אז מה היה לנו עד עכשיו? מערכת בחירות שבסופה הרבה הפתעות ושמות חדשים; אינספור שיחות וגישושים; הסכם קואליציוני בין נתניהו לציפי, וברית אחת הניצבת איתנה מול כל הניסיונות העיקשים לסדוק אותה.
ומה עוד עומד בפנינו? מה יקרה אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה? האם יש סיכוי שניאלץ להתמודד עם מערכת בחירות נוספת? בכתבה זו ננסה לעשות קצת סדר בדברים.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום בחירות ומימון מפלגות
עם היוודע תוצאות הבחירות, ולאחר שנועץ עם ראשי הסיעות החדשות בכנסת, הטיל הנשיא פרס על בנימין נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה. לצורך המשימה, מקצה חוק יסוד: הממשלה 28 ימים בלבד, אבל יש גם הארכות.
יש שתוהים מדוע זה כל כך מסובך. כידוע, בניגוד לתקופה קצרה בהיסטוריה של מדינת ישראל - אזרחי המדינה לא בוחרים באופן ישיר את ראש הממשלה. הבחירות הן לכנסת בלבד, והנשיא מעניק את הזכות להרכיב את הממשלה על חבר הכנסת בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכיב את הממשלה. כלומר, מלבד נסיבות יוצאות דופן – כפי שארע בממשלה הקודמת, וכפי שארע בעבר בממשלות הרוטציה – ראש המפלגה הגדולה הוא זה שיקבל את הזכות להקים ממשלה ולעמוד בראשה.
לשון מאזניים
שיטה זו מעניקה, מטבעה, עוצמה פוליטית רבה למפלגות הקטנות, אשר מהוות לשון מאזניים ויודעות לנצל זאת היטב. דוגמא עדכנית למפלגה זעירה עם השפעה עצומה היא מפלגת קדימה, שאמנם זכתה בשני מנדטים בלבד, אולם במחי החלטה של העומד בראשה לחבור לברית לפיד-בנט, טרפדה, ככל הנראה, את האפשרות לכלול את החרדים בקואליציה המתהווה.
עד עתה, התנהל המשא ומתן בין נתניהו ליתר המפלגות בעצלתיים. נתניהו החליט לשים את לפיד ובנט – הפתעת מערכת הבחירות – בהמתנה ופסע לכיוון מקורי – ניהול מו"מ קואליציוני עם התנועה של לבני, שבסופו הסכם קואליציוני המבטיח למפלגה המצומצמת 2 שרים והובלת המו"מ המדיני.
אז נתניהו קיווה לצרף את לפיד ולמדר את בנט, אך לאחר שהבין שלפיד רציני בכוונותיו לקדם אג'נדה המרחיקה את החרדים משולחן הממשלה, שינה כיוון והחל בחיזור אחרי בנט. אלא שלנתניהו ציפתה הפתעה בדמות ברית בלתי צפויה ואיתנה - באופן מפתיע - בין שני המנהיגים הצעירים, אשר התעקשו לא להיכנס לממשלה האחד בלי רעהו. אם בהתחלה נתניהו חשב שמדובר בברית פוליטית שדינה להיעלם באותה מהירות בה נולדה, עם חלוף הימים התחוור לו שהברית הזו- כאן כדי להישאר. המשמעות – ממשלה בלי חרדים, לראשונה מזה עשור (וגם אז היה זה לתקופה קצרה מאוד).
תמונת מצב נכון להיום
28 הימים שהוקצו למשימה חלפו, ונתניהו פנה לנשיא, ביקש וקיבל ארכה בת שבועיים – התקופה המקסימלית שמאפשר חוק היסוד לנשיא להעניק למועמד למשימת הרכבת הממשלה.
נראה כי לאחר שנתניהו הבין שהברית איננה ניתנת לריסוק, והשלים עם העובדה שהשותפים הטבעיים שלו יאלצו להישאר בחוץ, הופכת המשימה מעט קלה יותר, והוא יספיק לעמוד בסד הזמנים שנקבע.
הרכבת ממשלה ע"י ח"כ אחר?
ומה אם נתניהו יכשל במשימה? קיימים מספר תרחישים :
הנשיא יהיה רשאי להתייעץ בשנית עם נציגי הסיעות בכנסת, ולהטיל את התפקיד להרכיב את הממשלה על חבר כנסת אחר. לאותו חבר כנסת יוקצו 28 ימים להרכבת ממשלה – ללא ארכות. הנשיא גם רשאי להודיע ליו"ר הכנסת, כי אינו רואה אפשרות להגיע להרכבת ממשלה. על הנשיא לקבל את ההחלטה בתוך 3 ימים מרגע שנתניהו הודיע לו שנכשל.
תרחיש אחר הוא כי 61 חברי כנסת רשאים לפנות לנשיא בכתב, ולבקש ממנו להטיל את התפקיד על ח"כ פלוני שהסכים לכך בכתב. על פנייה כאמור להיעשות בתוך 21 ימים מהודעת הנשיא לפיה אינו רואה אפשרות להגיע להרכבת ממשלה או לאחר שעברו 28 הימים שהוקצו לחבר הכנסת.
אם תוגש בקשה כאמור על ידי רוב חברי הכנסת, יטיל הנשיא – בתוך יומיים – את התפקיד על אותו חבר כנסת שצוין בבקשה.
לחבר הכנסת הזה יוקצו 14 ימים בלבד להרכבת הממשלה.
אם לא הוגשה בקשה כאמור, או אם נכשל אותו חבר כנסת שצוין בבקשה, יודיע על כך הנשיא ליו"ר הכנסת, ויראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה.
ואז, מה, שוב בחירות? כן. חוק היסוד קובע שיתקיימו בחירות חדשות ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מיום הודעת הנשיא.
ובינתיים? המדינה תמשיך להיות משותקת, לא יגובש תקציב לשנת 2013, רפורמות חשובות יעצרו, הליכי חקיקה ימשיכו בקפאונם והציבור יאלץ לשאת בעלויות הכבירות של ניהול מערכת בחירות נוספת.
* עוה"ד עדי ברינה ונעמי ווסטפריד הן עורכות דין במשרד גלעד שר ושות'.
