חברה היא אישיות משפטית שפועלת בעיקר כדי להשיג רווח, זאת תוך הפרדה מבעלי המניות שלה. הבעלות בחברה באה לידי ביטוי ביכולת לשלוט בפעילות של החברה, וליהנות מהרווחים שלה, כאשר החברה מציגה רווחים.
זכויות וחובות
בהתאם לכך, אדם שיש לו מנייה בחברה, נקרא בעל מניות בחברה- יש לו חלק בבעלות של החברה, ויש לו זכויות כמו: זכות לקבלת דיבידנד (חלוקת הרווחים שהחברה צברה לבעלי המניות), זכות הצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה (האסיפה הכללית היא הגוף שממנה את הדירקטוריון בחברה וקובע את תקנון החברה ואת המדיניות הכללית של החברה) וכן זכויות במקרה שהחברה מתפרקת (במקרה כזה, הנכסים של החברה משמשים לכיסוי החובות שלה, ומה שנשאר מחולק לבעלי המניות).
למציאת עו"ד מתחום חברות באינדקס משפטי
מנייה בחברה שווה כסף, שכן היא מקנה, בין היתר, זכויות כספיות (כמו: זכאות לחלוקת רווחים). החלוקה של המניות בחברה בין בעליה מראה מהו אחוז הבעלות של כל אחד מבעלי המניות בחברה. החלק של בעל מניות בחברה נקבע בדרך כלל לפי ההשקעה שלו בחברה. לפיכך, אם נניח ששני אנשים מקימים חברה, ואחד מהם משקיע פי שניים מהשני (60,000 שקלים לעומת 30,000 שקלים), הרי שהגיוני שהם יחליטו כי חלוקת המניות תהיה בהתאם ליחס של ההשקעה, כלומר: הראשון יקבל 60 מניות, והשני 30. גם כאשר יחולק דיבידנד, הם יקבלו את הדיבידנד בהתאם לאותו יחס.
יש לדעת, כי כמו שלבעל מניות יש זכויות בחברה, הרי שמנייה נושאת עימה גם חובות כלפי בעל המניות. בעל מניות חייב להשתמש בזכויות שלו בתום לב, ולא לקפח בעלי מניות אחרים בחברה, כלומר: לא לנצל את הכוח שלו לרעה.
חוק החברות מתייחס לזכויות ולחובות שיש במנייה. כמו-כן בתקנון החברה ישנה התייחסות לזכויות ולחובות שנכללות במנייה.
הרמת מסך וחיוב אישי
כאמור, ישנה הפרדה בין החברה כגוף לבין בעלי המניות שלה. כאשר חברה נקלעת לחובות, החוב מיוחס לחברה ולא לבעל מניות כזה או אחר. בעלי המניות בחברה לא יצטרכו לשלם מכיסם. ואולם, ישנו חריג המאפשר לביהמ"ש לחייב את בעלי המניות בחובות החברה באופן אישי. חריג זה נקרא: "הרמת מסך". במקרים מסוימים ביהמ"ש ירים את מסך ההתאגדות מעל החברה, וייחס את החובות של החברה לבעלי המניות שלה.
