לפעמים אין ברירה, וצריך לפרק את החברה שהוקמה. הסיבות יכולות להיות שונות, אך חשוב לדעת שבכל מקרה בו הגעתם להחלטה לפרק את החברה, יש להסדיר את הנושא בפנקסי רשם החברות. אחרת תהיו צפויים לקנסות כספיים (במידה שלא תשלמו את האגרה השנתית, כי מבחינתכם החברה כבר לא קיימת).
3 דרכים לפירוק חברה
ניתן לפרק חברה באחת מהדרכים הבאות:
א. פירוק חברה ע"י ביהמ"ש
ב. פירוק חברה מרצון
ג. פירוק חברה בפיקוח ביהמ"ש
בעל מניות בחברה, נושה שלה או עובד של החברה- כל אחד מהם יכול לפנות לביהמ"ש המחוזי, ולבקש ממנו כי יוציא צו לפירוק החברה. ביהמ"ש יבדוק אם מתקיימת עילה אחת או יותר מהעילות שבחוק: החברה קיבלה החלטה מיוחדת על כך שהיא תפורק ע"י ביהמ"ש, החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה מיום שנרשמה או הפסיקה את עסקיה למשך שנה, החברה לא יכולה לפרוע את חובותיה, או שביהמ"ש סבור, כי מן הצדק והיושר לפרק את החברה.
פירוק חברה מרצון יכול להתבצע בשל אחת מהסיבות האלו: התקופה שנקבעה בתקנון לקיום החברה הסתיימה, החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוק מרצון שלה, החברה החליטה בהחלטה שלא מן המניין, שבשל החובות שלה היא לא יכולה להמשיך בעסקיה, ועדיף שתתפרק.
פירוק חברה מרצון יכול להתבצע במסלול של פירוק ע"י בעלי המניות או פירוק ע"י הנושים.
פירוק חברה מרצון ע"י בעלי מניות כרוך במספר שלבים, אשר יש להקפיד על קיומם. ביניהם: הגשת תצהיר כושר פירעון לרשם החברות, משלוח הודעה לחברי החברה בדבר כינוס אסיפה כללית שלא מן המניין לצורך קבלת החלטה מיוחדת על פירוק חברה מרצון, כינוס אסיפת החברה, קיום האסיפה וקבלת החלטה על פירוק מרצון כהחלטה מיוחדת, מינוי מפרק ומתן הודעה על כך לרשם החברות, פרסום הודעה על קבלת החלטה בדבר פרוק חברה מרצון בעיתון.
הליכי פירוק חברה מרצון ע"י נושים דומים במידה מסוימת להליכי הפירוק ע"י בעלי מניות, בכפוף לשינויים המתחייבים.
פירוק בפיקוח ביהמ"ש פירושו, כי במקרה שחברה החליטה להתפרק מרצון, ביהמ"ש רשאי לתת צו שהמשך הפירוק יהיה תחת פיקוחו.
זכויות העובדים בעת ההליך
חשוב לדעת, כי כאשר ניתן צו לפירוק החברה לא אמורות להיפגע זכויות העובדים ועובדי החברה זכאים לקבל את המשכורות שלהם, וזכויות אחרות אשר לא שולמו להם ע"י החברה, ישולמו ע"י המוסד לביטוח לאומי.
בהתאם לכך, בקשות פירוק רבות מוגשות ע"י עובדים, ולא ע"י נושים אחרים, שלפעמים מוכנים לקחת את הסיכון ולחכות לשיפור במצב הפיננסי של החברה.