לאחרונה ניתן בבית הדין הרבני פסק דין לפיו נשללה זכותה של אשה לכתובה, אשר הציעה לעבור פוליגרף והתחרטה.
רוצים לשאול שאלה רלוונטית בנושא? היכנסו לפורום בית דין רבני
מדובר בפסק דין לגבי מקרה בו טען הבעל, כי אשתו לא זכאית לכתובתה מכיון שבגדה בו, לטענתו. האישה הודתה שהיתה בקשר עם גבר אחר, אך לטענתה היה זה קשר טלפוני בלבד. האישה התחייבה בפני בית הדין הרבני להיבדק בפוליגרף. בית הדין הרבני קבע, שיכריע בתביעה לאחר קבלת תוצאות בדיקת הפוליגרף בשאלה האם קיימה יחסי אישות או קשר רומנטי עם אותו אדם. לאחר מכן, האישה התחמקה מביצוע הבדיקה, בניגוד להתחייבותה בפני בית הדין הרבני.
בפסק הדין קבע בית הדין הרבני, שאין הוכחה מוצקה למעשה בגידה, אבל קבע, שהתחמקותה של האישה מביצוע בדיקת הפוליגרף מחזקות את טענת הבגידה.
בסופו של דבר קבע בית הדין הרבני, כי לא ניתן לשלול את הכתובה מהאישה רק על סמך התחמקותה מביצוע בדיקת הפוליגרף.
את הכתובה הפסידה האישה מפני שבנוסף להתחמקותה מבדיקת הפוליגרף היא טענה כי בעלה מאוס עליה, ואינה מסוגלת עוד להסתכל בפניו.
הכתובה - מסמך מחייב
הכתובה הינה מסמך משפטי מחייב, בעל משמעות חוזית – הסכמית לכל דבר וענין. בכתובה מתחייב הבעל לזון לפרנס ולכבד את האישה, וכן לשלם עיקר הכתובה (סכום בסיס), תוספת הכתובה (סכום שרשאי הבעל להוסיף לפי שיקול דעתו), נדוניה ותוספת נדוניה, במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או מות הבעל. כך, במסגרת הכתובה מקבל על עצמו הבעל התחייבות כספית מפורשת כלפי רעייתו.
הסכום הנקוב בכתובה אמור להבטיח את מצבה הכלכלי של האישה לאחר הגירושין. בנוסף, נועד סכום זה למנוע את פירוק הנישואין בקלות, ולגרום לבעל "לחשוב פעמיים" – "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה".
אם יגיעו בני הזוג לכדי גירושין, או חלילה ימות הבעל, זכאית האישה לקבל את הסכום הנקוב בכתובתה.
מתי האשה תאבד את כתובתה?
זאת, למעט מקרים בהם האישה עלולה לאבד את כתובתה – למשל אישה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה "מורדת", ועל כן הם מתגרשים, אישה הבוגדת בבעלה, עוזבת את הבית ללא סיבה ועוד.
ואולם, למעט המקרים בהם תאבד האישה את כתובתה – היא זכאית לקבל את הסכום הנקוב בכתובה. יש בנמצא אף עילות מובהקות המזכות את האישה בתשלום כתובתה, כדוגמת ניאוף של הבעל, מומים ועוד, העשויים להוביל לחיוב הבעל בגירושין ובתשלום הסכום הנקוב בכתובה.
כך, בעוד שלבעל יש אינטרס לנקוב בכתובה סכום סימלי, הרי שאינטרס האישה הינו לדאוג שהסכום יהא גבוה ככל הניתן.
נוכח משמעותו החוזית של המסמך, יש לקחת בחשבון, כי יתכן שיום יבוא ויהא על החתן לשלם את הסכום בו נקב בכתובה. התחייבות שנעשתה בלהט האירוע עלולה להביא לתוצאות הרסניות בעתיד. חתן שנקב בסכום דמיוני בכתובה, כאקט של התפארות, ימצא עצמו עם התחייבות אישית שלו כלפי רעייתו, המהווה אקט משפטי מחייב לכל דבר וענין.
התערבות של בית הדין הרבני
אמנם, לבית הדין הרבני – לו הסמכות היחודית לדון בנושא הכתובה – מוקנה שיקול דעת בנסיבות המקרה, אך כל מקרה לנסיבותיו ובהתאם להשקפות הדיינים.
כך, יש בנמצא מקרים, בהם תיקנו בתי הדין הרבניים את הסכומים הדמיוניים שננקבו בכתובה "מוגזמת". בתי הדין קבעו, כי הבעל לא תיאר לעצמו שישלם סכום זה, כי הסכום בלתי הגיוני ויוצר בעיייתיות קשה, וכי אין כוונת הכתובה להעשיר את האישה הגרושה ולהוריד עד עפר את הבעל.
ואולם, בפסקי דין אחרים נקבע, כי אין פסול בכתובה הכוללת סכומים מוגזמים, ויש לכבדה. כך למשל, באחד המקרים פסק בית הדין הרבני בחיפה, כי שומה על בעל לשלם לרעייתו דמי כתובה בסך של מיליון דולר, כנקוב בכתובה, על אף שמדובר בסכום אסטרונומי, אשר נכתב לשם הכבוד בלבד.
על כן, מומלץ לכל המתחתנים לשקול היטב בטרם יירשמו סכום אסטרונומי בכתובה, ולקחת בחשבון גם את התרחישים האחרים.
בדיקת פוליגרף
בדיקת הפוליגרף מתיימרת לחשוף אמירת שקר על בסיס תגובות פיזיולוגיות בלתי רצוניות של הנבדק בה.
בדיקת הפוליגרף בוחנת, למעשה, שינויים פיזיולוגיים בתגובותיו של הנבדק (בדיקת לחץ דם, בדיקת נשימה, רמת הזעה, בדיקת מוליכות חשמלית של העור ובדיקת דופק). ההנחה היא, כי אין באפשרותו של הנבדק לשלוט על תגובות פיזיולוגיות טבעיות, בזמן שהוא נשאל שאלות כאלה ואחרות, והתגובות המתקבלות יקבעו האם תשובות הנבדק היו אמת או שקר.
בהליך פלילי בדיקת הפוליגרף אינה מהווה כלי קביל.
כך, משמשות בדיקות הפוליגרף בהליכים פליליים בשלבי חקירה, לצורך החקירה ולצורך גיבוש המלצות. בדיקת פוליגרף יכולה לסייע באיתור חשודים או בניקוי חשד מחשודים אחרים, וכן לסייע בחקירה, ברם אינה קבילה בהליך עצמו.
גם בהליך אזרחי, בדיקת הפוליגרף תהא קבילה רק בכפוף לשני תנאים כדלהלן : האחד - הסכמת שני הצדדים מפורשות, מראש ובכתב, על עריכת הבדיקה ; והשני - חד משמעיות התוצאות.
רק בהתמלא שני תנאים אלו, יכול בימ"ש בהליך אזרחי לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף.
כך, ניתן להתיר את קבילותן של תוצאות בדיקת הפוליגרף בהליך אזרחי, בתנאי ששני הצדדים הסכימו לעריכת הבדיקה ולהגשת תוצאותיה כראיה בבית המשפט, ובכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.
מידת הדיוק המיוחסת למכשיר הפוליגרף הינה לכל היותר 90%, כאשר לענין 10% הנותרים – עלולים דוברי אמת להימצא כדוברי שקר ולהיפך.
בנוסף, וחשוב ביותר, תוצאות הפוליגרף תלויות, בין היתר ביכולתו של הבודק לבנות מערך שאלות המתאים לנבדק ולמקרה, וכן מיכולתו לפענח את תוצאות הבדיקה, לרבות מיומנותו בניטרול וסינון ההתרגשות מתוך תוצאות האמת.
בארץ, בהעדר חוק המסדיר את ההסמכה לביצוע בדיקות פוליגרף, כל אחד רשאי למעשה לבצע בדיקת פוליגרף, אף ללא הכשרה מעמיקה.
כפועל יוצא מכך, הפערים בהכשרותיהם של בודקים שונים, הרקע המקצועי שלהם, נסיונם המקצועי ומיומנותם בהגדרת השאלות נשוא הבדיקה, ואופן ניתוח התוצאות על ידם – עלולים להביא לתוצאות הפוכות בבדיקת הפוליגרף.
מכשיר הפוליגרף הינו כלי חשוב, אשר שימוש בו עשוי להוביל לחקר האמת וחשיפתה, אך אין לחרוץ גורלות ועתידות אך ורק על סמך מכשיר הפוליגרף.
גם בתי הדין לעבודה נמנעו מלשלול או להתיר באופן גורף דרישה של מעסיק מעובד להיבדק בבדיקת פוליגרף. בתי הדין בחנו כל מקרה לנסיבותיו.
כאשר מדובר בדרישה לבדיקת פוליגרף קולקטיבית לכל העובדים, או לקבוצה רחבה, אשר אינה מצביעה על התנכלות כלפי עובד ספציפי, אלא דרישה עניינית ושאינה נגועה באפליה – ניתן היה לראות בדרישה לפוליגרף כלגיטימית.
בדיקת פוליגרף בפני ביד"ר - בכפוף לתנאים
לסיכום, ניתן לעשות שימוש בבדיקת פוליגרף לצורך הליך אזרחי בפני בית הדין הרבני, רק בכפוף לשני תנאים : האחד - הסכמת שני הצדדים מפורשות, מראש ובכתב, על עריכת הבדיקה. והשני – קבלת תוצאות חד משמעיות של בדיקת הפוליגרף.
כמובן, במקרה שבעל דין התחרט ולא ביצע את הבדיקה –אין בנמצא ממצאים של בדיקת פוליגרף, ולכל היותר ניתן לזקוף לחובתו את עצם ההתחמקות.
