מדינת ישראל נתפסת בעולם כמדינה של חדשנות טכנולוגית, והממציא הישראלי נחשב כיצירתי ומקורי, אולם סיפורי ההצלחה עליהם אנו שומעים הינם מעטים ביחס לכמות הסטארט-אפים הנלחמים על מקומם בהיכל התהילה של מתעשרי האקזיט.
כל סטארט-אפ מצליח מתחיל ברעיון חדש, בהמצאה מקורית וכתוצאה מכך גם בבקשת פטנט להגנה על הטכנולוגיה מפני מתחרים. רישום פטנט הינו תהליך מורכב הטומן בחובו מספר מכשולים שניתן להימנע מלהיתקל בהם על ידי אימוץ מספר כללים פשוטים.
אחד הכללים החשובים שכל יזם חייב לאמץ הוא, שאין להגיש בקשת פטנט ללא ביצוע סקר פטנטים לבחינת חדשנות ההמצאה.
דו"ח חיפוש פטנטים חושף בפני היזם את הטכנולוגיות הקיימות בתחום המצאתו ועוזר לו לקבל החלטות מושכלות לגבי המשך הדרך. הפטנטים המתגלים בדו"ח החיפוש מאפשרים, לאחר החיפוש, בשלב עריכת הפטנט, לנסח טוב יותר את בקשת הפטנט ובכך להגדיל את הסיכוי שהפטנט יאושר.
מגמה מסוכנת: ויתור על בדיקת חדשנות
מגמה חדשה ומסוכנת הנפוצה בקרב יזמים הינה לוותר על בדיקת חדשנות המצאתם אל מול הפטנטים והמוצרים הקיימים בעולם. המניעים למגמה זו הם מגוונים, אולם כולם מבוססים על הנחות שגויות.
הסיבה הראשונה ואולי הנפוצה ביותר הינה שהממציא מסיק שאילו היה מוצר כזה בשוק, הוא היה מכיר אותו כי זה מוצר כל כך נדרש. המסקנה שגויה מפני שחלק קטן מאד מהפטנטים שמוגשים בעולם מבשילים לכדי מוצר מצליח ברמה כזאת שהוא יגיע לכל בית או במקרה של תוכנה לכל מחשב או טלפון חכם.
הסיבה השנייה לדילוג על חיפוש פטנטים היא ההנחה השגויה של הממציא שהוא מכיר את כל הפרסומים החשובים בתחום ההמצאה שלו. זוהי הנחה שגויה מיסודה שכן ההמצאה צריכה להיות חדשה ביחס לכל הידע שפורסם בכל העולם ולאורך כל ההיסטוריה. יזם שחושב שהוא יודע הכל מסכן את סיכויי הצלחת המיזם שלו.
גישה נוספת שיזמים רבים נוטים לאמץ גורסת, כי מה שהם לא יודעים לא יכול להזיק להם. יזמים אלו חוששים ממצב בו דו"ח החיפוש יראה להם שמישהו אחר כבר חשב על המצאתם, ואולי אפילו רשם פטנט שמונע מהם לפעול במדינות מסויימות.
במקרה שמישהו כבר חשב על המצאתם והם עדיין מעוניינים להתקדם עם המיזם, הם יאלצו לשקר או לחשוף את המידע שהתקבל מדו"ח החיפוש בפני המשקיעים הפוטנציאליים שעלולים כתוצאה מכך להימנע מלהשקיע.
במקרה שדו"ח החיפוש יחשוף שקיימים פטנטים תקפים במדינות בהן המיזם אמור לפעול, עצם הידיעה וההפרה במודע של הפטנטים הקיימים עלולה לגרור מאוחר יותר במקרה של תביעה, תשלום גבוה יותר לצד התובע שכן ההפרה נעשתה במודע.
אין טעם לנקוט תחבולות
יזם הבוחר בבורות על פני ידע ומעדיף לנקוט תחבולות שיאפשרו לו לגייס יותר משותפיו העתידיים או לשלם פחות במקרה של הפרת פטנטים של מתחרים, צועד במסלול בטוח לקראת התנגשות שמסכנת את המיזם כולו בעתיד.
משקיעים אינם תמימים והם יידרשו בשלב כזה או אחר חיפוש פטנטים. יזם שירצה למכור את המיזם שלו לחברה גדולה יגלה שתנאי הכרחי לקיום העסקה הוא סקר פטנטים כחלק מתהליך בדיקת הנאותות. במקרה של הפרה, גם אז חוסר הידיעה אינו חוסך בהוצאות. מתחרים יטענו בבית משפט שהיה צריך להתבצע חיפוש, ולכן ההפרה אינה תמימה.
טענה נוספת שניתן לשמוע לא פעם מיזמים אומרת, כי דו"ח חיפוש מתקבל בכל מקרה בשלב הבחינה על ידי בוחן הפטנטים, והם לא מוצאים טעם להזמין על חשבונם חיפוש מקדים. יזמים אלו שוגים בהערכת הזמן שיחלוף והמשאבים שיושקעו עד לקבלת דו"ח החיפוש מהבוחן. ברוב המקרים יחלפו חודשים רבים ואף שנים עד לקבלת דו"ח החיפוש מהבוחן. בינתיים יושקע במיזם הון רב שעלול לרדת לטימיון.
לסיכום - מומלץ מאוד לבצע חיפוש פטנטים טרם הגשת פטנט
חיפוש קצר בגוגל יראה שאין עורך פטנטים או רשות פטנטים בעולם שממליצים לא לבצע חיפוש חיפוש פטנטים טרם הגשת פטנט. מהן אם כך, הסיבות לתפוצה הרחבה של יזמים שאינם מבצעים חיפושים?
רגש - יזמים רבים פשוט מאוהבים בהמצאתם ומשוכנעים בחדשנותה.
אגו - יזמים רבים יהירים מדי בכדי לקבל את העובדה שייתכן שיש מישהו שהשיג אותם.
תקציב - יזמים רבים מנסים לחסוך בעלויות רישום הפטנט ומזניחים את חיפוש הפטנטים.
אינטרס - המניע של נותני השירותים בתחום הוא לקדם את הפטנט לקראת רישום ולכן האינטרס לבצע את החיפוש נותר בצד של היזם ואף אחד בתעשייה לא מעודד אותו לבצע חיפוש פטנטים. נכון שאין עורכי פטנטים שמפרסמים שלא כדאי לבצע חיפוש פטנטים, אבל מספרם של עורכי הפטנטים שמעודדים את לקוחותיהם לבצע את החיפוש הולך ומתמעט.
בעוד שבעבר חיפוש הפטנטים היה שלב מובנה בתהליך העריכה בתוך משרדי עורכי הפטנטים, כיום החיפוש מבוצע ברוב המקרים על ידי חברות חיפוש חיצוניות המתמחות בחיפוש פטנטים. עורכי הפטנטים אם כך, איבדו את העניין שבעידוד הלקוחות לבצע חיפושי פטנטים, והמפסיד העיקרי הוא היזם שמופתע בהמשך הדרך לגלות שהמצאתו אינה חדשה.
* מנכ"ל חברת ניוטון חיפוש פטנטים.
