התיק העיקרי בפרשת ליברמן נסגר/ דעה

מאת היועץ המשפטי יהודה וינשטיין הודיע לאחרונה, כי החליט לסגור את תיק החקירה העיקרי שהתנהל במשך שנים ארוכות כנגד השר אביגדור ליברמן ולא להעמידו לדין.

עיקרו של החשד בתיק זה נגע למעורבותו וזיקתו של ליברמן לשורה של חברות, במהלך כהונתו בתפקידים ציבוריים, בהן נותר בעל שליטה וכיוון את פעילותן. על פי החשד, המשיך ליברמן להיות "העילה" לקבלת כספים בהיקף של מיליוני דולרים שהוזרמו לאותן חברות מידי אנשי עסקים, שכמה מהם בעלי אינטרסים בישראל. לפי החשד, ליברמן עשה זאת תוך הסתרת מעורבותו מעיני הציבור, באמצעות מארג חברות שהוקם בחו"ל.

וינשטיין הגיע למסקנה, כי: "לא נמצאו ראיות ברורות להוכחת שליטתו של ליברמן" בחברות הללו או "זיקה ממשית אסורה אחרת שלו אליהן" בתקופת היותו עובד ציבור. לפיכך החליט וינשטיין, כי התשתית הראייתית אינה מקימה אפשרות סבירה להרשעה.

עיון בהחלטת היועץ, בת 95 עמודים, מלמד כי וינשטיין נותר עם אינדיקציות המעלות חשדות, אולם כאלו שאין בהם די לטעמו ברמת הוודאות הנדרשת לאישום בפלילים. כן מציין וינשטיין קשיים ראייתים, בהם סירובה של עדה מרכזית, רו"ח מקפריסין בשם דניאלה מורצי להעיד, ופטירתם של חלק מהעדים, ביניהם עד מרכזי נוסף, איש העסקים שולדינר. באשר לרואת החשבון, מהחלטת וינשטיין עולה כי עדותה נסמכה על התרשמות וסברה ולהערכתו לא תהווה בסיס לממצאים פוזיטיביים בבית המשפט.

וינשטיין חותם את החלטתו בחשש מפני מסר מוטעה של "השורה התחתונה" בציבור, לפיו "אין התביעה חדורה רוח קרב במלחמתה בשחיתות". וינשטיין מציין, כי חשש זה מדיר שינה מעיניו אולם עליו לפעול לפי המבחן המשפטי שעניינו "מבחן הסיכוי הסביר להרשעה".

ליברמן יועמד לדין בפרשה משנית הנוגעת לשגריר בן אריה
עם זאת, וינשטיין החליט להעמיד את ליברמן לדין בפרשה משנית בעבירת מרמה והפרת אמונים. לפי כתב האישום שהגיש וינשטיין ליו"ר הכנסת לשם הסרת חסינותו של ליברמן, יואשם ליברמן בכך שפעל למינויו של זאב בן אריה, שגריר ישראל לשעבר בבלרוס, כיועץ במטה המדיני של משרד החוץ, ולכהונת שגריר בריגה, לטביה.

ליברמן עשה זאת, לפי האישום, על אף שידע שבן אריה מעל בתפקידו ומסר לליברמן מידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו, אשר כלל פרטים מתוך חיקור דין שנגע לליברמן. בן אריה הורשע עקב מעשהו זה בעבירות של גילוי בהפרת חובה ושיבוש הליכי משפט ונדון ל-4 חודשי מאסר בעבודות שירות.

השלכות לעניין כהונתו של ליברמן בממשלה ושאלת הקלון
האישום שיוגש נגד ליברמן מינורי ביחס לעבירות החמורות בהן נחשד בתיק העיקרי, ואשר מהן נוקה כעת, דבר המסיר מבחינתו עננה כבדה שריחפה מעל לראשו במשך שנים ארוכות. עם זאת, על אף סגירת התיק העיקרי, על ליברמן להתמודד עם האישום הקל יותר והמכשלות שזה צפוי להעמיד בפניו בכל הנוגע להמשך כהונותיו בתפקידים ציבוריים בכירים.  

ליברמן העדיף לנהל את המאבק המשפטי כשאינו מכהן בתפקיד ציבורי כשר, והודיע לאחרונה על התפטרותו מהממשלה ועל רצונו במשפט מהיר.
החלטתו של היועץ המשפטי על סגירת התיק העיקרי בעניינו של ליברמן נסמכת על שקילת התשתית הראייתית. ככזו - סיכויה להיהפך על ידי בג"ץ נחזים כנמוכים.

שאלה נפרדת היא שאלת הקלון, אליה יידרש בית המשפט שידון בעניינו של ליברמן, במידה שיורשע. אם ייקבע שיש קלון בעבירה, לא יוכל ליברמן לכהן כשר. באשר לכהונה כח"כ, בשלב זה לפחות לא נחזית מכשלה מבחינת ליברמן שכן החוק פוסל זאת רק במקרה בו נגזר עונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים כאשר משך הפסילה הוא שבע שנים. עם זאת, אין בכך סוף פסוק משום שיש להניח כי אם יכהן ליברמן כח"כ או כשר בכנסת הבאה כאשר כתב האישום תלוי נגדו, תועמד השאלה לביקורת בג"ץ אשר יידרש לעניין בשים לב לתקדימי עבר בהם פסל כהונתם של השר דרעי וסגן השר פנחסי.

זירת המחלוקת תעבור אפוא לבית המשפט שידון במשפטו של ליברמן. אם יגיעו התביעה וסנגוריו של ליברמן להבנה, יש להניח כי יגובש הסדר שיכלול גם התייחסות לנושא הקלון, אשר יוגש לאישור בית המשפט, ומבחינת ליברמן לא יפגע ביכולתו להתמנות בכנסת הבאה לתפקיד בממשלה. מנגד, לעיני היועץ המשפטי עומד בוודאי מקרה אולמרט, שהורשע בעבירה דומה, ואשר התביעה עתרה לקלון בעניינו, אם כי בית המשפט לא נדרש להכריע בכך, לנוכח וויתורו של אולמרט על זכויות כספיות מהמדינה.

אם יעמוד היועץ על דרישת הקלון, יידרש בית המשפט להכריע, ובמקרה זה לא ניתן לשלול כי ההליך המשפטי יימשך זמן רב יותר.

השלמת חקירה או עיכוב מיותר?
בהתפתחות נוספת בפרשה לעת זו, פורסם כי הפרקליטות שוקלת לבצע השלמת חקירה, לאחר שהסתבר כי חברים בוועדה שמינתה את השגריר לא נחקרו. זהו גילוי מביך, שעלול לגרום לעיכוב בהגשת כתב האישום, ובעייתי במיוחד לאחר שליברמן כבר הודיע על התפטרותו.