כעדים מומחים הנדסיים, אנו נתקלים לעתים במצבים המחייבים שילוב של כשרון הנדסי עם ידע היסטורי.
בתיק זה מדובר בעקרת בית שרצתה לפתוח סתימה בכיור המטבח. לצורך זה קנתה בחנות לחומרי ניקוי בקבוק של סודה קאוסטית שצמודה לה שפורפרת קטנה עם גרגרי אלומיניום, סט המיועד לפתיחת סתימות. היא שפכה את החומרים לתוך הכיור – ואז לפתע התחולל פיצוץ עז שכתוצאה ממנו הותז החומר מתוך הכיור לכל עבר והיא נפגעה קשות בפניה ובעיניה.
לאחר שהחלימה (אך עם נזק גופני פרמננטי), תבעה את היצרן של החומר לפתיחת סתימות.
הכנת חוות-דעת מומחה
לצורך הכנת חוות דעת מומחה, רכשנו בקבוק זהה וביצענו אנאליזה של החומרים. מהניתוח הסתבר שכאשר מערבבים סודה קאוסטית עם גרגרי אלומיניום – נוצר גז מימן ונוצר חום גבוה מאד! (גרגרי אלומיניום משמשים זה שנים רבות בתעשיית חומרי הנפץ).
ואז, כאשר גז המימן שנוצר נחשף לטמפרטורה כה גבוהה – הוא מתלקח ומתפוצץ, בדיוק כמו שספינת האוויר הגדולה "הינדנבורג" התלקחה והתפוצצה באוויר בשנת 1937 כאשר המימן שלה התלקח.
בחינת אחריות היצרן
אז מה בכל זאת השתבש הפעם? האם היצרן לא ידע על התהליכים הנ"ל?
היצרן ידע גם ידע, ולכן הדפיס על הבקבוק הוראות שימוש: קודם כל יש לשפוך את גרגרי האלומיניום לתוך הכיור, ורק אז, כאשר הם כבר נמהלים במים שבכיור –יש לשפוך את הסודה הקאוסטית.
אלא שעקרת הבית במקרה הנדון, כפי שהיצרן היה צריך לצפות, לא בהכרח פעלה בסדר הזה. היא החליטה שנוח יותר להכניס קודם כל את גרגרי האלומיניום לבקבוק, דבר שמייד התניע את יצירת המימן והחום הגבוה. ולאחר מכן, שפכה עקרת הבית את כל התערובת התוססת לכיור - ושם המימן מייד התלקח והתפוצץ.
הלקח ממקרה זה: היצרן היה צריך למנוע כל אפשרות להכנסת הגרגרים לבקבוק ע"י הלקוח, וזאת ע"י הקטנת פתח הכניסה לבקבוק, כך שניתן לשפוך מתוכו נוזל אך לא ניתן להכניס לתוכו גרגרים.
* שירותי הנדסה משפטית. הכותב הוא מהנדס מכונות ומנהל "שירותי הנדסה משפטית", מופיע כבר 20 שנה כמומחה בבתי המשפט. expert.engineering@gmail.com
