כיצד להתגונן מפני יבוא זול ופוגע?

בשנים האחרונות מדינת ישראל הפחיתה בצורה משמעותית ביותר את ההגנה הניתנת לתעשייה המקומית באמצעות מכסי ייבוא והגנות לא-מכסיות. לעיתים בוטלה ההגנה לחלוטין ולעיתים היא הופחתה לשעורים נמוכים מאד. כתוצאה מכך, יש עליה גדולה בכמויות הייבוא הן ממדינות מפותחות כמו אירופה ומארה"ב, והן ממדינות בעלות כוח עבודה זול מהמזרח הרחוק, כגון הודו וסין.

רוב היצרנים המקומיים מקבלים תופעה זו כגזירה משמיים שאין מה לעשות לגביה ומתארגנים בהתאם: יש מי שמתייעל, משפר את המוצר ומחזק את ערוצי השיווק שלו כדי שיוכל להמשיך ולהתחרות בהצלחה בייבוא הזול; יש מי שמעביר את הייצור שלו לנישות מיוחדות שבהן לא קיימת תחרות מן הייבוא; ויש גם כאלה שנאלצים לסגור את המפעל ולפטר את כל הפועלים העובדים בו.

ואולם, רבים מן היצרנים אינם מודעים לכך שלעיתים קיימת תרופה כנגד הייבוא הזול שיכולה להעניק להם הגנה, לפחות לכמה שנים כדי לאפשר הסתגלות או כדי למנוע תמחיר טורפני שכל מטרתו היא לחסל את התחרות המקומית.

חוק היטלי סחר - הגנה ליצרנים המקומיים
ההגנה הזו מצויה בחוק ששמו חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ"א-1991. חוק זה מאפשר ליצרנים מקומיים להגיש בקשה לממונה על היטלי הסחר במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לקבלת אחד מן ההיטלים שהחוק עוסק בהם. ההיטלים העיקריים הם: היטל היצף, היטל משווה ואמצעי הגנה. היטל היצף ניתן להטיל כל אימת שייבוא נמכר לישראל במחיר שהוא נמוך מ"המחיר המקובל" ושייבוא זה גורם לנזק ממשי לענף היצרני בישראל של מוצרים זהים או דומים. המחיר המקובל נקבע בדרך כלל על פי המחיר שבו היצרן הזר מוכר את סחורתו בשוק הביתי שלו.
לדוגמה: אם יצרן שבדי של נייר צילום מוכר את המוצר ב-2 אירו בשבדיה, אבל מוכר את אותו מוצר ליבואן ישראל ב-1.2 אירו, הרי שיצרן ישראלי יוכל לדרוש הטלת היטל היצף בשיעור של עד 0.8 אירו על הנייר משבדיה כדי להגן עליו מפני הנזק הממשי שהיבוא גורם. לחילופין, אם היצרן הישראלי מראה שהיצרן השבדי מקבל תמיכה ממשלתית (סובסידיה) לייצור או לייצוא של המוצר הנדון, וכי הייבוא הזול לישראל של מוצר זה גורם לו נזק ממשי, הוא יוכל לדרוש הטלת היטל משווה על המוצר בשיעור של הסובסידיה הממשלתית, באופן שישווה את מחירו למה שהוא היה אלמלא הסובסידיה.

לבסוף נסביר את מהותו של "אמצעי ההגנה". כאן מדובר על היטל או מכסת ייבוא ששר התמ"ת יכול להטיל גם בהעדר הוכחות על מחירי היצף או מחיר מסובסד. לשם כך דורש החוק להוכיח שחל גידול בייבוא, וכי גידול זה עלול לגרום לנזק חמור לענף היצרני המקומי. בשנים האחרונות הוטלו היטלי סחר שונים על מוצרים מסוגים שונים, וביניהם ניילון נצמד, קשתות מפלדה, דיסקיות חיתוך והשחזה, וסוליות מגומי מגופר. בעבר היו היטלים על מלט ופלדה.
היטלי סחר אלו מותרים על-פי האמנות הבינלאומיות שמדינת ישראל צד להן בתנאי שהתקיימו התנאים הקבועים באמנות אלו ושהליכי התלונה והחקירה התנהלו בהתאם לנהלים שנקבעו שם. יצרן מקומי ששוקל הגשת תלונה, חשוב מאד שיפנה לקבלת ייעוץ ממומחים בתחום כדי שלתלונתו יהיה סיכוי להתקבל.

* פרופ' אריה רייך, עו"ד, הוא מומחה לדיני סחר בינלאומי וחבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. דוא"ל: arie.reich@gmail.com