בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע דן בתביעה להכרה בפגיעות שונות בגופה של התובעת כפגיעות הנובעות מתאונת עבודה, ע"פ משמעותה בחוק הביטוח הלאומי.
התובעת היא עצמאית ובעלת חנות בעיר אשדוד. לטענתה, היא נפלה מכיסא תוך כדי סידור סחורה על מדף.
לטענת המוסד לביטוח לאומי, אין להכיר באירוע כתאונת עבודה, שכן מדובר בתובעת אשר היתה עובדת עצמאית. לפיכך, עליה חל הנטל להוכיח את שני התנאים הקבועים בסעיף 79 לחוק, כלומר: כי התאונה אירעה תוך כדי עיסוקה ועקב עיסוקה. אולם, התובעת לא עמדה בנטל זה.
לטענת המוסד לביטוח לאומי, לא הוכח כי אירע אירוע תאונתי כנטען. לגרסת התובעת אין תמיכה ברישומים הרפואיים, ועדותה אינה תואמת את הנסיבות.
השופט יוסף יוספי דחה את התביעה, וקבע כי אין להכיר במקרה כתאונת עבודה.
לא עמדה בנטל ההוכחה
השופט יוספי קבע, כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה כעובדת עצמאית.
התובעת פנתה לרופאים מספר פעמים לאחר האירוע, אולם לא הזכירה בפניהם את האירוע, אלא רק 5 חודשים לאחריו.
" יש לציין, כי ביום 12.12.2010 מסרה התובעת לרופא אליה פנתה, כי בזמן עבודה – נפלה מכיסא; דא עקא, הדבר בא לאחר 7 ביקורים אצל רופאים שונים ב -11 הימים שקדמו לכך, בהם לא נמסרה עובדה חשובה זו, ושבהם אף נמסר כי 5 מדובר בכאב שהחל רק כעת, ושאינו נובע מנפילה או מחבלה.
לפיכך, אין לקבל כראיה את המידע שמסרה התובעת לרופאה החל מיום 12.12.2010 ובפרט מאחר והדבר היה בסמוך להגשת התביעה לנתבע. ועוד נוסיף, כי גם ביום 12.12.2010 , עת מסרה התובעת לרופאה כי נפלה בעבודה, לא מסרה היא כי הדבר התרחש 5 חודשים עובר לכך", כתב השופט בפסק הדין.
בנוסף, התובעת לא זימנה לעדות עדה חשובה, והדבר צריך לשמש כנגדה. " בתצהירה של התובעת נטען, כי ביום האירוע פנתה היא לאחות של גיסתה, כדי שתחליף אותה בחנות באותו יום. עוד עולה מהתצהיר, כי במהלך יומיים נפתחה החנות ע"י אותה בת משפחה, מאחר והתובעת שהתה בביתה עקב הכאבים. והנה, שמה של אותה בת משפחה לא עלה ולא נמסר באף שלב, והיא גם לא זומנה לעדות", פסק השופט.
בשל האמור, נפסק כי התובעת לא הצליחה לעמוד בנטל המוגבר הרובץ עליה בהוכחת התאונה כקשורה למשלח ידה, וזאת בשים לב להיותה עובדת עצמאית. למעשה, לא הוכח כי האירוע הנטען התרחש.
התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.
(חן אווה נגד המל"ל בל 51013-06-11)
