בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, ישנן פעולות שרק עורך הדין רשאי לבצע, כדוגמת ייצוג לקוחות בפני בתי משפט, בתי דין, גופים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, וכן בפני גורמים ממלכתיים שונים (משרדי ההוצאה לפועל, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם הפטנטים והמדגמים וכו'), עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי עבור לקוחות, לרבות ייצוג לקוח במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך שכזה, מתן ייעוץ משפטי וחוות דעת משפטית ועוד פעולות המוכרות לנו היטב ככאלה המזונות והשייכות למקצוע עריכת הדין.
לאיסורים, הגבלות והוראות חוק אלו חשיבות רבה שכן אלו הם שומרי הסף של מקצוע עריכת הדין מפני מסיגי גבול למיניהם, הם שמייחדים את המקצוע לעו"ד בלבד, ומי שאינו עו"ד ועושה פעולה שנתייחדה לעורכי דין בלבד, מבצע למעשה עבירה פלילית של הסגת גבול המקצוע.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום שכר טרחה- יחסי עורך דין- לקוח
הוראות אלו נועדו בראש ובראשונה עבור הציבור, ציבור הלקוחות הנדרש לא אחת לשירותיו של ציבור עורכי הדין, תוך שהוא מצפה ומקווה לקבלת שירות טוב וראוי. ההוראות המתירות ביצוע פעולות משפטיות ע"י עורכי דין בלבד נועדו איפוא לשמור על כבוד המקצוע, כמו גם לוודא שהשירות הניתן ע"י עורכי הדין לציבור הלקוחות עומד בסטנדרטים שמציב החוק, הדין וכללי לשכת עורכי הדין. באותה נשימה ניתן לומר שההוראות הנ"ל נועדו גם לשמור על עורכי הדין (ואין סתירה בין זאת לבין שמירה על ציבור הלקוחות), בין היתר ע"י מניעת תחרות בלתי הוגנת במקצוע, דבר המביא לפגיעה ישירה בראש ובראשונה בלקוחות, וכן לפגיעה בהליכי משפט ועשיית צדק.
חשוב שיובן בקרב הציבור הרחב שמסיגי הגבול, בניגוד לעורכי הדין, הינם חסרי ההכשרה הנדרשת לעסוק במקצוע עריכת הדין או לעשות פעולות משפטיות שונות, כמו גם שאלו אינם נתונים לכל פיקוח של החוק ו/או לשכת עורכי הדין.
השפעה על רמת השירות
וכמובן, שהעדר ההכשרה של מסיגי הגבול עשוי להשפיע על רמת השירות שאלו נותנים, כמו גם שהיעדר הפיקוח עליהם מסיר מציבור הלקוחות הגנות חיוניות, כגון שמירת סודיות וחיסיון המידע שמוסר הלקוח, המחויבות (החלה על עורכי דין) שלא לפעול במצב של ניגוד עניינים, ולמעשה לפעול אך ורק לטובת הלקוח וכיוצ"ב.
היטיב לתאר את הסיטואציה הזו כב' השופט מנחם קליין בת"א בת"א 11293/02, שם נקבע שאותן הגבלות מפני הסגת גבול "בא בעצם לאותת לאותם חברות, ארגונים ואנשים פרטיים, להם אין כל מגבלות אתיות ואחרות, שכאשר הם פולשים לתחום לא להם ואף אם מחתימים לקוחות תמימים על 'הסכמי שכר טרחה' למיניהם, שירותם לא יזכה בגיבוי בית המשפט בעת גביית 'החוב' המגיע להם".
שירות משפטי תמורת שכר בניגוד לחוק
חשוב לציין, שבשנים האחרונה, התרחבה התופעה, שכן גופים רבים קמים ומציעים שירותים משפטיים, שהתייחדו על פי חוק לעורכי דין בלבד. לצורך כך התגייסה לשכת עורכי הדין, וזו עוסקת בעצימות גבוהה בניסיון למיגור התופעה. הלשכה מטפלת ודנה בתלונות כנגד גופים שונים (יחידים, חברות עמותות) העוסקים במתן שירות משפטי תמורת שכר, בניגוד לחוק. הלשכה אף העמיקה את שיתוף הפעולה עם הפרקליטות והמשטרה ומובילה להגשת כתבי אישום, כמו גם שמנהלת באמצעות נציגיה הליכים משפטיים שעניינם בעיקר מתן צווי מניעה נגד מסיגי הגבול.
התוצאות, יש לומר, לא מאחרות לבוא, ולאחרונה זכתה הלשכה להצלחות לא מבוטלות בתחום זה, כאשר חשוב לשוב ולהבהיר שלא מדובר בבעיה של עורכי הדין דווקא, אלא גם ואולי בעיקר, של כלל הציבור, אשר זכאי לקבל שירות משפטי מהגורמים המקצועיים, המוסמכים לתת אותו, אשר הוכשרו והוסמכו לכך ואשר כפופים לאי אילו מגבלות שמטרתן בסופו של דבר – טובת הלקוח ושמירת קרנו של המקצוע.
* משרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי, עוסק ומתמחה במעמד אישי, דיני משפחה ירושות ועיזבונות.
עוד בנושא:
