחשבי מה קורה בבית אלים בתקופה כזו. יש עליית מדרגה של האלימות, יש סיר לחץ מבעבע, והנה השבוע היו שתי רציחות, ולפני שבוע וחצי עוד אישה בת 72 נרצחה בביתה.
"תוסיפי על כל מה שאמרתי את נושא מדיניות הנשקים החדשה. ברגע שיש יותר נשקים פרטיים בבתים, האוכלוסיה של נשים מאוימות – ואני מדברת על אוכלוסיה שמשטרת ישראל והרווחה מכירות אותן – היא בסכנה. דמייני מה עובר על אישה כשהיא בסכנת רצח, כאשר המדינה אומרת לה 'לכי למקלט' ובן הזוג לשעבר שולח לה תמונה שהוא הגיש בקשה לרישיון לנשק. הן לא ישנות בלילה".
לדברי בן עמי, העמותה פנתה בנושא לאגף לביטחון לאומי, לאגף כלי ירייה ולאגף הרווחה. "אמרנו, נשק מציל חיים - ראינו את זה בשבעה באוקטובר, אבל תבדקו מי מבקש רישיון. אנחנו לא נגד נשק ברמה העקרונית. להפך, פורום מיכל סלה הוא ארגון שיש לו גם תפיסה בטחוניסטית. אנחנו ברגע זה מאבטחות 276 נשים ועוד 900 ילדים בבתים שלהם עם חברות אבטחה פרטיות, שזה גם אומר מאבטחים עם נשק. אז אין לנו התנגדות לנשק, אבל צריך לוודא שהנשק לא יגיע לידיים הלא נכונות.
לפי מחקר מעמיק שערכו בעמותה בעקבות המלחמה ועשרות הפניות שהגיעו לפורום מיכל סלה, מאז החלה המלחמה נרשמה עלייה של 20% פניות מנשים מאוימות. בבדיקה נוספת מול גורמי הממשלה התגלה שלא נעשתה שום הצלבה מול משרד הרווחה במתן רישיון לכלי נשק פרט.
בן עמי: "כיום אישה שמאיימים על חייה יכולה לקבל מענה או מהמשטרה או מהרווחה, אלה הם הגורמים שמטפלים באלימות במשפחה, אז למה לא עושים הצלבת מידע? המצב הוא כזה שברווחה יודעים שהאישה נמצאת בסכנת חיים, בזמן שבן הזוג במקביל מקבל רישיון לנשק. הגשנו נייר עמדה לכנסת, שמציג חמש פעולות שאפשר לעשות כבר היום כדי לוודא שנשק לא מגיע לידיים הלא נכונות. אחת מהן זו הצלבת מידע עם הרווחה".
נשמע טריוויאלי.
"נשמע טריוויאלי אבל זה לא קורה. גם היית מצפה שכאשר יש עלייה באלימות וברציחות בתוך הבתים כי יש פה חזית נוספת מדממת, תהיה התייחסות לנשים מאוימות, שיגבירו את ההגנה או שיציעו פרסום לגבי כך שגבר שדווח כאלים לא יקבל רישיון לנשק, אבל אין שום התייחסות לאוכלוסיית הנשים סביב המדיניות החדשה של קבלת נשקים. היו עכשיו שתי רציחות. האם ראית בכיר בממשלה כלשהו שדיבר על זה? שהגיע להלוויה? הנושא הזה עובר מתחת לרדאר וזה מה שאנחנו קוראות לממשלה לשנות, זה גם ביטחון פנים והנושא צריך להיות בראש סדר עדיפויות, זה הביטחון של כולם.
"ביטחון זה לא רק מפני טרור בחוץ, יש נשים וילדים שעבורם הבית זה גם חזית, וצריך להתמודד עם זה. המלחמה הוסיפה נדבך נוסף לאותן נשים מאוימות ויש לתת לזה מענה. אנחנו מומחים בביטחון, אנחנו הסטארט אפ ניישן, למה אנחנו מתייחסים לביטחון של נשים כאילו אנחנו בשנות החמישים? יש לכלול את הנושא בתכנית השיקום הלאומית בתוך המלחמה".
אילו מקרים החריפה המלחמה?
"בכנסת היה דיון על מילואימניקים רבים שחווים הלם קרב, אחד מהם סיפר שהוא חונק את אשתו בלילה. עבור בתים רבים נהיה פה סיפור חדש. פונים אלינו מטפלים בנפגעים בשבעה באוקטובר, כולם מכירים את הסטרס בבתים. פורום מיכל סלה התגייס לכך ואנחנו מטפלות בנושא של פיצוצי המשנה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר ותגבור חוסן המשפחות.
כיצד פועל הפורום למען הנשים בעת הזו?
"מלבד זה שהכפלנו את כוח האדם שלנו בקו החם, בחמ"ל מיכל, והקמנו כיתת כוננות של כלבי הגנה, הגברנו את נושא הפתרונות הפרקטיים להגנה על נשים מאוימות. אנו מגנים על נשים באמצעות שתי תכניות הגנה, אחת בעזרת כלבי מיכל סלה והפתרון השני חברת אבטחה פרטית.
"אנחנו ממגנות לאישה מאוימת את הבית כדי שהיא לא תצטרך ללכת למקלט. מתקינים מצלמה, לחצן מצוקה, לצד סייר הגנה 24/7 ושיעורי הגנה עצמית. משרד עורכי דין שולח מכתב התרעה לגורם המאיים, וכן הלאה.
מי מממן את הפעילות שלכם?
"המימון היה בחלקו מהמשרד לביטחון פנימי והשאר מתרומות – שורה ארוכה של גורמים במשק תורמים כדי שנשים מאוימות יוכלו להישאר בבית שלהן ולחוש בטוחות. אנחנו רוצים שאישה מאוימת תוכל לבחור אם היא רוצה להישאר בבית שלה או ללכת למקלט - הפתרון היחידי שהמדינה מציעה. מגיע להן האפשרות לבחור אם להמשיך את שגרת החיים, להמשיך לעבוד. הפתרונות שלנו גם יותר זולים כלכלית".
למה המשרד לביטחון לאומי מפסיק לממן את הפרויקט?
"היתה לנו שנה מוצלחת מאוד של שיתוף פעולה עם המשרד לביטחון לאומי, כל המדדים עלו, האיומים פחתו, הביטחון של הנשים עלה, אנשי המשרד רצו להגדיל את הפרויקט ואת שיתוף הפעולה. לפני כשבוע וחצי אנחנו מתעוררות לכתבה בעיתון ולטלפון של עיתונאית ומגלות שבאופן חד צדדי ובניגוד לעמדת הדרג המקצועי של המשרד, ח"כ איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, החליט לקצץ את הכסף הזה.
"בעצם, בפועל, מאוגוסט האחרון, פורום מיכל סלה מממן 100% עצמאית את תכניות ההגנה הללו. אין תקצוב מדיני. אנחנו נמשיך להגן על נשים עם או בלי המדינה. אין אצלנו רשימת המתנה. כל אישה שקוראת עכשיו את הכתבה הזו יכולה לפנות לפורום מיכל סלה ולקבל הגנה בחינם. אנחנו ממשיכות בכל הכוח ובוודאי בימי מלחמה. אני רק מקווה שיהיה מי שיתעשת בממשלה ויבין שזה לא נכון שההגנה על נשים תהיה ממומנת לגמרי מכספי ציבור".
עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה. צילום: רמי זרנגר
החקיקה בנושא אלימות במשפחה אינה מספקת
במרכז רקמן לקידום מעמד האישה, מרכז משפטי המציע לנשים ייעוץ משפטי בכל הקשור לפרידה, גירושין ואלימות במשפחה, מחזיקים בדעה דומה כי המדינה צריכה להציע סל של פתרונות ולא רק מקלט לנשים מוכות.
עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, אומרת: "רצח הוא מופע קיצון של אלימות במשפחה, אבל אלימות במשפחה מורכבת מרצף של התנהגויות שלצערי הרב חלקן לא מוגדרות בחוק כעבירות, ואפילו לא ברמת הגדרה מוסכמת על כל משרדי הממשלה לגבי מה היא תופעת האלימות במשפחה.
"רצח הוא רק הקצה, אבל הוא לא מגלם את היקף התופעה. אם השאלה היא מה יכול למנוע רצח, הטיפול צריך להיות הרבה יותר עמוק ורחב והדבר שהכי חסר, ודו"ח מבקר המדינה הזכיר את זה בשנת 2021, זה שאין חקיקה של אלימות במשפחה כמו שיש במדינות אחרות, שהמציאו ואימצו את אמנת איסטנבול - האמנה האירופאית למאבק באלימות במשפחה, שמייצרת מפת דרכים למה המדינה צריכה לעשות כדי להתמודד עם אלימות במשפחה".
לדברי עו"ד הורוביץ, "חשוב להכליל בחקיקה גם התנהגויות קיצוניות כמו אלימות כלכלית, אלימות נפשית, גזלייטינג ומיני אלימות שאינם פיזיים, שהרי אלימות קשורה לשליטה. לכן, הדבר הראשון להפחית את היקף האלימות במשפחה זה לעשות את הניימינג של התופעה בחקיקה. גם אם כל מה שמניתי לא ייכנס להגדרה של עבירות פליליות אבל נייצר הגדרה רחבה יותר של תופעות האלימות, אז כל התכניות הממשלתיות, הפעילות של המערכת המשפטית, המשטרתית, הרווחה, תעבוד סביב מופעי אלימות שיש הסכמה והגדרה לגביהן, מה שיאפשר ייצור תכניות, הצעת תקציבים ועוד. אז דבר ראשון זה להגדיר בחוק את האלימות בצורה רחבה יותר".
אם הנושא כבר הוזכר בדו"ח מבקר המדינה בשנת 2021, למה דבר לא השתנה מאז?
"יש פה ממשלה מאוד שמרנית וקיצונית שדרך ההסתכלות שלה על אלימות במשפחה היא 'מה לא נעשה'. אחת ההצהרות שלה בהסכמים הקואליציוניים היתה שלא יחתמו על אמנת איסנטבול. אני חושבת שנשים ואלימות במשפחה הם לא בסדר העדיפויות הלאומי של הממשלה הנוכחית, ולכן את לא רואה עשיית משמעותית, בטח לא בהקשר של חקיקה או תקציבים, שכן קרו בממשלות קודמות.
"אני גם אסייג שהממשלה הנוכחית העבירה את חוק האיזוק האלקטרוני שנועד לייצר הגנה במקרים שעלולים להיגמר ברצח. אחרי הרבה לחץ של חברות כנסת, השר איתמר בן גביר התרצה והעביר את החקיקה. היא אמורה להיכנס לתוקף בקיץ הקרוב, אבל לפי מה שאנחנו מבינים בדיוני הסטטוס על החקיקה, זה לא יקרה כי האיזוק האלקטרוני דורש רמת היערכות מטעם המדינה למעקב, חלוקת האזיקונים, התאמה של חדר מצב. זה דורש מכרזים והשקעה של זמן וכסף מטעם המדינה וזה לא קורה כרגע. בפועל, זה אחד הדברים שנועדו לייצר פתרון מלבד המקלטים שקיימים היום, אבל כאמור כרגע זה לא מתקדם לכך".
אז כל אישה מאוימת צריכה להיעזר בארגון התנדבותי?
"הפתרון היחיד של המדינה הוא יציאה למקלט, והוא מוגבל - לא כל אישה יכולה לצאת למקלט ולהפוך את כל חייה בזמן שהצד הפוגע לא צריך לשנות את התנהגותו. הפתרון הזה שם את כל כובד המשקל רק על האישה, אנחנו חושבים שמדינת ישראל צריכה להציע סל של פתרונות ולא רק מקלט".
ואת חושבת שזה יקרה פעם?
"אני חושבת שלחץ ועיסוק תקשורתיים והעלאת הנושא לכותרות יכולים לעזור. זה מה שעזר להעברת החקיקה שנכתבה עוד בימי הממשלה הקודמת, לעבור בסופו של דבר. התקווה היא שעוד לחץ יעזור גם למימושה".
אילו שירותים ותמיכה מציע המרכז לנשים שחשופות לאלימות מצד בני משפחה בימים אלה?
"אנחנו מרכז משפטי, אנחנו מציעות לנשים ייעוץ משפטי בכל ההקשר של פרידה וגירושין ולזה מתקשר גם נושא אלימות במשפחה. אנחנו כמובן לא יכולות להחליף את תפקיד הממשלה, היכולת שלנו היא מוגבלת, אנחנו לא ממומנים על ידי הממשלה. אנחנו מסייעות לנשים בסיום הקשר, פרידה, גירושין, משמורת, ייעוץ משפטי ומייצגות במספר מאוד מצומצם תיקים. בסופו של יום, הכלים המשפטיים להגנה הם מוגבלים. בסוף אם בית המשפט מוציא צו הרחקה, מי שצריך ליישם אותו זו המשטרה, פיסת הנייר לא יכולה להגן על אישה וילדיה".
ד', אחת הנשים המאוימות שנעזרה בפורום מיכל סלה, מסכמת: "לא יודעת איך הייתי יכולה לחזור לשגרת חיי ללא פורום מיכל סלה. אני מקבלת הכל חינם ולא הייתי יכולה להרשות לעצמי לממן אמצעי הגנה. מבית משותף היה עלי להסתדר כלכלית לבד. אני יודעת שאם אתקל באקס שלי, בזכות הביטחון של קורס קרב המגע ואמצעי המיגון אתמודד לא כקורבן אלא כאישה חזקה. לא הייתי מצליחה להתחיל לשקם את חיי בלי עזרת פורום מיכל סלה".
