כשהעולם הופך לכפר גלובלי, שבו היקפי הסחר הבינלאומי הולכים וגדלים, חשיבות מרובה נודעת להבנת משמעותו המשפטית של שטר המטען הימי. הסיבה לכך טמונה בעיקר בעובדה כי פערים בעלי השלכה מהותית עלולים להתגלע ביחסים שבין היצואן (המוכר) והיבואן (הרוכש) אל מול היחסים שבין כל אחד מהם והמוביל הימי.
בהובלה הימית מנפיק המוביל הימי שטר מטען למוסר המטען (בדרך-כלל היצואן או חברת השילוח שפועלת מטעמו).
לשטר המטען שלוש משמעויות משפטיות:
1. הוא מהווה אישור (קבלה) כי המוביל הימי קיבל לידיו את המטען, ובאיזה מצב;
2. הוא מהווה את חוזה ההובלה הימית (שתנאיו מצוינים בדרך-כלל בצדו האחורי(;
3. הוא מהווה תעודת קניין, באופן שהאוחז בו, והוא בלבד, זכאי לדרוש מהמוביל הימי את המטען עם הגעתו לנמל היעד.
אם רוכש המטען לא יקבל את שטר המטען מהמוכר מכל סיבה שהיא (מוצדקת או שאינה מוצדקת), הוא לא יוכל לקבל את המטען מהמוביל הימי בפועל, גם אם עמד בכל התחייבויותיו כלפי המוכר.
לאחרונה הגיע לבית המשפט מקרה בו מוכר מהודו התקשר בחוזה למכירת מטען לקונה בישראל.
שני הצדדים, המוכר ההודי והקונה הישראלי, נעזרו בשירותיהן של חברות שילוח (חברות הדואגות, בין היתר, להסדיר את ההובלה).
הקונה הישראלי שילם למוכר ההודי את מלוא הסכום עבור רכישת המטען במועד, המוכר ההודי מסר את המטען לחברת השילוח ההודית לשם מסירתו לחברת ההובלה הימית, חברת ההובלה הימית קיבלה את המטען להובלה והנפיקה למשלח ההודי שטר מטען, שבו מצוין משלח המטען ושבו צוינה חברת השילוח הישראלית כמקבלת המטען.
המטען הובל לישראל ונפרק בנמל, אך בשל סכסוך שהתגלע בין חברות השילוח (ההודית והישראלית), סכסוך שאין לו כל קשר ליחסים שבין המוכר ההודי והקונה הישראלי, סירבה חברת השילוח ההודית למסור את שטר המטען למשלח הישראלי.
כאשר דרשה חברת השילוח הישראלית מחברת ההובלה הימית את שחרור המטען, והדגישה כי הלקוח שלה - היבואן - מילא את כל חיוביו כלפי המוכר ההודי והוא זכאי לקבלו, נאלצה חברת ההובלה הימית להודיע כי אף שהיא אדישה לשאלה מי יקבל את המטען, היא אינה רשאית למסור אותו, אלא למי שיציג בפניה וימסור לה שטר מטען.
כך מצא עצמו הרוכש הישראלי עומד בפני שוקת שבורה, לפיה הוא אינו יכול לקבל את המטען, חרף העובדה שזה נפרק בנמל בישראל וצובר חובות רבים מאז הגעתו (בגין דמי השהייה של המכולה בה מצוי המטען ובגין דמי אחסון של המכולה בנמל).
במצבים בהם המטען הינו מטען פסיד, כלומר מטען מתכלה/מתקלקל עקב חלוף הזמן, הפגיעה ביבואן גדולה אף יותר.
לכן, בכל עסקת יבוא של מטענים, חשוב מאד להבטיח את קבלת שטר המטען כנגד מילוי כל תנאי העסקה מצידו של היבואן ומומלץ לקבל ייעוץ בעניין זה, מבעוד מועד, מעורכי דין המתמחים בתחום זה.
* תחומי עיסוק המשרד: משפט ימי, מקרקעין, נזיקין, עבודה, דיני חברות, משפט מינהלי, תכנון ובנייה, משפט מסחרי.
** טלפון: 04-8385175, דוא"ל: office@danlaw.co.il
