התגובות העילגות לכתבה לא מצדיקות חשיפת זהות הגולשים

ביהמ"ש המחוזי בנצרת דחה לאחרונה בקשה של עיתונאי לחשוף זהות של גולשים ברשת, אשר השמיצו אותו.

העיתונאי ישראל מושקוביץ, המועסק ב"ידיעות אחרונות", הגיש בקשה לביהמ"ש לחשוף זהות של טוקבקיסטים, אשר לטענתו הוציאו דיבתו רעה,  בתגובתם לכתבה שפורסמה באתר וואלה! תקשורת בע"מ.
מושקוביץ טען, כי תגובות כמו: "ישראל מוסקוביץ שיסע לרוסיה צריך לזרוק אותו מהעיתון. אף אחד בעיתון לא סובל אותו אדם רע", "... נכון ישארל מוסקוביץ לא יוצה מהבית ומקבל 5000 ק"מ גולובלי נו אתה צודק צריך להעיף אותו לרוסיה", וכן:".. ישראל מוסקסוביץ בדרך לפיטורים גם..." פוגעות בשמו הטוב.

סגן הנשיא, השופט אברהם אברהם, דן בגישות הקיימות בפסיקה ביחס לחשיפת זהות גולשים, וציין, כי לאנונימיות באינטרנט היבטים חיוביים ושליליים, וכי מעלותיה של האנונימיות ברשת עולים על מגרעותיה, ויש לראות אותה כנגזרת של חופש הביטוי והזכות לפרטיות.

מהם השיקולים לחשיפת זהות גולשים?
השופט קבע, כי השאלה האם לחשוף זהות של מפרסם אנונימי תיבחן, בין היתר, ע"פ השיקולים הבאים: עוצמת הביטוי הפוגע (מבחינת תוכנו), היות הפרסום חד-פעמי או שמא חוזר ושיטתי, טיבו ומידת חשיבותו של האתר המפרסם, מאפייני הביטוי (פוליטי, מסחרי, פרטי), זיהויו של נשוא הפרסום כאיש ציבור או אדם פרטי, הרצינות שגולש סביר עשוי לייחס לביטוי (בשל מאפייניו של הפרסום, סוג האתר וכד') וכד'.

בהתאם לכך, קבע השופט אברהם, כי במקרה הנדון אין לחשוף את כתובת ה-IP של המגיבים: ראשית, מדובר בטוקבקים שלא חזרו על עצמם. שנית, הטוקבקים נכתבו בשפה עילגת, וניתן ללמוד מכך על פגיעה אפשרית פחותה מאוד במושקוביץ, שכן לא צפוי שהקורא הסביר יתייחס אליהן ברצינות רבה. כמו-כן, ביחס לטוקבקים שמדברים על כך שמושקוביץ אמור להיות מפוטר ולשוב לרוסיה, הרי שאין בכך ממש, כי הוא ממשיך לעבוד בעבודתו באותו עיתון עד עצם יום הדיון בתביעה.
לפיכך, נדחתה הבקשה לחשיפת זהות הגולשים.
(בר"ע 213/09 ישראל מושקוביץ נ' וואלה! תקשורת בע"מ).

• ב"כ המבקש:  עו"ד א. אמיר ואח'
• ב"כ המשיבה: עו"ד הרצוג ואח'