אחריות רשויות מקומיות לנזקי הצפות

בצד גשמי הברכה, הביא עמו החורף האחרון לכותרות גם את אירועי השיטפונות הגדולים ביישוב בת חפר, חדרה ובאזורים נוספים שבאו בעקבות הגשמים הרבים, אשר גררו אחריהם נזקים קשים בהיקף נרחב, ואולי אף חסר תקדים לרכוש פרטי וציבורי.

נהוג לחשוב שנזקים המתרחשים עקב מזג האוויר הסוער הם בגדר כוח עליון שלא ניתן ואין כל הצדקה להטיל בגינם אחריות על גוף מסוים, אלא שהנחת בסיס זו אינה נכונה בהכרח. הרשויות המקומיות, כמו גם רשויות הניקוז האזוריות, אשר פועלות על פי חוק ותפקידן להסדיר ולפקח על ניקוז הנחלים המצויים בשטחן, חבות, זו לצד זו, בחובת זהירות כלפי האוכלוסייה האזרחית  שבמקום מושבה הן פועלות ובכלל זה עליהן לשמור על תשתיות ניקוז תקינות, עמידות  ומתוחזקות היטב.

סוגיה זו הובאה לפתחו של בית המשפט העליון בשנת 2001, במסגרת תביעת תחלוף (שיבוב) שהוגשה על ידי מנורה חברה לביטוח בע"מ והפניקס (עא 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ) אשר הוגשה, בין היתר, כנגד עיריית חיפה ומדינת ישראל להשבת כספים אשר שולמו  על ידה למבוטחיה כפיצויים בגין נזקי רכוש אשר נגרמו עקב שיטפונות שאירעו בחודשים דצמבר 1991-פברואר 1992, אז, כמו לאחרונה, ירדו בארץ גשמים בהיקף חריג, אשר בשלב מסוים הביאו לאטימת האדמה ולהצפה של נחלים באזור מפרץ חיפה, כאשר ההצפה הנרחבת ביותר אירעה בנחל הקישון.

חשוב להדגיש, כי במקרה זה אמנם מדובר היה בתביעת ענק שהוגשה על ידי חברות ביטוח, אלא שקביעות בית המשפט בעניין הן בעלות השלכות רוחביות אשר מחייבות את בתי המשפט בערכאות הנמוכות גם במקרים בהם נדונות תביעות המוגשות בידי אנשים פרטיים שרכושם ניזוק כתוצאה מפגעי מזג האוויר.

העיריות הפרו חובתן
כנגד עיריית חיפה ועיריית קריית ביאליק טענו התובעות, כי אלה הפרו את חובתן לדאוג למערכת ניקוז עירונית מתאימה, וכי לא אכפו חוקי עזר עירוניים האוסרים השלכת פסולת לנחלים באזור. עוד נטען כנגד עיריית חיפה, כי היא אף הזרימה באופן פעיל שפכים לנחל הקישון אשר תרמו להצטברות בוצה בקרקעית הנחל באופן שתרם להיקוות השיטפונות באזור.

בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר בפניו התקיים הדיון בתביעה העיקרית, פסק כי הרשויות המקומיות שבשטחן אירעו השיטפונות אחראיות על פי חוק להסדיר את תשתיות הניקוז העירוניות, ועל כן חבות בחובת זהירות כלפי הניזוקים שלא להתרשל במילוי תפקידן. עוד נפסק שהרשויות המקומיות לא הוכיחו שתשתיות הניקוז העירוניות הוסדרו באופן הולם או שאי הסדרתן נבעה תוך הפעלת שיקול דעת מבוסס. העיריות, כך על פי פסק הדין, לא נקטו באמצעים חלופיים כגון בניה מוגבהת או שיפוע רחובות  למניעת נזק אפשרי. לאור כל זאת נקבע בפסק הדין כי יש מקום להטיל עליהן אחריות נזיקית.

העליון: הרשויות המקומיות אחראיות
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו הרשויות המקומיות ערעור לבית המשפט העליון. ערעור זה נדחה על ידי השופטת אסתר חיות, אשר בפסק דין מפורט אימצה את קביעת בית המשפט המחוזי ונימקה את קביעתה בדבר הטלת האחריות על הרשויות המקומית בכך שהמידע, השליטה והפיקוח באשר לאיכותה ומצבה של תשתית הניקוז העירונית מצויים בידי העירייה מתוקף סמכויותיה על פי פקודת העיריות.
עוד נקבע, כי העיריה היא הגוף אשר אמור להכיר את מערכת הניקוז, את צרכי הניקוז ואת התאמתם, ובנוסף חייבת העירייה להתאים את מערכת הניקוז להתפתחות הדמוגרפית והגאוגרפית של העיר ולצרכים המשתנים עם הזמן. לפיכך קבעה השופטת חיות, כי היה על העירייה לצפות שהתרשלות מצדה בתכנון ובפיקוח על מערכת הניקוז עשויה לגרום לנזק לרכוש ואף לסכן חיי אדם.

אחריות בגין נזקי רכוש
כאמור לעיל, בתי המשפט אימצו את המבחנים שקבע בית המשפט העליון גם כאשר נדונו תביעות של אנשים פרטיים ובעלי עסקים שרכושם ניזוק עקב שיטפונות. כך באחד המקרים (תא (קריות) 3142-06  ברוך נובק נ' עיריית חיפה) הטיל בית משפט השלום בקריות אחריות על עיריית חיפה בגין נזקי רכוש שנגרמו לבעלי מוסך שהוצף ממי גשמים לאחר שנמצא כי באזור התעשייה בו פעל המוסך, לא דאגה העירייה להקמת תשתית ניקוז כלשהי, דבר אשר הביא בסופו של דבר לנזק שבגינו הוגשה התביעה.
גם במקרה זה העלתה העירייה טענה של כוח עליון אשר הביא לקרות הנזק, שאין בידיה את האפשרות למנעו. בית המשפט דחה את הטענה באופן שאינו משתמע לשני פנים, וקבע כי הצפות חורף מתרחשות אחת לכמה שנים וכי הרשות המקומית יכולה ואף צריכה לצפות זאת ולדאוג לקיומה של תשתית ניקוז תקינה ומתאימה.

לפעמים ניתן למנוע
לסיכום, שיטפונות והצפות הם מחזה נפוץ במחוזותינו. יחד עם זאת, פעמים רבות הם אינם  בגדר גזירת גורל, וניתנים למניעה על ידי הרשויות האמונות על תשתיות הניקוז העירוניות והאזוריות. תשתית ניקוז מקומית היא משאב חשוב ואף הכרחי בכל יישוב, ועל הרשויות המקומיות מוטלת האחריות לדאוג לכך שזו תהיה תקינה ומוכנה לקלוט אליה את מי הגשמים בהיקפים המתאימים.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש שלא בכל מקרה שבו נגרם נזק עקב הצפה תוטל אחריות נזיקית באופן אוטומטי על הרשות המקומית, ואחריותה של זו תיבחן בכל מקרה לגופו בהתאם להכנתה והחזקתה את תשתית הניקוז המקומית באופן תקין ומותאם לצרכים. מנגד, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, חובת ההוכחה מוטלת על הרשות להראות כי היא עומדת בחובות המוטלות עליה על פי חוק וככל שהרשות לא תצליח להוכיח שעמדה בחובות אלה, הרי שהאחריות לנזקים הנגרמים עקב שיטפונות תוטל לפתחה.

* גרייבסקי- עאסי, משרד עו"ד
**האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפט ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.