מעסיק - יום אחד קיבלת דרישה לתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי מארגון מעבידים (כגון לשכת המסחר של תל אביב). החברה שבבעלותך אינה חברה בארגון זה (אולי אפילו לא שמעת עליו קודם), והחלטת להתעלם? זהירות: השלב הבא עלול להיות כתב תביעה בבית הדין לעבודה, כשגובה התביעה עשוי להגיע לעשרות אלפי ₪.
תתפלא לשמוע, אך לא אחת עומד החוק לצד ארגון המעבידים.
מאמר זה יפרט את הרקע לדרישה, יסביר מדוע היא יכולה להיות דווקא לפי החוק, ואילו פקטורים יכולים בכל זאת לשנות את התמונה.
למציאת עורך דין מתחום ועדי עובדים באינדקס משפטי
רקע: הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה
ארגוני המעבידים מגיעים לא אחת להסכם קיבוצי עם ארגוני עובדים (אשר מגן על זכויותיהם הסוציאלים של העודים), כגון הסתדרות העובדים. בהסכמים כאלו, יכולה להיקבע חובת מעביד לשלם לארגון המעבידים דמי טיפול ארגוני מקצועי (להלן: דט"א). הסכמים אלו יחולו על מי שחבר בארגונים הללו.
מעולה, אתם חושבים לעצמכם: החברה לא חברה בארגון שכזה, ההסכם וחובת התשלום שמכוחו לא חלים! אך לצערנו, טעות עלולה להיות בידכם, כי ההסכם הקיבוצי אינו סוף פסוק.
המקור לדרישה כלפי חברתכם, למרות שאינה חברה בארגון, הוא בצו הרחבה של שר העבודה והרווחה, שמחיל את ההסכם הקיבוצי על כל המעבידים בתחומי עיסוק מסוימים ו/או באזורים מסוימים.
אז מה קיבלנו כאן? צו הרחבה של הממשלה מחיל הסכם קיבוצי שעליו לא חתמתם, ומחייב אתכם לשלם כסף לארגון בו אינכם חברים. האם הוגן? תלוי את מי שואלים. ארגוני המעבידים כבר טענו בעבר שפעילותיהם מיטיבות גם עם מי שלא חבר הם, ולכן אין סיבה שלא ישתתפו.
יצוין שטענות כגון שדרישת התשלום היא מס לא חוקי (שלא לטובת המדינה), פוגע בזכות הקנין של המעביד ובחופש העיסוק - כבר נדחו בעבר ע"י בית הדין לעבודה (שלו, לפי החוק, סמכות יחודית לדון בתביעות לדט"א).
עוד יודגש: אין המדובר בדמי חבר שנגבים מהעובד לטובת ארגון עובדים כגון ההסתדרות, שדורשים את הסכמת העובד; בעניננו עסקינן בדמי טיפול הנגבים מהמעביד, עבור ארגון מעבידים, כאשר הסכמת המעביד אינה נדרשת, ככל שהוחלו על ענף עיסוקו העיקרי, בצו הרחבה.
התעלמות מדרישת ארגון המעבידים עלולה להביא את הארגון להגיש כתב תביעה כנגד החברה שאינה משלמת.
אי הגשת כתב הגנה משמעה שהארגון התובע זכאי לקבל פסק דין בהעדר הגנה, לפי הנתבע בכתב התביעה, כפי שקורה לא אחת. ברור לכן, מדוע התעלמות מכתב תביעה שהוגש אינה מומלצת.
הפחתה או ביטול של חובת התשלום
מה בכל זאת אפשר לעשות? האם זהו סוף פסוק? לא בהכרח. להלן יפורטו שלל טיעונים, שיכולים להפחית ואף לבטל את חובת התשלום.
1. האם ארגון המעבידים פנה למעביד לפני הגשת התביעה? נפסק, שלפני הגשת התביעה, על ארגון המעבידים לפנות לחברה, לצורך קבלת פרטים בדבר ההכנסות, כדי לחשב את גובה דמי הטיפול. ככל שלא פנה ארגון המעבידים כאמור, הדבר עשוי להקים עילה טובה למעביד הנתבע.
2. האם החברה עוסקת בתחום שנזכר בצו ההרחבה? לדוגמה, ישנו צו הרחבה המחיל הסכם קיבוצי על ענף היבוא, יצוא והמסחר בסיטונות. אם החברה אינה עוסקת באחד התחומים האלה, או שכן אך מדובר בעיסוק זניח, ניתן לטעון שצו ההרחבה אינו חל עליה.
3. האם צו ההרחבה חל על האזור שבו נמצאת החברה? ישנם צווי הרחבה שקבעו תחולה על אזור גאוגרפי מסוים. ככל שמקום עסקה ו/או כתובתה הרשומה של החברה אינם במקום זה, ניתן לטעון כי צו ההרחבה אינו חל על החברה.
4. האם מעסיקה החברה עובדים? צו ההרחבה חל על מעבידים. ישנן חברות קטנות ו/או משפחתיות, שכל עובדיהן הם בעלי מניות בהן, וניתן לנסות לטעון שהצו אינו חל על החברה.
5. חברות בארגון מעבידים אחר: לפי התקנות, חברות בארגון אחר, שבין מטרותיו טיפול ביחסי עבודה, מונעת תחולת צו ההרחבה. כלומר, אם חברה חברתכם בארגון מעבידים, אמור הדבר למנוע מארגון מעבידים אחר את הזכות לדרוש ממנה דט"א.
6. אי צירוף מסמכים נדרשים לכתב התביעה: אם הוגשה נגד החברה תביעה, יש לבדוק האם צורפו ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה (ידוע על תביעה שנדחתה בשל אי צירופם), טבלת דמי החבר לשנים הרלוונטיות בהן הוגשה התביעה, ופנית ארגון המעבידים. כמובן שאת הטענה לאי צירוף המסמכים תידרש החברה להעלות, לכל הפחות בכתב ההגנה, ולא ניתן לצפות שבית הדין יעשה זאת.
7. לענין גובה דמי הטיפול שנתבע: לפי התקנות, אופן החישוב הוא 0.5% משכר העבודה ששילמה החברה בשנת הכספים שלפני, אך לא פחות מ – 100 ₪ לשנה, ולא יותר ממחצית דמי החבר שהיו נגבים, לו היה הלקוח חבר בלשכת המסחר (דמי החבר עשוים להקבע כפקטור של גובה המחזור השנתי בש"ח ומספר המועסקים).
לפי התקנות, לארגון המעבידים הזכות לקבל מהמעביד את נתון שכר העבודה. מה קורה כשלא נותן המעביד את נתון זה? סביר להניח שהארגון יגיש תביעה לפי הסכום המקסימלי, כלומר מחצית מדמי החבר לשנה, כפול השנים שנתבעות.
ניתן לטעון נגד גובה דמי הטיפול שנתבעים (למשל אם תבע ארגון המעבידים את הסכום המקסימלי לשנה, ללא ביסוס לכך), אך סביר להניח שככל שהחברה מגיעה, לפי החישוב הנ"ל, למקסימום לתשלום, היא תאלץ להציג את הנתונים והטענה לא תועיל לה.
לסיכום - מומלץ להתייעץ
אם קיבלת דרישה לתשלום דט"א מארגון מעבידים, או כתב תביעה בגין אי תשלום, והנך חושב שחברתך אינה נדרשת לשלם אותם, מומלץ להתיעץ בהקדם עם עורך דין מנוסה בתחום, אשר יוכל לסקור את ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה הנזכרים בפנית ארגון המעבידים או בכתב התביעה, ולחוות דעתו בשאלה האם חלים על חברתך.
*האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.
*אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
***בכל מקום לעיל בו נכתב "החוק", הכוונה לחוק הסכמים קיבוציים. בכל מקום לעיל בו נכתב "התקנות", הכוונה לתקנות הסכמים קיבוציים.
