לאחרונה פורסם בתקשורת, כי איש התקשורת עמנואל רוזן חשוד בעבירות של הטרדות מיניות.
התלונה העיקרית הינה חשד להטרדה מינית בעבודה, אולם טרם הוגשה תלונה במשטרה או תביעה בבית הדין לעבודה.
הטרדות מיניות הן לא רק רצון לקשר מיני, כשצד אחד מעוניין בקשר המיני והאחר לא. גם שימוש במילים שיש בהן התייחסות מינית יכול להיחשב להטרדה מינית.
הטרדה מינית ע"פ החוק
החוק למניעת הטרדה מינית קובע במפורש שהטרדה מינית והתנכלות הם המעשים הבאים:
(1) סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
(2) מעשים מגונים;
(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;
(4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;
(5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;
כאשר הצעות או התייחסויות לעובד במסגרת יחסי עבודה – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, יחשבו כהטרדה גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות.
נשאלת השאלה מתי מדובר בהתנהגות שיש בה ניצול יחסי מרות ומתי מדובר ברומן בהסכמה?
פסיקת בתי הדין לעבודה
מה שקובע הוא ההקשר ומכלול הנסיבות. דוגמא לכך ניתן למצוא בשני פסקי דין בהם נקבע, כי קשר זוגי בהסכמה בין ממונה לעובדת לא נחשב להטרדה מינית:
• בפסק דין שניתן בבית הדין האזורי בבאר שבע נשללה הטרדה מינית בקשר בין ממונה לכפיפה שכן התמונה המצטיירת היא של יחסים בהסכמה שבין הנתבע לתובעת במקום העבודה, שתחילתם ביוזמת התובעת בשלב יצירת הקשר ובהמשך בשיתוף פעולה, בשיחות ובמפגשים במקום העבודה ובמפגשים מחוץ למקום העבודה שבהם קיימו השניים יחסי מין. בית הדין הבהיר, כי בקיומה של ה"מרות" לבדה אין די לצורך התגבשות עוולת ההטרדה המינית.
לעניין זה נדרש כי בנוסף לקיומה של המרות יתקיים יסוד של "ניצול המרות", שפירושו שימוש לרעה בסמכותו ובכוחו של בעל המרות להשפיע על מעמדו ועל עתידו של הכפוף למרותו, על מנת להשיג את הסכמתו של הכפוף לביצוע המעשים המיניים וכדי לכפות עליו את רצונו של בעל המרות.
• פסק דין נוסף שדחה טענה של הטרדה מינית ניתן בעניינה של עובדת שעבדה אצל הנתבע במשך עשר שנים כמזכירתו והגישה נגדו תביעה על הטרדה מינית והתנכלות במקום העבודה. נקבע, כי הנתבע הרים את הנטל להוכיח כי בינו לבין התובעת התקיימה מערכת יחסים ארוכת שנים, שעלתה כדי קשר זוגי של ממש. התובעת מצדה ראתה בקשר בין השניים קשר של ידועים בציבור, מינתה את הנתבע כאפוטרופוס לבנה, קשרה קשרי ידידות וחברות עם משפחתו ונעזרה בנתבע, בין אם מבחינה כלכלית ובין בהליכים ועניינים משפטיים שונים.
התובעת החליטה באופן עצמאי על סיום הקשר הזוגי בין השניים, כאשר נמצא כי יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בהסכמה. לפיכך, לא הוכחה עילת תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית ו/או החוק לשוויון ההזדמנויות בעבודה.
בעניינינו, ע"פ הפרסומים, חלק מן המתלוננות קיימו יחסי מין עם מר רוזן ובהנחה שאין מדובר בנשים חסרות ישע, ספק אם תוכל להתגבש עבירת האינוס.
היכן עובר קו הגבול?
בפן הפלילי נשאלת השאלה, כיצד יכול היה מר רוזן להבין (להיות מודע) שהן מסרבות לקיים עימו יחסי מין. שאלה חשובה נוספת היא, היכן עובר הגבול בין קשר מיני לגיטימי ובין קשר מיני שאיננו לגיטימי. אינוס הוא ההתנהגות הפלילית החמורה ביותר כאשר מתקיים קשר מיני, שכן האינוס מוגדר כחדירה מינית לגופה של אישה ללא הסכמתה. מכאן, שככל שגדל חלקו של רכיב העדר ההסכמה בהגדרת עבירת האינוס – כך נוטה בית המשפט להתמקד יותר במתלוננת, באישיותה, התנהגותה, לבושה ואורח חייה, ופחות בהתנהגותו העבריינית הנטענת של הנאשם.
זכויות בפלילים
חשוב להדגיש, כי יש הבדל ברור בין התנהגות דוחה ונצלנית לבין האשמה בעבירה פלילית. האיסור במשפט הפלילי חייב להיות ברור וחד-משמעי.
לדעת כותב שורות אלו, יכול להיות שהמתלוננות לא היו מספיק אסרטיביות ובעלות עקרונות ברורים ונתנו למר רוזן "להבין" ש"חיזוריו" מקובלים. שוק העבודה, שבו ממילא הנשים הן מעמד מוחלש ומופלה לרעה, מכיל גם נשים שלא יודעות "לנפנף" מחזר לא רצוי, על אחת וכמה להתלונן על מחזר כזה, בהנהלה או במשטרה.
כל עוד לא נפתחה חקירה בעקבות תלונה, יש לזכור שלמר רוזן יש גם זכויות. הזכויות בפלילים חשובות במיוחד משום שקל להפוך את מי שהפר, לכאורה, את הנורמות החברתיות שלנו ומאיים לערער במעשיו את השלווה והתקינות שמקנה הסדר החברתי, למושא לנקמה.
עוד בנושא:
תביעה בגין הטרדה מינית - מדריך
הטרדה מינית בעבודה - שאלות גולשים ותשובות מומחי הפורום
