הרמת מסך בחברה בע"מ

מהי הרמת מסך? באילו מקרים ביהמ"ש ירים את מסך ההתאגדות מעל החברה ויטיל חיוב אישי על בעלי המניות ומנהלי החברה?
בעיקרון חברה בע"מ היא בעלת אישיות נפרדת מבעלי המניות והמנהלים שלה. כלומר: אם החברה נקלעת לחובות, והיא צריכה לשלם את חובותיה לספקים, לקוחות או לגורמים אחרים, החוב מיוחס לחברה ולא לבעל מניות כזה או אחר. בעלי המניות בחברה לא יצטרכו לשלם מכיסם. החבות היא של החברה ככזו.

עם זאת, החריג של "הרמת מסך" מאפשר לביהמ"ש במקרים מסוימים להרים את מסך ההתאגדות מעל החברה, ולייחס את החובות של החברה לבעלי המניות שלה.

למציאת עורכי דין בתחום פירוק חברות באינדקס משפטי החדש

באילו מקרים תתבצע הרמת מסך?

בעבר ביהמ"ש נטה שלא להרים את המסך מעל החברה, ועשה זאת רק במקרים בודדים וחריגים. אולם, מאז תיקונו של חוק החברות ב-1999 ישנה מגמה של הרחבת המקרים בהם ביהמ"ש ירים את מסך ההתאגדות וייחס את חובות החברה לבעלי המניות שלה.

ע"פ החוק, ביהמ"ש רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניות בה, אם הוא החליט שזה צודק ונכון לעשות כן במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה:

1• באופן שיש בו כדי להונות אדם או כדי לקפח נושה של החברה.

2• באופן שפוגע במטרת החברה, ותוך כדי לקיחת סיכון לא סביר בנוגע ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה.
זאת, בתנאי שבעל המניות היה מודע לשימוש הזה, ותוך התחשבות באחזקותיו ומילוי חובותיו כלפי החברה, וביכולת החברה לפרוע את חובותיה.

כלומר: אם שיעור האחזקות של בעל המניות לא מאפשר לו התערבות או פיקוח יעיל על פעילות החברה, בדרך כלל לא יהיה זה צודק ונכון להרים את מסך ההתאגדות ביחס אליו. מכך עולה, שהעיקרון של הרמת מסך לא מכוון כלפי בעלי המניות ה"קטנים", אלא כלפי בעלי המניות המשמעותיים, שהחלק שלהם בניהול החברה וברווחיה- משמעותי.

בהקשר זה יש לציין, כי ביהמ"ש יראה אדם כמודע ל"שימוש" גם אם חשד בטיב ההתנהגות, או באפשרות קיום הנסיבות שגרמו לאותו "שימוש", אך נמנע מלברר אותן. אם אותו אדם נהג ברשלנות בלבד, הסעיף שמאפשר הרמת מסך במקרים כאלו לא יחול עליו.

3• ביהמ"ש יכול לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מנייה לחברה או זכות של החברה לבעל מנייה בה, אם מצא שבנסיבות העניין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת החוק או ההסכם שחל על העניין.

4• ביהמ"ש יכול להשעות זכות של בעל מנייה לפירעון חובו מהחברה עד אחרי שהחברה פרעה את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה. זאת, אם הוא מצא שהתקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל מנייה בה.

כמו-כן, כאשר אין הפרדה ברורה בין נכסי החברה לבין הנכסים הפרטיים של בעלי המניות שלה, ביהמ"ש יורה על הרמת מסך, וכן כאשר מתקיימת עילה של "מימון דק"- כלומר: כשהיחס בין ההון העצמי של החברה לבין ההון שנצבר ממקורות אחרים (חיצוניים או הלוואות) הוא לא סביר, כלומר: החברה הוקמה מלכתחילה בלי הון ממשי ומינפה את הפעילות שלה ע"י הלוואות מגורמים חיצוניים, כך שהסיכון שהוטל על צדדים שלישיים הוא גבוה.