מהי משמורת משותפת? כמשמעה כן היא - משותפת, כלומר: גם האם וגם האב מוגדרים כמשמורנים על הילדים, ונוטלים חלק שווה בגידולם ובטיפולם.
כאשר בית המשפט קובע, כי המשמורת תהיה משותפת, לילדים יהיו למעשה שני בתים- האחד אצל האם והשני אצל האב. זמני השהייה מתחלקים בצורה שווה, ועל ההורים לדאוג לכך שבכל בית יהיה לילדים כל מה שהם צריכים.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום משמורת ואבהות
לכאורה, הסדר שמיטיב עם ההורים והילדים, ואף תורם לתחושת הביטחון של הילדים ולקשר שלהם עם שני ההורים, אולם בפועל המשמורת המשותפת בארץ עדיין אינה נפוצה. רוב השופטים ועורכי הדין מגלים חשדנות כלפי מושג זה. כדי לאשר משמורת משותפת, השופט צריך להיות משוכנע שזוהי אכן טובת הילדים במקרה הספציפי שבפניו, וכי גם האב וגם האם ערוכים להסדר ומסוגלים לעמוד בו.
נשאלת השאלה:
מדוע קביעת משמורת משותפת אינה נפוצה בישראל?
להלן תשובתם של 5 משרדי עורכי-דין לשאלה:
עוה"ד אברהם דבירי ועוה"ד מיכל דבירי רוזנבלט:
רוב השופטים ועורכי הדין של מעמד אישי אינם מצדדים במשמורת משותפת, וכנראה הם יודעים על מה הם מדברים. עם זאת, כיום בתי המשפט נוטים לקבל יותר ויותר תביעות למשמורת משותפת, כאשר הם דנים בכל מקרה לגופו, בצרכי הילד, במסוגלותם של ההורים, וההכרה בזכויות האב הינה נרחבת.
משמורת משותפת רואה בעיקר את טובת ההורים
יש לזכור שהילדים הם המרכז, ולא כבודה של האם המפחדת לשחרר מחד, או כבודו של האב המפחד להפסיד את ילדיו.
קביעת משמורת משותפת יכולה להוביל לבעיות טכניות, שכן ההורים אשר בחרו להיפרד זה מזה ולפתוח בפרק חדש בחייהם, נדונים לגור זה בסביבת זו, מבלי יכולת להעתיק את מקום מגוריהם. אולי לאחר הגירושין נראה הדבר פשוט, אולם, כאשר הצדדים משקמים את חייהם, ופוגשים בן זוג, המדובר בסוגיה מאוד בעייתית.
בסיכום, ניתן לומר כי יש מקום לקבוע הסדרי ראיה נרחבים לאבות וברור שישנם מקרים שבהם המשמורת תהיה לאב. כל מקרה לגופו. אבל מה שיש לזכור הוא, טובתם של הילדים.
גם עו"ד שלומי באשי סבור, כי טובת הילד היא שבמרכז, ולעיתים בקשת משמורת משותפת מגיעה אך ורק כדי להפעיל לחץ על הצד השני.
משרד עוה"ד דבירי-רוזנבלט במשפטי
עוה"ד שלומי באשי:
צריך להבין כי הבסיס המהותי לקיום משמורת משותפת הינו קיום תקשורת בריאה וקשר בריא בין המשמורנים וזאת על מנת שיוכלו להפרות באמצעות קשר בריא זה את הקטינים.
כאשר קיים קשר בריא, משכילים שני הצדדים להימנע מסכסוך מתלהם בבית המשפט, ומגיעים לידי הסדר גירושין כולל. כאשר הסדר זה יכלול את הסכמתם למשמורת משותפת הרי שברוב המקרים בית המשפט לא יתערב ויאשר את ההסכם.
כאשר מתקיים סכסוך רווי יצרים בין הצדדים, מערכת היחסים בין הצדדים היא כזו אשר לא תוכל לאפשר את הסדר המשמורת המשותפת באופן שיהיה יעיל וטוב לילדים. במקרים שכאלו אנו נראה פסיקה למשמרות יחידנית עם הסדרי ראייה רחבים יותר מהמקובל.
עו"ד שלומי באשי במשפטי
הפעלת לחץ כלכלי ורגשי על הצד השני
כמו כן במקרים רבים תביעה למשמורת מוגשת ע"י אחד הצדדים על מנת להפעיל לחץ הן כלכלי והן רגשי על הצד האחר ועל מנת לגרום להפחתת תשלום המזונות.
במקרה שכזה מתן משמורת משותפת יכול לשרת את הצד המבקש להתנכל ולהביא להחרפת הסכסוך תוך גרימת נזק קשה לילדים בעירובם בסכסוך.
בסופו של יום יש להבין, כי העיקרון המנחה הוא טובת הילד. ניתן לומר, כי בכל הליך גירושין, יהא קל ומהיר אשר יהא, סופגים הילדים מנה כזו או אחרת של פגיעה (תלוי באופיים) ועל כן יש להכיר בעובדה כי סכסוך ארוך בנושא המשמורת אשר מלווה בלא מעט תסקירי סעד ורווחה, מבחני מסוגלות הורית (אשר בהם מעורבים הילדים), יגרום לפגיעה קשה עוד יותר בילדים, גם אם התוצאה תהא משמורת משותפת בסוף.
בעד משמורת משותפת - שני ההורים מרכזיים בחיי הילד
דעה קצת שונה מובעת ע"י עו"ד זהר רון, אשר סבורה, כי יש לקבוע במקרים המתאימים משמורת משותפת, כדי להשאיר את שני ההורים כדמויות מרכזיות בחיי הילד.
לשאלות בנושא היכנסו עכשיו לפורום משפחה
עוה"ד זהר רון:
משמורת משותפת במקרים רבים היא הדרך אשר תיטיב במיוחד עם הילדים המשותפים. כך גם האם וגם האב יוכלו לגדל את הילדים באופן שווה. הבעיות נוצרות כאשר אחד מההורים מתרחק או עוזב את סביבת המגורים- דבר שהופך את המשמורת המשותפת לבלתי אפשרית.
טרם קביעת משמורת משותפת, בית המשפט בוחן את היכולת והכישורים של שני ההורים, כאשר טובת הילד מעל הכל. אם בני הזוג נשארים באותה סביבת מגורים והמרחק מהמסגרות החינוכיות נשאר פחות או יותר אותו דבר, זה מאפשר משמורת משותפת. אולם, בפועל רוב האנשים שמתגרשים או נפרדים עוברים דירה למקומות שלא מאפשרים הליכה או מרחק סביר למסגרות לימודיות, ולכן הניתוק החברתי והלימודי במקרה הזה ימנעו מתן משמורת משותפת.
הדרך הנכונה בקביעת משמורת היא לאפשר משמורת משותפת, משום שדרך זו משאירה את שני ההורים של הילד במרכז כדמויות משמעותיות בחייו, אבל בפועל זה לא כ"כ קורה ויקח זמן רב עד שבתי המשפט יקבעו משמרות משותפות, גם בשל הסיבה שבמקרים רבים אין רצון רב מצד האבות למשמורת משותפת.
נדיר שאב מבקש מתוך רצון כן משמורת משותפת. בדרך כלל גברים מבקשים לקבוע משמורת משותפת כחלק ממאבק משפטי ולא מתוך רצון אמיתי. ילד צריך את שני הוריו, ויש לברך את הגברים שמבקשים משמורת משותפת, במסגרת האפשר. עם זאת, צריך לשים לב לגילאי הילדים, שכן עד גיל חצי שנה-שנה לא נכון לקבוע משמורת משותפת, במיוחד אם הילד יונק. יש לבחון כל מקרה לגופו ולקבל תסקירים.
עו"ד זוהר רון במשפטי
משמורת משותפת לא מקובלת בארץ - הסיבות
עוה"ד שגיא בכור:
משמורת משותפת אינה מקובלת בארץ מכמה סיבות: ראשית, החברה בישראל הינה חברה שמרנית, ולכן חלוקת התפקידים ברוב המשפחות היא חלוקה מסורתית שמרנית, האב הוא המפרנס הראשי ואילו האם בעיקר מגדלת ומטפלת בילדים ועוסקת בניהול הבית, כאשר האב אינו מעורב כמעט בגידול הילדים וחינוכם. לכן טבעי הדבר שהאם הופכת להיות המשמורן לילדיה לאחר הגירושין.
שנית, לעיתים הורים מנצלים את המשמורת המשותפת ככלי ללחץ על הצד השני להתפשר בנושאים הממוניים- זוהי תופעה פסולה שיש לעקור אותה מן השורש. בנוסף, האם חשובה לילד בגיל הרך – טענה זו מתבססת על תאורית "ההתקשרות "attachment ". מעבר לכך, גידול הילד בבית אחד מאפשר אי של שפיות ויציבות לאחר הטלטלה הגדולה של הגירושין ומונע טלטלות נוספות.
שינוי: כיום נקבעת משמורת משותפת יותר מבעבר
עם זאת, בשנים האחרונות חל תהליך חברתי מבורך, הנובע בעיקר מרצונם של אבות גרושים לקחת חלק משמעותי ושווה בגידול ילדם גם לאחר הגירושים. לתהליך זה תרמו מסקנות הביניים של ועדת שניט, שדנה באחריות ההורים לאחר הגירושין, אשר פורסמו ב- 2008. בדו"ח הסופי של ועדת שניט אשר פורסם ב- 2012 ממליצה הוועדה לבטל את חזקת הגיל הרך ולא לקבוע הגדרות מפלות בין ההורים גם כאשר קיים קונפליקט ביניהם, מאחר שהסדרי משמורת לא סימטריים מנציחים את הקונפליקט, את תחושת הקיפוח של הורה אחד ואת תחושת העליונות של ההורה האחר, בניגוד לטובת הילד.
מנתוני משרד הרווחה עולה, כי בשנת 2010 הומלצה משמורת משותפת בכ- 17% מהתיקים למרות אי ההסכמה של ההורים, לעומת 4.5% בשנת 2007, ועל כן חשוב לדעת שהאפשרות למשמורת משותפת קיימת, והיא מופעלת כיום יותר ויותר.
בהמשך לדברי עו"ד בכור, עו"ד אור אריה דן במסקנות ועדת שניט, ומציין כי בשנים האחרונות מתרחבת המגמה של שיתוף מלא של האבות בגידול הילדים, דבר שיוביל בעתיד, לדעתו, ביחד עם יישום מסקנות ועדת שניט, לשינוי ועלייה במספר המקרים שבהם נקבעת משמורת משותפת.
מסקנות ועדת שניט עוד לא הופנמו
עוה"ד אור אריה:
נראה שבתי המשפט לענייני משפחה, טרם הפנימו את מסקנות ועדת שניט משתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא התפיסה השמרנית של בתי המשפט לענייני משפחה, במיוחד בתחום משמורת ילדים, במיוחד כאשר עסקינן בילדים בגילאים רכים במיוחד ("חזקת הגיל הרך").
הסיבה השנייה נעוצה בכך, שלמרבה הצער במקרים רבים נעשה שימוש לרעה בסוגיית המשמורת המשותפת, מצד אבות שלא באמת חפצים בחלוקת זמן שווה עם ילדיהם, אלא שואפים להקטין ככל האפשר את חיוב המזונות שיושת עליהם.
עם זאת, קיימים אבות רבים, שהמשמורת המשותפת אינה סיסמא עבורם או דרך להפחית את המזונות, אלא כוונה אמיתית וכנה להיות שותפים מלאים ושווים בגידול ילדיהם. הניסיון ופסיקות בית המשפט לענייני משפחה מראים, כי אכן מדובר במגמה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, אך יחד עם זאת, בבתי המשפט עדיין מקובעת התפיסה לפיה אב שעותר לקבלת משמורת משותפת, עושה זאת קודם כל כדי להפחית את חיוב המזונות.
עם הפנים לעתיד - צפוי להתחולל שינוי בפסיקת בית המשפט
הסברה היא, כי לאחר שהמלצות וועדת שניט ימצאו את דרכן לתוך החקיקה וחזקת הגיל הרך תבוטל, יחד עם העלייה המתמדת בתביעות למשמורת משותפת, יתחולל שינוי בפסיקות בית המשפט, ובתהליך הדרגתי המשמורת המשותפת תהפוך, בעתיד הלא רחוק, לברירת המחדל עבור הורים גרושים רבים.
