אשה ישראלית וגבר בריטי נישאו זה לזו באנגליה והביאו לעולם 2 בנים. כ-15 שנים לאחר היכרותם יחסיהם עלו על שרטון, והאשה החליטה להעתיק את מגוריה ומגורי הילדים לישראל כשהילדים בגילאים 8 ו-5 בהתאמה. האב נתן הסכמתו למהלך זה בתקווה שיוכל להתאחד עם האם בישראל, אך היא הבהירה בסמוך לאחר השתקעותה בארץ, כי רצונה בפרידה. בעקבות כך, שני הצדדים הגישו תביעת משמורת שקורעת את ילדיהם ביניהם. באין הסכמה בין ההורים, נדרש בית המשפט להכריע היכן יהיו הילדים: האם יישארו בישראל עם אמם או האם ישובו לאנגליה, לאביהם?
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משמורת ואבהות
למציאת עו"ד דיני משפחה וגירושין באינדקס משפטי
זו השאלה שעמדה במרכז הדיון בפני השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.
השופט זגורי בחן את פני הדברים, והורה על החזרה לאלתר של שני הילדים לאביהם הבריטי אזרח אנגליה, במסגרת סכסוך משמורת בינלאומי בינו לבין אמם הישראלית המצויה עמם בישראל. זאת, בניגוד לעמדת מומחה מתחום הפסיכולוגיה ועמדת האפוטרופוס לדין ותוך הסתמכות על עמדת העו"ס האזורית והארצית לסדרי דין ותסקיר בינלאומי, וזאת בגין טובתם של הקטינים, המבוססת בין היתר, על רצונם לחזור לאנגליה ומתן משקל משמעותי לרצון זה.
ביקורת על מבדקי מסוגלות הורית
בפסק הדין נמתחה ביקורת על מבדקי מסוגלות הורית והונח מתווה לכללים חדשים להערכת הורות במסגרת בדיקות אלה. השופט קבע, כי צורך דיון בשאלת העתקת מקום המגורים של הקטינים, יש מקום שהמומחים יידרשו לשאלה האם וכיצד ההורים מאפשרים להורה האחר לממש את האחריות ההורית כלפי הילד, בשעה שהם עותרים להעתיק מקום מגוריהם למקום מרוחק מההורה שאינו משמורן , וכי במקרה זה ללא ספק, התנהלות האם והאופן בו הביאה את הילדים לישראל, לא נעשו מתוך ראיית צרכיהם. "בוודאי לא נעשה הדבר תוך העמדת צרכיהם לפני צרכיה האישיים".
כן נקבע בין היתר, כי התאמתו ההורית המגדרית והנסיבתית של האב רבה יותר מזו של האם, וכי האם אינה נתפסת ע"י הילדים כהורה הפסיכולוגי האולטימטיבי, וכי גם לעניין יכולת שימור הקשר הפיסי עם ההורה שאינו משמורן – עדיפה החזרת הילדים לאנגליה.
בהתאם לקביעתו כי הילדים יושבו למגורים עם אביהם, קבע השופט סדרי הראייה וקשר עם האם וערבויות להבטחתם.
האם חוייבה לשלם לאב הוצאות ההליך ושכר טרחת עורך דין בסך 14,000 ₪.
(תמ"ש 4126-01-12 ש.ב. נ' S.B )
