ב- 28.7.2000 הוסיף המחוקק לחוק סדר הדין הפלילי ( להלן: " החוק") את סעיף 60 א' הקובע, בין השאר כי: "חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית", בקשה זו מוגשת באמצעות טופס סטנדרטי הנקרא "טופס יידוע", ובמסגרתה ניתן לכתוב מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום. זכות החשוד היא להעביר נימוקים וטיעונים ולנסות לשכנע בדבר טעות משפטית או ראייתית וכן, במידת הצורך, לשכנע כי אין אינטרס ציבורי להגיש את כתב האישום.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום מחיקת רישום פלילי
כיצד ניתן לממש את זכות השימוע?
לפי סעיף 74 לחסד"פ, זכות העיון בחומר הראיות שבידי התביעה מוקנית לחשוד רק מעת שהוגש נגדו כתב אישום. עם זאת, לעיתים לא ניתן לממש באופן סביר את זכות הטיעון ללא קבלת עיקרי חומר הראיות שבידי התביעה.
לפיכך, תינתן אפשרות לחשוד או בא כוחו לעיין בעיקר חומר הראיות שבידי התביעה לקראת השימוע; זאת, בכפוף לשיקול דעת התביעה, ככל שזו תסבור כי אין הדבר עלול לפגוע בעניינם של מעורבים אחרים, להפריע להכנות למשפט, או לגרום נזק אחר.
למציאת עו"ד פלילי באתר משפטי
כיצד מתנהל השימוע?
הליך השימוע מתנהל באופן עקרוני בכתב ואולם, ככל שהשימוע מתנהל בעל-פה, הוא אמור להיות קצר יחסית - בכפוף לשיקול דעתו של עורך השימוע. הנחיות היועמ"ש בעניין זה קובעות כי: "יודגש, כי מוסד השימוע אינו מהווה תחליף למשפט, ואין תכליתו לשמש מעין 'משפט זוטא'. מטרת השימוע היא לאפשר לחשוד להציג טענותיו ולשכנע, כי חומר הראיות בעניינו או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשת כתב אישום נגדו. לחשוד ניתנת ההזדמנות להעמיד את התביעה על טעותה, בין אם מדובר בטעות משפטית או טעות ראייתית.
על כן ברור, כי במסגרת הליך זה אין מקום להתדיינות פרטנית ויש להתמקד בסוגיות עקרוניות אשר מצויות בטיוטת כתב האישום. בהתאם לאמור משך השימוע, ככל שהוא נעשה בעל-פה, יהיה קצר יחסית (ככלל, ישיבה אחת), בכפוף לשיקול דעת עורך השימוע".
עם זאת, היכולת לנהל דיאלוג שוטף ביחס לחומר החקירה מאפשרת לעיתים, גם אם לא לשנות את ההחלטה, להגיש כתב אישום, לעדן את כתב האישום ולעיתים אף מאפשרת להגיע להבנות בנוגע לרמה העונשית.
האם תמיד צריך לקיים שימוע?
עו"ד מיומן יודע כי לעיתים אין כלל מקום לקיים את השימוע. דבר זה נכון למשל במקרים בהם חומר החקירה פורש תשתית ראיות אשר תוביל בכל מקרה לכתב אישום ולכן אין כל סיבה לחשוף כבר בשלב זה את הצדדים החלשים, במידה וקיימים כאלה.
כמו כן, גם בהליך השימוע עצמו יש להתנהל בחכמה ולא בפזיזות בהעלאת טענות היכולות, בסופו של יום, להביא להגשת כתב אישום תוך כדי "סגירת חורים" מצד הפרקליטות בהתאם לטיעונים שנאמרו בשימוע.
* תחומי עיסוק: משפט פלילי ועבירות צווארון לבן.
דוא"ל: uri@keynanlaw.co.il
