לא בנקל ביהמ"ש ירים את מסך ההתאגדות מעל החברה. אולם, כאשר ביהמ"ש סבור שצודק ונכון לעשות כן, במקרים מסוימים, הוא ירים את המסך וייחס את חובות החברה לבעל המניות שלה.
להלן מקרה שבו ביהמ"ש נדרש לשאלה האם להרים את מסך ההתאגדות ולחייב באופן אישי בעלת מניות בחברת לבני נשים ואופנה.
מודה אין בע"מ, התובעת, היא חברה בע"מ העוסקת בייצור ושיווק אופנה. הנתבעות, מרי-לי לבני נשים בע"מ ומרילי לבני נשים ואופנה בע"מ, הן חברות פרטיות שפעלו באותה חנות בקריון שבקרית-ביאליק.
יפה שטרית היא בעלים ובעלת מניות יחידה במרי-לי לבני נשים בע"מ. מרילי שטרית היא בעלים ובעלת מניות יחידה במרילי לבני נשים ואופנה בע"מ.
למודה אין בע"מ נמסרו שיקים חתומים בידי יפה שטרית ומרילי שטרית עבור סחורה שקנו ממנה. בהמשך, השיקים חוללו, נמסרו שיקים חלופיים, ויפה שטרית התחייבה באופן אישי לפרוע את החוב. היא הגיע למשרדי מודה אין, שילמה במזומן 1,500 שקלים, והתחייבה להסדיר את היתרה באופן אישי.
מודה אין טענה בביהמ"ש, כי יפה שטרית עשתה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת, ואחרי שחב' מרי-לי קיבלה את הסחורה ונקלעה לקשיים, פתחה שטרית חברה חדשה על שם בתה. מרילי שטרית. לטענת מודה אין, נעשה עירוב נכסים בין החברות, שכן התשלום נעשה בכל פעם בשיק של חברה אחרת ללא קשר לחברה המזמינה.
הרמת מסך בחברה משפחתית
השופט מנחם (מריו) קליין מבימ"ש השלום בת"א החליט לקבל באופן חלקי את התביעה, ובחן האם מתקיימות העילות להרמת מסך נגד יפה שטרית ו/או בתה, מרילי שטרית.
השופט ציין, כי מהמסמכים שהוגשו לביהמ"ש עולה שמרי-לי היא חברה משפחתית שמנוהלת ע"י יפה שטרית, שניהלה גם את מרילי לבני נשים ואפנה בע"מ, וכאשר מדובר בחברה משפחתית, קל יותר להרים את מסך ההתאגדות.
השופט קבע, כי יפה שטרית מעוניינת לנהל עסק פרטי, ולמעשה הקמת חברות כאלו ואחרות היא רק "כיסוי" לאותו עסק.
ביהמ"ש קבע, כי יפה שטרית פעלה תוך קיפוח נושה (התובעת, מודה אין) לעומת נושים אחרים שכן קיבלו תשלומים בשל חובות מרי-לי בע"מ ומרילי בע"מ.
בהתאם לכך, הוחלט לבצע הרמת מסך ולחייב את יפה שטרית בחובות החברה באופן אישי, כך שהיא תשלם למודה אין 24,378 שקלים.
התביעה נגד בתה של יפה שטרית נדחתה.
(א 29284/05 מודה אין בע"מ נ' מרי-לי לבני נשים (1998)בע"מ).
