פסק דין שניתן לפני מספר ימים בבית משפט השלום בחיפה קובע פיצוי של כמיליון ש"ח , שישלם בית החולים רמב"ם לזוג הורים בשל העובדה, שהעובר נפטר ברחמה של האם.
בית המשפט קבע, כי בית החולים התרשל בכך ששיחרר את האם, בעוד שמעקב רפואי ראוי יכול היה להציל את חיי העובר שברחמה.
מדובר בעוברית, בשבוע ה- 33 לחייה, אשר התאימה בגודלה לשבוע 34 להריון.
הנזקים בגינם פסק בית המשפט פיצוי לאמא היו: הוצאות בגין בדיקות הריון והוצאות נסיעה, עזרת צד שלישי לאמא, ופיצוי בשל "פגיעה באוטונומיה, כאשר בית החולים הפר את חובת הגילוי לעניין מידע בדבר הסיכון ואי מסירת מידע רפואי מלא".
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום רשלנות רפואית בהריון ולידה
בנוסף, נקבע פיצוי בגין הכאב והסבל שנגרם להורים עקב מות העוברית.
פיצוי במקרים של עובר שנפטר ברחם אמו – ניתנו, פעם אחר פעם, על ידי בתי המשפט בישראל.
ברם, התקדים החשוב שהושג ע"י משרדם של הכותבים לפני כעשר שנים היה קבלת פיצוי על אובדנו של עובר מוקפא. כלומר : ביצית מופרית, המוחזקת במבחנה במעבדה, עוד בטרם הוחזרה לרחם האם, וכמובן בטרם הפכה זו לעובר בשל.
התקדים החשוב בעניין זכות פיצוי על נזק לעובר מוקפא ניתן בפסק דין "ארמה", שם הח"מ ייצגו את התובעים בתביעתם נגד בית החולים "מדיקל סנטר" בהרצליה.
פיצוי בגין עובר מוקפא - לראשונה בישראל
בפרשת "ארמה" נפסק לראשונה במדינת ישראל סכום פיצוי בגין עובר מוקפא:
תחילתה של פרשה בכתב תביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שתיאר התרחשות מזעזעת בבית החולים "מדיקל סנטר" בהרצליה.
מדובר בזוג, שטופל ב"מדיקל סנטר", והגיע כדי לקבל עובר מוקפא שלו, שהוחזק שם. בית החולים טען, שהעובר הושמד (בטעות), והציג לבני הזוג שאריות של קשית, שברי מבחנה.
בכתב ההגנה, הציג בית החולים את גרסתו הראשונה – לפיה העובר הושמד בטעות.
לאחר כשנה וחצי, במהלכם הוסיף להתנהל המשפט, שינה בית החולים את גרסתו.
לפי הגירסה השנייה שהעלה בית החולים, נמצא העובר המוקפא של בני הזוג, והוא מוחזק עבורם בבנק העוברים.
לטענת הכותבים, כפי שהועלתה אז על ידם, לא ניתן לקבוע איזו מהגרסאות נכונה, כי בדיקת זהות בעובר המוקפא תפגום בו באופן בלתי הפיך.
כך, אם תבוצע הבדיקה האמורה – יושמד העובר, אשר אולי הוא של בני הזוג ואולי הוא בכלל של זוג אחר.
גם בית החולים לא יכול היה להצביע איזו משתי הגרסאות היא הנכונה, והיכן באמת מצוי, אם בכלל קיים, העובר המוקפא של בני הזוג.
ועדת בדיקה
בגלל שתי הגרסאות שהוצגו, הצליחו להביא כותבי שורות אלו להקמתה של וועדת בדיקה של משרד הבריאות, וזו גבתה עדויות המלמדות על חשדות למעשים פליליים חמורים על ידי בית החולים.
הוועדה גבתה עדויות מאחיות ורופאים ב"מדיקל סנטר".
לאחר מאבק משפטי ארוך שנוהל ע"י הכותבים, עלה בידם לקבל לרשותם עותקים מהעדויות שנגבו ע"י הוועדה, והם הזדעזעו למקרא האמור בהן.
כפועל יוצא מכך, הם זימנו את שורת העדים שהעידו בפני הוועדה לבוא ולהעיד במסגרת התביעה, אותה ניהלו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
בית החולים הודה באחריות
בשלב זה הודיע בית החולים, כי הוא מודה באחריות, והודאתו מתייחסת לשתי הגרסאות שהציג גם יחד, שכן לא היה בידו לומר איזו מהן היא הנכונה.
לאחר הודאת בית החולים באחריותו, נותרה פתוחה רק שאלת הנזק שנגרם לבני הזוג בין אובדן / היעלמות עובר ועוגמת נפש.
בית החולים חזר וטען, כי מדובר "בסך הכל" בעובר מוקפא, אשר כלל לא הבשיל לעובר, כלל לא הוחזר לרחם אמו, כלל לא נקלט ברחם, ורבים היו סיכוייו לא לשרוד את ההריון הארוך ולהיוולד בריא.
הכותבים גרסו, כי יש לפצות על עובר מוקפא בדיוק כמו פיצוי על כל עובר בשר ודם.
בית המשפט המחוזי קיבל אז את עמד התביעה, ופסק לטובת הלקוחות של הכותבים פיצוי בגובה מאות אלפי שקלים.
הכותבים הגישו ערעור לבית המשפט העליון על הסכום שנפסק, וההליך בבית המשפט העליון הסתיים בפסק דין עליו הוטל צו איסור פירסום לעניין הסכום שנפסק לטובת הלקוחות.
עוד בנושא:
