השופט לשעבר דן כהן נעצר והוסגר/דעה

השופט לשעבר, דן כהן, הגיע שלשום לישראל, לאחר שהוסגר על ידי ממשלת פרו. מדינת ישראל הגישה עוד בשנת 2009 בקשה להסגרתו של כהן, ואולם בהתחשב בעובדה כי למדינות אין הסכם הסגרה ביניהן, כהן לא הוסגר עד כה בשל סירובו של נשיא פרו לשעבר להסגירו.

השופט לשעבר נחשד בעבירות של לקיחת שוחד בשווי של מיליוני שקלים, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד וכן שיבוש מהלכי משפט. זאת, במסגרת תפקידו כדירקטור בחברת החשמל בין השנים 1991-2001 וכן במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת הנכסים של הדירקטוריון משנת 1993.

בעקבות החשדות נמלט בשנת 2005 לפרו. בשנת 2009 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד השופט לשעבר, ולפי פרסומים אחרונים עולה כי ניהלה עם כהן מגעים להסדר טיעון, לפיו סוכם כי כהן יודה בקבלת שוחד, יחזיר את הכספים וישלח ל-4 שנות מאסר. יחד עם זאת, העסקה אשר הייתה קרובה לחתימה לא נחתמה לבסוף,  ונראה כי כיום צפוי הוא לעונש חמור יותר.

מהי עבירת השוחד?
עבירת לקיחת השוחד מוגדרת בסעיף 290 לחוק העונשין. הסעיף קובע, כי: "עובד הציבור הלוקח שוחד בעד עבודה הקשורה בתפקידו, - דינו מאסר עשר שנים". סעיף 293 לחוק העונשין מונה את הדרכים השונות בהן יכול להינתן שוחד לעובד הציבור. יודגש, כי שוחד ניתן רק לעובד ציבור.

פסיקת בית המשפט נותנת פרשנות רחבה למונח "עובד ציבור", ולראייה בדנ"פ 10987/08 מדינת ישראל נ' ברק כהן, פסק בית המשפט העליון כי מאבטח מטעם חברת קבלן פרטית אשר נשכר על ידי משרד הפנים לאבטח את לכת מנהל האוכלוסין בירושלים נחשב כעובד ציבור לצורך עבירת השוחד המנויה בסעיף 290. לעניין הרכיב השני בעבירה, עניין טובת הנאה, נפסק בפסק הדין, כי מדובר בכל פעולה שעושה עובד הציבור ויש לה קשר לתפקידו הציבורי.

בית המשפט בפסיקה ענפה מתייחס בחומרה לעבירות השוחד, ומביע את סלידתו מן העבירה ואת הסכנה הטמונה בה בכך שהיא מובילה לידי כך שאמונו של הציבור והפרט ברשויות המנהל מתערער.

בבג"ץ 7074/93 סויסא נ' היועץ המשפט לממשלה אומר בית המשפט את הדברים הבאים:
"נטילת שוחד, הפרת אמונים וביצוען של עבירות אחרות הקבועות בדיני העונשין, אשר יסוד של שחיתות  (במובן הרחב) טבוע בהן, מסוכנות הן לחברה ולסדרי הממשל. הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת. הן מפרות את האמון של פרט בפרט ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המנהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית".

פסקי דין מרכזיים שניתנו בהקשר של עבירת השוחד עוסקים בעניינם של שר הפנים לשעבר, מר אריה דרעי, ושר הרווחה לשעבר, מר שלמה בניזרי, אשר הורשעו בעבירות של קבלת שוחד.

בעניינו של דרעי, הוא הורשע במרץ 1999 בשורה של עבירות ובהן קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים ובגינן נגזר עליו עונש מאסר של 3 שנים.
במקרה של שלמה בניזרי, הוא הורשע בקבלת שוחד בסך מיליוני שקלים. בניזרי ערער לבית המשפט העליון אשר החמיר בעונשו וגזר עליו עונש מאסר של 4 שנים.

חזקת החפות
במקרה של השופט כהן, יש לזכור כי אנו נמצאים אך ורק בשלב ההתחלתי, וכי חזקת החפות עומדת לו עד אשר בית המשפט יחליט אחרת. יחד עם זאת יש לציין, כי במידה ויורשע צפוי עונשו להיות בסדר גודל זה ואף חמור יותר לאור הימלטותו מן הדין לפרו לפני כשמונה שנים.