עסקים רבים בסוף דרכם הכלכלית נוהגים לפגוע בעובדיהם. פעמים רבות המעסיק לא משלם משכורת תוך שהוא אומר שהמצב קשה, ועוד מעט יהיה לו כסף כדי לשלם את המשכורת.
אם אתם מרגישים ש"הסוף" קרוב, הספקים מתקשרים ואומרים שהמעסיק שלכם לא משלם את חובותיו ואתם רואים איך המעסיק מפסיק לענות לטלפונים ומנסה להתחמק –
זה ככל הנראה אומר שהוא מצוי על סף "חדלות פירעון".
למציאת עו"ד דיני עבודה באינדקס משפטי
פעמים רבות המעביד "יסגור את העסק" ויישאר חייב לכם כספים. בשלב זה אין טעם אמיתי לגשת לביה"ד לעבודה, שכן על אף שרוב הסיכויים שתקבלו פס"ד נגד המעביד (ואולי אפילו פס"ד בהעדר הגנה בבית הדין לעבודה), הרי שתאלצו להצטופף בתור הארוך של האנשים שהמעסיק שלכם חייב להם כסף.
כעובדים שכירים, יש לכם דרך אחרת שנקבעה בחוק הביטוח הלאומי, והיא: "זכויות עובדים בפשיטת רגל או בפירוק".
מתי הביטוח הלאומי ישלם את החוב של המעסיק?
למעשה, בתנאים מסוימים שיפורטו להלן, הביטוח הלאומי ישלם לכם את חובו של המעסיק.
אומנם המדובר בסכום מוגבל (כ- 112,000 ₪ המוצמדים למדד המחירים לצרכן מיום היווצרות החוב ועד ליום התשלום בפועל), אבל המדובר בסכום משמעותי שאותו תקבלו בוודאות, אם יתמלאו מספר תנאים.
ראשית, והכי חשוב, יש צורך להשיג צו פירוק (במקרה שהמעביד שלכם הוא חברה) או צו פשיטת רגל (במקרה שהמעביד שלכם הוא אדם פרטי).
לפעמים הספקים יעשו את העבודה עבורכם ויגישו כבר את הבקשה לביהמ"ש המחוזי, עם זאת, הנסיון מלמד, כי בדרך כלל הספקים לא נוקטים יוזמה כאמור שכן אין להם עניין כלכלי מובהק בתוצאה, שכן מבחינתם הסיכוי לגבות את החוב באמצעות הליך זה הוא נמוך. לעומת זאת, הסיכוי של העובדים השכירים לגבות את החוב הוא גבוה.
המדובר בהליך מורכב מאוד הדורש הגשת בקשה מתאימה לביהמ"ש המחוזי וניהול הליך מורכב בביהמ"ש המחוזי, ועם זאת זו עדיין הברירה הטובה ביותר העומדת לרשותכם אם אתם באמת רוצים לקבל בסופו של הליך את הכסף המגיע לכם.
המדובר בהוצאות בסך של כ- 4,500 ₪ בגין האגרות השונות ועוד כ- 300 ₪ בגין בדיקת כל תביעת חוב.
לצורך כך, ועל מנת לממן את ההוצאות השונות, מומלץ להתאגד כמה עובדים ולהגיש את הבקשה יחדיו, וכך חלקו של כל עובד יעמוד על כמה מאוד שקלים.
יודגש, הגשת תביעה לביה"ד לעבודה אינה זולה יותר. גם בביה"ד יש אגרות, ולאחר קבלת פס"ד, תאלצו לשלם אגרות ללשכת ההוצאה לפועל ועוד אגרות על הליכים שונים בהוצאה לפועל.
לאור העובדה שהמדובר בהליך מורכב מאוד הדורש ידע ומומחיות ספציפיים, כדאי לפעול באמצעות עורך דין המתמצא בתחום הפירוקים ופשיטות הרגל וכן בתחום זכויות עובדים בביטוח לאומי.
הגשת תביעת החוב למפרק
לאחר השגת צו הפירוק או פשיטת הרגל (הליך של כחצי שנה עד שנה), ולאחר שממונה מפרק או מנהל מיוחד לצורך בחינת תביעות העובדים, מגישים אליו את תביעת החוב, ולאחר שהוא מאשר את תביעת החוב, הוא מגיש אותה למוסד לביטוח לאומי, והמוסד לביטוח לאומי משלם לכם את הכספים המגיעים.
מבחינת הזכאות, תהיו זכאים לשכר העבודה שהמעביד חב לכם, פיצויי הפיטורים ודמי הודעה מוקדמת וכן חובות שהמעביד חב לקרן הפנסיה/ ביטוח מנהלים שלכם עד לגובה מסוים.
בשכר העבודה יכללו גם דמי ההבראה בשנתיים האחרונות, ביגוד עד ליום הפסקת העבודה ובעבור השנה האחרונה, משכורת 13 שלא שולמה עד ליום הפסקת העבודה ועבור השנה האחרונה, תשלום בגין ימי החופשה שנותרו לזכותכם עד ליום הפסקת עבודתכם ודמי חגים עד יום הפסקת העבודה ועבור השנה האחרונה.
פעמים רבות המעביד מנסה לא לכלול בתוך "שכר היסוד" מרכיבים השייכים לשכר היסוד ואשר משפיעים על גובה הפיצוי המגיע לכם, ומשכך יש צורך להראות זאת למפרק.
עקרונית, כל רכיב שכר נלקח בחשבון לצורך חישוב הגמלה כל עוד הוא עומד בהגדרה של "שכר עבודה", כגון: שעות נוספות, עמלות, פרמיות ומענקים.
