המחוקק במדינת ישראל קבע שעל בעל לזון את אשתו בהתאם להוראות הדין האישי שלו. בהתאם, על בעל יהודי לשלם דמי מזונות לאשתו על פי הדין העברי, כלומר: כל עוד קשר הנישואין קיים ועד להתרתו. על פי הלכות המשפט העברי משועבד הבעל לאשתו לצורך תשלום מזונותיה, ומשכך הנו מחויב לעבוד לכלכלתה, ולמעשה מוטלת עליו החובה למצות את כושר השתכרותו על מנת לספק לאשתו את רמת החיים אליה הורגלה.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום מזונות
למציאת עו"ד מזונות באינדקס משפטי
היקף מזונותיה של אישה נקבע על פי רמת החיים בסביבתם של הצדדים, ואולם כאשר הכנסתו ורכושו של הבעל מאפשרים רמת חיים גבוהה ממנהג המקום, הרי שהוא חייב לספק את המזונות ברמתם הגבוהה.
היקף החיוב במזונות אישה נקבע על פי הכלל המנחה לפיו: "עולה עימו ואינה יורדת", משמע: עם נישואיה לבעלה עולה האישה ברמת החיים לרמתו של בעלה, אך אינה יורדת לרמתו של בעלה אם אמצעיו פחותים מרמת המחייה אליה הורגלה בבית אביה.
במקרה בו האישה עובדת -
במשפט העברי נהוג הכלל "מעשה ידיה תחת מזונותיה". במידה שהאישה עובדת ומשתכרת, רשאי הבעל לטעון: "צאי מעשה ידייך במזונותייך" ולקזז את חובתו למזונות אל מול הכנסות האישה. משכך, כל עוד משתכרת האישה סכום העולה או השווה לצריכה/מזונותיה – פטור הבעל מתשלום המזונות.
במידה שהאישה משתכרת פחות מדמי המזונות המגיעים לה, ישלים הבעל את יתרת הסכום על מנת להגיע לסכום המזונות המלא לו זכאית האישה.
חרף האמור, אישה שלא עבדה כלל, אין הבעל יכול לחייבה לצאת לעבוד בכדי שלא יהא חייב במזונותיה, מדובר בהחלטה שבידי האישה בלבד.
ניסיונות הבעל להפחית את דמי המזונות
כדרך הטבע, ישנם מקרים בהם הבעל נוקט צעדים להורדת רמת החיים, על ידי יצירת מצג לפיו המשאבים הכלכליים העומדים לרשותו נמוכים מכפי שהם באמת. במצב זה בית המשפט יבחן האם הבעל פועל בתום לב במעשיו אלה או שמא מדובר בתחבולות לצורך צמצום עד כמה שניתן של דמי המזונות שיפסקו כנגדו לטובת האישה.
שלילת מזונות מן האישה
ישנן סיטואציות בחיי בני הזוג אשר עשויות לשלול את זכאות האישה למזונות, וזאת אף אם היא זקוקה למזונות אלו כדי להתקיים. להלן מס' דוגמאות –
אישה שעזבה את הבית ואינה גרה עוד עם בעלה, הזכות למזונות תלויה בעילה לעזיבת הבית. אם הוכח שהאישה עזבה בשל נסיבות אשר אינן מאפשרות לה חיים סבירים בביתה, כגון אלימות של הבעל או יחס משפיל כלפיה, תמשיך האישה להיות זכאית למזונותיה.
דוגמה נוספת - סירוב האישה לקיים יחסי אישות – אישה המסרבת לקיים יחסים אישות עם בעלה מכונה אישה "מורדת", וכעיקרון נשללת ממנה הזכות למזונות. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים בהם יש לאישה טענה מוצדקת להתנהגותה. במקרים כאלה תהא זכאית האישה למזונות. חשוב להדגיש, כי קיימת סבירות גבוהה לכך שבית המשפט לענייני משפחה יכריז על אישה כמי שזכאית למזונות על אף היותה "מורדת", וזאת לעומת המצב בבית הדין הרבני.
דוגמה נוספת - בגידה של האישה בבעלה - "זנתה תחתיו". כדי שבית המשפט ישלול מאישה את זכאותה למזונות בעילה זו יש צורך בראיות כבדות משקל. יודגש, שבשנים האחרונות יישמו בתי המשפט את עיקרון השוויון בין המינים, כך שבמקרים בהם ניהל הבעל מערכת יחסים עם אישה אחרת, לא כול לבוא ולטעון כי האישה ניהלה מערכת יחסים עם גבר אחר כדי לשלול את מזונותיה.
ועוד דוג'- אי קיום מצוות הדת – אישה אשר אינה מקיימת את מצוות הדת ובשל כך היא מכשילה את בעלה ומביאה אותו לעבור על איסורי התורה, והיא עצמה אינה מקיימת את הלכות הדת ובכך פוגעת בחיי בני הזוג – הרי שיש בכך כדי לשלול ממזונותיה. חשוב לציין כי כאשר בעל חילוני שאינו שומר מצוות מעלה את הטענה, דין הטענה להידחות.
מזונות אזרחיים
בשנים האחרונות נשמעות קריאות חוזרות ונשנות, כי על המחוקק לשקול להחיל גם על בני זוג יהודים לזון אחד את משנהו לפי קריטריונים אזרחיים. ביטול תחולת הדין האישי על החיוב במזונות יביא להשוואת מצבם של אזרחי מדינת ישראל למצבם של אזרחים במדינות אחרות, שם חובת המזונות היא הדדית ואינה חד-צדדית.
עוד בנושא:
דמי מזונות - מתי חובה לשלם ומתי לא?
* משרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי עוסק ומתמחה במעמד אישי, דיני משפחה ירושות ועיזבונות.
