החוקים במדינת ישראל חילקו את הסמכויות לדון בכל ענייני המשפחה לשתי ערכאות מקבילות במרבית התחומים: בית המשפט לענייני משפחה מצד אחד, ובית הדין הרבני מצד השני. סמכויות אלו יכולות להיות סמכויות מקבילות (למשל סוגיות רכוש או מזונות) או סמכויות ייחודיות (דוגמת גירושין - בסמכות בלעדית של בית הדין הרבני).
רוצים לשאול שאלה רלוונטית את המומחים בנושא חשוב זה? היכנסו עכשיו לפורום בית דין רבני
אף ששתי הערכאות כפופות למשפט הישראלי, קיימים הבדלים מסוימים בתפיסתן את מערכת הנישואין וקשרי האישות בין בני הזוג. בתי הדין הרבניים נוטים לפסוק על בסיס ההלכה הדתית, ובתוך כך הם פועלים בדרך שמרנית יחסית המבוססת על ההלכה הדתית. בתי המשפט לענייני המשפחה לעומתם בוחנים את הסוגיה המונחת לפניהם על בסיס תפיסה ליברלית וחילונית ובכפוף כמובן לחוק ולפסיקה בנושא.
היות שהכלל הוא, כי שתי ערכאות אינן יכולות לדון בו בזמן באותו הנושא, הערכאה הראשונה אשר אליה תוגש התביעה תהיה זו אשר תקנה את הסמכות לדון במחלוקות בין בני הזוג. השילוב בין הסמכות המקבילה לדון בדיני משפחה ובין התפיסות השונות בין שתי הערכאות יוצר עניין משפטי ייחודי אשר נקרא מרוץ הסמכויות.
האם להתחיל את הליכי הגירושין בפתיחת תיק בבית הדין הרבני?
ישנה אמירה ידועה בתחום מרוץ הסמכויות, אשר לפיה גברים יעדיפו להגיש את תביעתם לבית הדין הדתי, ואילו הנשים יבחרו לרוב בבית המשפט לענייני משפחה. אולם, כלל זה לא נכון תמיד ויש לבדוק כל מקרה לגופו – כך לדוגמה בבית הדין הרבני ישנו סיכוי גבוה יותר לקבל מדור ספציפי לאישה – דבר המהווה לעיתים שיקול מכריע בבחירת הפורום המשפטי. מנגד הכלל אכן נכון במקרים מסוימים: כגון פסיקת מזונות נמוכים יותר לבעל בבית הדין הרבני.
אחד המהלכים הנפוצים בקשר להליך גירושין הינו שיש להתחיל גירושין ב'פתיחת תיק ברבנות'. בעלים רבים בדרך כלל, אבל גם נשים, מגיעים לעיתים לאחר מריבה סוערת עם בן/בת הזוג, לרבנות, ומבקשים במזכירות בית הדין הרבני טופס 'פתיחת תיק גירושין'. לפתיחת תיק מעין זה אין משמעות משפטית בהכרח, ולעיתים קרובות היא עלולה לגרום נזק דווקא לצד הזה שהגיש אותה.
הליך גירושין הינו הליך חשוב ויש לנהלו בזהירות רבה. התדיינות בבית הדין הרבני עשויה להביא תועלת לצד אחד ונזק לצד השני, אך עליכם לוודא תחילה היטב מה רצונכם. לא כל גבר יצא נשכר מניהול תיק גירושין בבית הדין הרבני ולא כל אישה תצא ניזוקה מניהול הליכי גירושין בבית הדין הרבני. כל מקרה לפי נסיבותיו, כאמור.
על אף שחוק יחסי ממון חל גם על בתי הדין הרבניים, בתי הדין הרבניים נוהגים לפסוק בשאלת הרכוש בדרך אחרת מבתי המשפט לענייני משפחה. כך למשל – רכוש הרשום על שם אחד הצדדים יושאר בדרך כלל בבעלותו, גם אם נצבר במהלך הנישואין. לעיתים דווקא האישה היא זו שצברה על שמה זכויות רכושיות בעלות שווי גבוה יותר משל בעלה. אם בעלה יזדרז ויגיש תביעת גירושין כרוכה בבית הדין הרבני ובמסגרתה יבקש לדון גם בענייני הרכוש – הוא יגרום לעצמו נזק. זו רק דוגמא נוספת, ויש דוגמאות ושיקולים רבים ונוספים, ולכן אין לפנות בשום פנים ואופן לבית הדין הרבני לפני קבלת יעוץ משפטי מקיף וספציפי אצל עורך דין המתמחה בענייני משפחה, כדי שיבדוק לגופו את המקרה שלכם.
האם 'פתיחת תיק' גירושין מספיקה?
לבית הדין הרבני יש סמכות לדון – מעבר לעניין הגירושין עצמם, המצוי בסמכותו הייחודית – גם בשלושה עניינים נוספים : משמורת כולל הסדרי ראיה, מזונות אישה וחלוקת רכוש. כדי שלבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון בעניינים אלו יש להגיש תביעת גירושין כרוכה בצירוף מסמכים מתאימים, ולדאוג לכך שתביעת הגירושין תענה על התנאים המצטברים שנקבעו בפסיקה: א. כנות תביעת הגירושין, ב. כריכה כדין, ג. כנות הכריכה.
אם תביעת גירושין אינה עומדת באחד מהקריטריונים האלו, הסמכות לדון בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין תהיה לבית המשפט לענייני משפחה, ככל שתוגש תביעה נגדית של הצד השני לבית המשפט לענייני משפחה, גם אם התביעה בבית הדין הרבני הוגשה קודם לכן. לכן חשוב לערוך את המסמכים והניירות בשלב זה בצורה נכונה ומדויקת, שאם לא כן לא תינתן הזדמנות שנייה לתקן את המסמכים ולהתאימם לדרישת החוק והפסיקה.
מזונות ילדים נדונים בכל מקרה בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני הצדדים הסכימו להתדיין על כך בבית הדין הרבני. גם הסכמה יכולה להתפרש לעיתים כלא נכונה, ויש לתת את הדעת גם לעניין זה.
*משרדו של עו"ד י. בכור ושות' – מתמחה בתחום המקרקעין, חוזים, מיסוי מקרקעין, דיני משפחה, וטיפול בירושות וצוואות.
