במקרה שהגיע לאחרונה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, נדרש האחרון להכריע בעיקר בשאלה איזו מ-3 הצוואות שהותיר הנפטר יש לקיים?
בין הזוכים הפוטנציאליים השונים התגלעה מחלוקת בדבר- איזו מהצוואות, כאמור, משקפת את רצונו האמיתי של המנוח ולכן יש לקיימה. זהות הזוכים הייתה: מחד המבקשים, קרי ילדי המנוח ונכדיו, ומאידך המתנגדת הגישה התנגדות לקיום צוואה, לאמור אשתו השנייה של המוריש. המבקשים וכן המתנגדת הטיחו זה בזה האשמות, שעיקרן, בדבר התערבות הצד השני בעריכת הצוואה וכן יצירת לחץ והשפעה בלתי הוגנת, על המוריש, למען ישפר את תנאיהם בהוראות הצוואה.
צוואות המנוח
כאמור, בפסק הדין תואר קיומן של 3 צוואות, אשר הותיר אחריו המנוח. 2 הראשונות, בהפרש יומיים זו מזו, משנת 2006 והאחרונה צוואה משנת 2008. המחלוקת בסופו של דבר, התמקדה בין הצוואה השנייה לזו השלישית, שכן הראשונה בוטלה על ידי השנייה המאוחרת יותר.
הצוואה השנייה - על פי צוואה זו יש לחלק את ביתו של המוריש בין ילדיו או יורשיהם, כאשר יתרת רכושו תועבר, בחלקים שווים, לילדים הנ"ל ולאשתו השנייה. בנוסף לפי צוואה זו, זכאית המתנגדת למגורים בדירה לתקופה של שנתיים, או עד אשר תתפנה דירתה.
הצוואה השלישית - לפי צוואה זו האחרונה, יורשת אשתו השנייה של המנוח, כלומר המתנגדת מחצית מן הדירה שבמחלוקת, כאשר מחציתה השנייה תחולק בין ילדיו, של המנוח, באופן שווה. מלבד האמור, דומה הצוואה האחרונה בסעיפיה, לקודמתה השנייה.
לטענת המתנגדת - יש לקיים את הצוואה האחרונה המיטיבה עמה, וזאת בעיקר משום שהיא המאוחרת מבין ה-3 ולכן מבטלת את קודמתה.
לטענת המבקשים - אין לקיים את אותה צוואה אחרונה וזאת ממגוון עילות לבטלותה, כגון מעורבות המתנגדת בעריכתה, השפעה פסולה על המנוח וכן היעדר מסוגלותו לצוות, במועד עריכת הצוואה, בשל כך שסבל מדמנציה דאז.
פסיקת בית המשפט
ראשית ביהמ"ש בדק, האם ניתן לקיים את הצוואה האחרונה, כטענת המתנגדת. שכן על פי חוק הירושה, כעיקרון, יש לקיים צוואה חדשה ורואים בה כמבטלת את קודמתה.
באשר לטענת חוסר כשרותו של המנוח לערוך את צוואתו האחרונה ולהבין את טיבה, פסק בית המשפט, כי כעולה ממכלול עדויותיהם של המומחים הרפואיים ובראשם הממונה מטעם בית המשפט, הרי שעולה שהנפטר אכן סבל מדמנציה, במועד הרלוונטי לעריכת הצוואה האחרונה.
בהמשך לכך, דחה בית המשפט את טענותיה של המתנגדת, לפיהם המומחים הרפואיים הסתמכו בחוות דעתם על מסמכי הביטוח הלאומי שנערכו, לדבריה, כפועל יוצא ממניפולציות אשר הפעילו המבקשים על פקידי המל"ל.
אשר על כן, בית המשפט קבע, כי המבקשים עמדו בנטל הראיה והצליחו להוכיח, כי המוריש ז"ל סבל מדמנציה ולכן לא ניתן לקבוע כי המצוין בצוואתו, האחרונה, נובע מפרי רצונו האמיתי, בדבר שיעשה בנכסיו לאחר פטירתו.
מעורבות המתנגדת בעריכת הצוואה
חרף העובדה כי די בקביעתו לעיל של כבוד בית המשפט, קרי כי המנוח לא היה כשיר מנטלית במועד עריכת צוואתו האחרונה, דן האחרון בסוגיה משפטית מעניינת ביותר, בנושא התערבותה של המתנגדת בעריכת הצוואה ומתי הופכת התערבות שכזו לעילה לפסילת הצוואה.
באשר לסוגיה זו צוין, כי על פי חוק הירושה, כל התערבות של זוכה בעריכת צוואה תביא לפסילת זכויותיו באחרונה, אלא כי ההלכה בפסיקה ממתנת את הכלל שנקבע בחוק, וקובעת כי יש להפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו ולהעניק פירוש מצמצם לאמור בחוק הירושה. במילים אחרות, יש לבדוק בכל מקרה את מידת התערבותו של הזוכה והאם היה בה בכדי ליפול בגדר השפעה בלתי הוגנת על המצווה.
לאור ההלכה המשפטית בדבר מעורבותם של זוכים כאמור, פסק בית המשפט בסוגיה בענייננו, כי המתנגדת ובניה התערבו משמעותית בעריכת הצוואה של בעלה המנוח. הנ"ל בחרו את עורך הדין שטיפל בעריכת הצוואה והתערבו, בשינויים בה לזכות המתנגדת. האמור נעשה כאשר המוריש מצוי במצב דמנטי וניתן להשפיע ולהערים עליו בנקל.
אשר על כן, לאור קביעתו של בית המשפט בדבר אי כשרות המנוח לצוות ובנוסף השפעתה הפסולה של המתנגדת על המוריש. נפסק, כי אין לקיים את צוואתו האחרונה של המוריש.
האם ניתן לקיים את הצוואה השנייה?
חרף טענותיה של המתנגדת להשפעה בלתי הוגנת והתערבותם של המבקשים במועד עריכת הצוואה, דחה בית המשפט את ההתנגדות.
לפיכך להלן עיקר פסיקתו האופרטיבית של כבוד בית המשפט:
1• הצוואה השלישית והאחרונה משנת 2008 בטלה.
2• המבקשים רשאים לקיים את צוואתו השנייה של המנוח.
3• המתנגדת מחויבת בהוצאות המשפט של המבקשים בסך של 30,000 ₪.
עוד בנושא:
ירושה ללא צוואה - מה קובע החוק?
עו"ד יצחק-ארז קרט נחשב כאוטוריטה בתחום דיני משפחה והירושה.
