פרשת עמנואל רוזן: הטרדה מינית או הכפשה שאין מאחוריה דבר?

בעקבות פרשת "הטענות האנונימיות" בעניינו של איש התקשורת עמנואל רוזן עולות על הפרק מספר שאלות הקשורות לתחום "ההטרדה המינית", תלונות אנונימיות והאם הן ראויות. כמו גם שאלות בקשר לחזקת החפות של החשוד.

במחקר שנערך באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב בשנת 1989 עלה, כי בעיני הציבור ההתנהגויות הנתפסות כהטרדה מינית הן: מגע וחיכוך בלתי רצויים, גהירה ודחיקה לפינה, לחץ בלתי רצוי לפעילות מינית, מכתבים ושיחות טלפוניות לא רצויים הנושאים אופי מיני, לחץ לא רצוי לבילוי משותף, בדיחות סטריאוטיפיות או סקסיסטיות ואף במבטים עורגים בלתי רצויים- כולן התנהגויות המהוות הטרדה מינית. ניתן לומר, כי המשותף להתנהגויות אלו נעוץ בהפעלת לחץ מיני בניגוד לרצונו של האחר.

נדמה שקשה להגדיר בצורה ממוקדת יותר מהי "הטרדה מינית", שכן לרוב מדובר בתחושה סובייקטיבית המורכבת משילוב נסיבתי שלאו דווקא ניתן להגדירו ולפשטו במילים, כגון: אווירה, מבט, היתממות וכד'.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
 לראשונה התמודד החוק הישראלי עם האיסור על הטרדה מינית בשנת 1988 במסגרת החוק לשוויון ההזדמנויות בעבודה. העמדה לדיון בגין הטרדה מינית מחוץ למסגרת יחסי עבודה, נעשתה באמצעות חוק העונשין והעבירות הייעודיות לכך, כגון: מעשים מגונים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, סחיטה וכד'.

התקדמות נוספת במעמד הנשים בישראל והרכבת הוועדה לקידום מעמד האישה, תרמו לכך שבשנת 1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית. תפקידו נועד למלא טוב יותר את החסר בחקיקה הישראלית, להגדיר טוב יותר את משמעות האיסור על "הטרדה מינית", כך שניתן יהיה להימנע מביצועה ולאסור אותה בכל הקשר ולאו דווקא במסגרת יחסי עבודה.

מהי הטרדה מינית ע"פ החוק?
סעיף 3(א) לחוק מגדיר מהי הטרדה מינית:
1. סחיטה באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני.
2. מעשה מגונה.
3. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר האדם שאליו מופנית ההתייחסות הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות.
4. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעתו.
5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית של אדם- במקרה זה גם תקרית חד פעמית תהווה הטרדה מינית.
6. סעיף סל הקובע, כי הטרדתם המינית של אוכלוסיות חלשות יותר בעיני החוק, מתקיימת גם מבלי שהראו כי אינם מעוניינים. 

הגדרה רחבה ומעורפלת
ושוב, דומה שהגדרתו המשפטית של המושג "הטרדה מינית" נותרה רחבה, מופשטת ומעורפלת עד כדי קושי לזהותה ולפיכך, גם להימנע ממנה. התנהגות הנתפסת אצל האחד כחיזור או רומנטיקה, עלולה להיתפס על ידי האחר כהטרדה.

על אף אי הבהירות בלשון החוק, ניתן להעמיד לדין פלילי אדם הנחשד בהפרתו, ובמקביל רשאי קורבן ההטרדה לתבוע בתביעה אזרחית את המטריד ולדרוש פיצויים.
מאידך, הדרישה להראות חוסר עניין- האם די במשיכת כתף, התעלמות, העברת מסר דרך אדם אחר, או שרק הבעת דחייה באופן מפורש מזכה את הקורבן בהגנה על ידי החוק?

יחסי מרות
החוק מעניק הגנה יתרה ומיוחדת במסגרת יחסי מרות. בין היתר, על המעביד מוטלות חובות שונות אשר נועדו לאפשר גישה נוחה וישירה להגשת תלונה וכן טיפול יעיל בה. כשמדובר ביחסי עבודה והעבירה היחידה עמה מתמודד הנאשם הינה הטרדה מינית, יוגש כתב האישום ויידון בבית הדין לעבודה. למותר לציין, כי במסגרת ההליך, לא פעם תיבדק לעומק התנהלות המעביד לאור החובות המוטלות עליו בחוק.

הכפשה ללא הגשת תלונה - מעשה בלתי נסבל
לדעת הכותב, הגשת תלונות אנונימיות והכפשת שמו של אדם באמצעות כלי התקשורת ובכללם המדיה החברתית (פייסבוק, טוויטר וכיוב') הן התנהלויות לא ראויות בעליל. מי שנפגעת מהתנהלות מינית כלשהי ובכללה הטרדה, תתכבד ותגיש תלונה ו/או תביעה אזרחית מנומקת.  כך יוכל החשוד / נתבע לבחון את הטענות בצורה רצינית וגם להיות מסוגל להתמודד עם המתלוננת ולא עם רכילות או תלונה אנונימית.

הבסיס המרכזי בשיטת המשפט הוא האפשרות להתגונן ולא רק האפשרות להתלונן. כך קרה שבהינף קולמוס וללא תלונה של ממש הוכפש לדיראון עולם שמו של אדם אשר אפילו לא הוגשה נגדו תלונה למשטרת ישראל ולפחות תביעה אזרחית.

דרך ההכפשה התקשורתית ללא תלונה או תביעה הינה דרך פחדנית ולא ראויה אשר מחד פוגעת באדם כאשר ידיו בעצם "קשורות" מאחורי גבו ואינו יכול להתגונן, ומאידך, מעניקה חסינות למי שרוצה להישאר באזור הנוחות של מתלוננת ללא צורך במתן תשובות ו/או בדיקות לגיטימיות.