עוד מימי ראשית המדינה, ניצבה סוגיית דחיית שירותם הצבאי של תלמידי הישיבות, במרכזו של השיח הציבורי בחברה הישראלית. בשנים האחרונות, ובייחוד לאור התמורות החברתיות, שבה ועלתה המחלוקת במלוא עוצמתה, והגיעה עד מהרה לפתחו של ביהמ"ש העליון.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום בג"צ ומנהלי
הרקע לדחיית שירותם הצבאי של תלמידי הישיבות
עם קום המדינה, הורה דוד בן-גוריון, על דחיית גיוסם של תלמידי ישיבות אשר "תורתם אומנותם". הוחל הסדר מצומצם לדחיית שירותם הצבאי של כ-400 תלמידי ישיבה בשנה, במספר קבוע ומוגדר של ישיבות. אך עם השנים, התרחב ההסדר בצורה משמעותית, והטעמים אשר עמדו בבסיסו שונו גם הם. החשש המקורי לסגירת הישיבות, התחלף עם הזמן ברצון לאפשר לתלמיד הישיבה להמשיך בתלמודם.
המאבק המשפטי הראשוני לביטול הסדר דחיית השירות
במרוצת השנים, רבו הניסיונות לתקוף את חוקיות ההסדר, באמצעות עתירות שונות לבג"ץ, אך רובן נדחו בשל היעדר זכות העמידה של העותרים. אך במהלך שנות השמונים של המאה ה-20, שינה ביהמ"ש העליון את עמדתו לגבי זכות העמידה של "עותרים ציבוריים", ובכך סלל את הדרך לדיון המשפטי העתידי.
ואכן, את הכפפה אשר הונחה ע"י ביהמ"ש העליון, הרים יהודה רסלר, עורך-דין במקצועו וקצין במילואים, אשר בשנת 1986, עתר כנגד חוקיות ההסדר. בג"ץ דחה את עתירתו של רסלר תוך הסתמכות על הנתונים המספריים אשר הוצגו בפניו, וקבע כי קיימת חשיבות למספרם של בחורי הישיבה שגיוסם נדחה. אף-על-פי-כן, בעצם ההנמקה לפיה "הכמות עושה את האיכות", הניח בג"ץ את היסודות לתפנית המשפטית העתידה לבוא.
ואכן, בשנת 1997, עתר ח"כ אמנון רובינשטיין כנגד ההסדר, תוך הצגת נתונים מספריים חדשים. הפעם, קיבל בג"ץ את העתירה, וקבע כי לנוכח הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הכלולים בהסדר, נדרשת מעורבותה של הכנסת במציאת פתרון למחלוקת באמצעות חקיקה ספציפית.
חקיקת "חוק טל"
בעקבות פסק-דינו של בג"ץ, הוקמה ועדה בראשותו של השופט (בדימוס) צבי טל, על-מנת למצוא את הפתרון הראוי בחקיקה לצורך דחיית שירותם של תלמידי הישיבות. בעקבות המלצותיה, חוקקה הכנסת את חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, תשס"ב-2002, אשר זכה לכינוי הציבורי "חוק טל".
החוק, אשר הוגבל בזמן למשך חמש שנים, העניק לשר הביטחון את הסמכות לדחות את שירותם הצבאי של תלמידי הישיבות. בנוסף לכך, יצר החוק גם מסלולים חלופיים נוספים לדחיית השירות הצבאי, אשר לא התקיימו לפי ההסדר המקורי.
ביטול "חוק טל" בשל פגיעה בשוויון
הוספתם של המסלולים החלופיים במסגרת "חוק טל", הגבירה את הביקורת הציבורית אשר רווחה ממילא, והביאה את התנועה לאיכות השלטון לעתור כנגד חוקתיות החוק, בטענה כי הוא פוגע בשוויון.
לאחר בחינת הוראות החוק, קבע בג"ץ כי "חוק טל" אכן פוגע בשוויון בין המועמדים השונים לגיוס. יחד עם זאת, התלבט בג"ץ אם הפגיעה בשוויון נובעת מעצם הוראות החוק, או שמא מקשיים מנהליים של רשויות הצבא ליישם את החוק בפועל. לפיכך, דחה בג"ץ את ההכרעה עד לתום התקופה הראשונית שהוקצבה לתוקפו של החוק.
בתום חמש שנים, חידשה התנועה לאיכות השלטון את עתירתה, והפעם עמדתה התקבלה. מהנתונים אשר הוצגו לבג"ץ עלה, כי מאז חקיקתו של "חוק טל", חלה עלייה מתמדת במספר החרדים הבוחרים להצטרף להסדר "תורתו אמונתו", מאלה אשר בוחרים לשרת בשירות צבאי או אזרחי.
בשל הנתונים הללו, קבע בג"ץ כי "חוק טל" אינו מקיים את ייעודו, ועל כן הוא בלתי-חוקתי בשל פגיעתו בשוויון. נוכח היותו מוגבל בזמן, נמנע בג"ץ מלהורות ביטולו של "חוק טל", אך אסר על הכנסת להאריך את תוקפו מעבר לתקופה הראשונית שהוקצבה.
עם הפנים אל העתיד
פסיקתו של בג"ץ מחייבת כעת את רשויות הצבא לפעול לגיוסם של תלמידי הישיבות. חיוב זה מחייב את רשויות הצבא לפעול לאכיפת החוק באופן שוויוני, לרבות העמדתם לדין של תלמידי הישיבות אשר יסרבו להתגייס.
יחד עם זאת, ספק אם ראוי לפעול בדרך זו. ראשית, קיים ספק רב אם רשויות הצבא יוכלו לאכוף את החוק מבחינה מעשית, באמצעות מעצרם והעמדתם לדין של רבבות סרבנים בקרב המגזר החרדי.
שנית, במהלך השנים האחרונות, חלה תפנית בהשתלבותם של תלמידי הישיבות, באמצעות גיוסם למסגרת הנח"ל החרדי. כמו-כן, קיים חשש כי גיוסם בכוח של סרבנים חרדים לשורות הצבא, עלול ליצור יותר בעיות פנימיות מאשר להביא תועלת חברתית.
בנסיבות אלה, הכותב סבור, כי יש לפעול לשילובם ההדרגתי של החרדים בחברה הישראלית, תוך שיתוף-פעולה הדדי. ניכר כי גיוסם ההדרגתי של החרדים לשירות צבאי במסגרת נפרדת (כגון: הנח"ל החרדי), או לחילופין, לשירות אזרחי, עשוי להניב את פירותיו החברתיים בבוא השנים.
* ניר פלסר - משרד עורכי-דין, דוא"ל: Plesser@012.net.il
