מקרה מעניין במיוחד שהוכרע לאחרונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נסוב בעיקרו, בשימוש בזרעו של גרושה של אישה, ובשאלה האם ידע והסכים לפעולה כאמור.
המדובר בבני זוג מהמגזר החרדי, אשר נישאו כדת משה וישראל, כאשר לבעל היו אלה הנישואין ה-4 במספר. מטבע הדברים ניסו בני הזוג להביא ילדים לאוויר העולם אם באמצעות קיום יחסים מין באופן קונבנציונאלי וכן בעזרת הפריה תוך רחמית, אך כל ניסיונותיהם העלו חרס בידם. בשל כישלונם של בני הזוג לממש את זוגיותם בהולדת ילדים, הוחלט על פירוק החבילה והשניים התגרשו כדין.
רוצים לשאול שאלה ולקבל תשובת מומחה? היכנסו לפורום משפחה
החריג במקרה זה, כי סמוך למועד מתן הגט וגירושי בני הזוג, נפגשו האחרונים וקיימו יחסי מין, במטרה שהאישה תשתמש בזרע, אשר לדברי הגבר נועד להיות מופרה, בתוך רחמה של האישה, אשר אף התנתה אקט זה בקבלת גטה, לטענתו.
אלא כי האישה מצידה, השתמשה בזרעו של הבעל והעבירה אותו תהליך של הפרייה חוץ גופית, עם ביציתה של תורמת מחו"ל, שספק רב אם הינה יהודייה. כאשר, כל זאת מבלי ליידע את מי שהפך בינתיים לגרושה.
בעבור הימים נישא הגבר בחמישית והביא לאוויר העולם, בשעה טובה, בן נוסף, אח לבנותיו מנישואיו הקודמים. אלא כי רצה הגורל, ובנו חלק את אותו גן ילדים עם בתו, פרי זרעו, שהופרה כאמור בחו"ל וכנטען ללא ידיעתו. כך בשיחה עם גננת הגן, נודע לו לפתע כי הילדה, חברתו לגן של בנו, הנה לא אחרת מאשר בתו הביולוגית.
או אז פנתה האישה לבית המשפט, ותבעה כי יצהיר על אבהותו של גרושה, על הילדה הקטינה וכפועל יוצא מכך יחויב בדמי מזונותיה. בעקבות בקשתה של האישה, נערכה בדיקת אבהות ונקבע כי הגרוש הינו אכן אביה הביולוגי של הילדה.
הגרוש מצדו, התנגד וכל שכן דרש כי גרושתו תפצה אותו על הנזקים שנגרמו לו עקב התנהגותה.
בית המשפט: נטל ההוכחה מוטל על האשה
בית המשפט לענייני משפחה קבע, בין השאר, כי נטל ההוכחה בדבר ידיעתו או הסכמתו של האיש, לביצוע ההפריה כאמור, מוטל על האישה כבבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". באשר לכך נקבע, כי ראייתה היחידה של האישה, הייתה עדותה שלה. בהמשך לאמור ציין בית המשפט, כי חרף התנהגותו התמוהה של האיש, אשר ערב גירושי הצדדים נפגש עם האישה וקיים עמה יחסיי מין, תוך מתן לה את זרעו, הרי שהאישה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש וכן האיש הסביר התנהגותו הנ"ל, שנבעה לדבריו, מתנאי שהציבה האישה לקבלת גטה. מה אף, כי הפריית זרעו של גבר חרדי, באמצעות ביצית של גויה בחו"ל, אינה מתיישבת עם השכל הישר. בנוסף נקבע, כי קיימות סתירות בגרסאות שמסרה האישה, בבית המשפט.
אשר על כן, נפסק כי נראה שהאיש לא היה מודע ובוודאי לא הסכים לשימוש בזרעו, באופן בו זה נעשה. כמו כן, ספק אם היה מגלה על הפרשה, אלמלא בנו הצעיר היה לומד באותו הגן, בו שוהה בתו הביולוגית.
חובה על אב לדאוג למזונות ילדיו
מזונות הקטינה - באשר לסוגיה זו קבע בית המשפט, כי על האב החובה לדאוג למזונות ילדתו הביולוגית, שאינה אשמה בחטאי אמה. כמו כן, טובת הילד תמיד מהווה את קו המנחה, בפתרון סוגיות הדנות בנ"ל ובקטינים בכלל. בנוסף, האב הינו אדם אמיד וברשותו אף בניין מגורים, מניב רווחים ואילו האישה במצב כלכלי שאינו מזהיר כלל.
פיצוי נזיקי
פיצוי נזקי הגרוש - כאמור דרש האב פיצוי נזיקי על התרגיל המכוער שביצעה גרושתו, בסך סכום המזונות שימצא חייב בו לילדה אם וכאשר, וכן בנוסף סך של 100,000 ₪ על נזקיו הלא ממוניים.
בית המשפט בגנותו באופן חריף את התנהגותה של האישה, קבע כי היא התנהגה בחוסר תום לב, ברשלנות באמצעות מעשה מכוון כמתואר בפסיקה וכן בעוברה על עוולת התרמית, על כלל מרכיביה. הרי האישה בגוזלה את זרע האיש, ידעה כי הלה עלול למצוא עצמו חב במזונות הילדה ולחוות חיסרון כיס, כך תואר בפסק הדין. כמו כן ציין בית המשפט את הבושה המתלווה לאב, המגלה כי נולד לו ילד מחוץ לנישואין וקל וחומר, כאשר עסקינן באדם מן המגזר החרדי.
אולם הבעייתיות במקרה הייתה, כי במידה שתפצה האישה את גרושה לאלתר, הרי שתיוותר חסרת כל יכולת כלכלית, דבר אשר כפועל יוצא מכך יפגע ברווחת ילדה הקטינה.
אשר על כן להלן עיקר פסיקתו האופרטיבית של כבוד בית המשפט לענייני משפחה:
• על האיש לשאת בדמי מזונות הילדה בסך של 1,400 ₪ בחודש, החל ממועד מתן פסק הדין. כמו כן, יישא הגרוש בצרכי החינוך והבריאות, של בתו הביולוגית.
• עם זאת, על האישה לשפות את הגרוש בכל סכום המזונות שיישא בו עבור הילדה. את התשלום האישה תעביר לגרושה במועד בו תגיע הילדה לבגרות, או לחילופין במידה וייפול במנת חלקה ממון משמעותי.
• בזמן העברת הפיצוי הנ"ל תוסיף לו הגרושה אף סך של 15,000 ₪ בעבור הוצאות המשפט של האב.
עו"ד יצחק ארז קרט באתר משפטי
