מתלוננת אודות עבירת אינוס מרהיבה עוז בנפשה ופונה למשטרה, שוטחת תלונתה אודות מעשים נפשעים אשר בוצעו בגופה, מוסרת מלל קשה ובוטה הפורט לפרוטות מגע, פלישה והשפלה אשר ביצע בה חשוד לכאורה. מי יעלה על דעתו כי מאן דהיא תגיע לתחנת משטרה ותבדה תלונה כה נוראית על עבירה חמורה שכזו? הדעת, הצדק וההיגיון הבריא מובילים לדחיית טענת עלילת זדון המכוונת למתלוננת במקרים כגון אלו. כולנו רוצים להיות ספונים בבטחה בתפיסת עולם בטוחה בה אין זילות במושג האונס, בכוחה של תלונה ובנפקותה של פנייה (שקרית) למשטרת ישראל.
תלונת שווא
אולם, המציאות מלמדת, על יסוד מקרים רבים אשר הגיעו לפתחה של הרשות החוקרת, לפתחה של הפרקליטות ולפתחו של בית המשפט, כי קיימים מקרים בהם נעשה שימוש ציני לרעה בפנייה למשטרת ישראל בהגשת תלונות שוא משוללות כל יסוד.
מעת הגעת מתלוננת לתחנת המשטרה במסירת תלונה אודות אירוע אונס או עבירת מין אחרת, קצרה הדרך למעצרו של חשוד, והסיכוי לשחרורו קלוש עד אפסי. הכל בחסות החוק הקובע 'מסוכנות סטטוטורית' המיוחסת למי שחשוד בעבירות מסוג זה, ובחסות הפסיקה אשר מעת לעת מחזקת החלטות מעצרים במקרים אלו.
לאחרונה פורסמה בתקשורת תלונתה של עורכת דין פלילית, אשר על פי הנטען, הגיעה למקום מעצר הבית בו נתון היה החשוד, מתוך תקווה כי האחרון יעזור לה לקבל לידיה ייצוג של אחר המקורב לחשוד בתיק רב עניין תקשורתי.
היכרותה של עורכת הדין עם החשוד נעשתה באמצעות צד ג'. המתלוננת פגשה בחשוד פעמיים נוספות בטרם יום אירועי תלונתה.
והנה, ביום האירוע, הגיעה המתלוננת בשעת ערב למחסן ביצים בו שהה החשוד, לבושה בלבוש אזרחי ולא בלבוש ייצוגי, שהתה לבד עם החשוד מספר שעות, ואז לטענתה ביצע בה החשוד עבירת אינוס. לדבריה לא רצתה לפנות למשטרה, ונסעה לבית חולים.
טענת החשוד: קשר מיני בהסכמה מלאה
אליבא דהחשוד, עורכת הדין הגיעה אליו מתוך רצון לשדלו לדאוג להעביר לה תיק תקשורתי בעניין חשוד אחר, ובין השניים התפתח קשר מיני בהסכמה מוחלטת, קשר אשר החל בעיסוי, מגעים מיניים עד לקיום יחסי מין בהסכמה מלאה.
החשוד כמובן נעצר, מעצרו הוארך פעם אחת, ופעם שניה, עת הוא זועק את חפותו הבלתי מסוייגת, בקש לערוך בדיקת פוליגרף, בספרו על השתלשלות אירועי אותו ערב.
מנגד, עורכת הדין פנתה לכלי התקשורת, והפיצה ראיון טפל, בו היא מספרת כי נאנסה. היא לא תארה מגע מיני מוסכם מכל סוג אשר היה בינה לבין החשוד. לטענתה, היא לא רצתה לפנות למשטרה, שכן היא פוחדת מהחשוד אשר הינו מסוכן, לדבריה. עורכת הדין הצטיידה בבדיקת פוליגרף אשר בוצעה באופן פרטי על כל המשתמע מכך, בכלל זה: בחירת שאלה, השמטת שאלה ועוד.
מנגד, החשוד חסר האונים ביצע בדיקת פוליגרף משטרתית, ונמצא דובר אמת.
קושי ראייתי
הקושי בתיק עצום. מחד, די בתלונת מתלוננת כדי לבסס חשד ולימים לבסס הרשעה בפלילים, ככל שבית המשפט יקבע ממצאי מהימנות לתוכן העדות. מנגד, לא ניתן להתעלם מחוסר הנוחות נוכח התנהלותה של המתלוננת המגיעה לביתו של חשוד, במקרה זה מחסן ביצים, בשעת לילה לבדה. טענתה כי ביקש שתייצגו, נמצאה לא נכונה, הטענה כי לא רצתה לפנות למשטרה הינה דחוקה, ביודעה כי על בית החולים חלה חובת דיווח.
טענתה כי החשוד ביקש לפוגשה ביוזמתו נמצאה בלתי נכונה. לכך יש להוסיף, כי הסתירה את העובדה כי היה מגע מיני אוראלי בחשוד, כפי שנשאל החשוד ונמצא דובר אמת, כמו גם את העובדה כי הסתירה במכוון בראיון מצולם מגע פיזי של עיסוי בינה לבין נחשוד, וכן את העובדה כי בחרה לפנות לבדיקת פוליגרף פרטי. כל אלו ועוד מעלים קשיים על פני תלונתה.
ברי, כי במשחק הכוחות הבלתי מאוזן בהליך פלילי בין הפרקליטות לבין חשוד הזועק לחפותו, נוהגת הפרקליטות במשנה זהירות בעריכתה ראיון למתלוננת בטרם הגשת כתב אישום, תוך התרשמות בלתי אמצעית הימנה.
אין ספק כי בתיק כגון דא, תיחשף עורכת הדין לשאלות נוקבות וקשות אודות גרסתה הבלתי סבירה, חסרת התאום לדברי החשוד ועדים נוספים, תידרש לשאלות אודות דרכה להשגת לקוחות, גבולות האתיקה ועוד, כמתואר בתמצית בהחלטת בית המשפט אשר הורה על שחרור החשוד בתנאים מגבילים.
המחיר שיש לשלם
המחיר אותו שילם החשוד בדמי חירותו ובדמי שמו הטוב הוא מחיר השיטה המאפשרת מעצר על יסוד תלונה. נראה לדעת הכותבת, כי כחברה בכלל, וכנשים בפרט, כולנו נושאים במחיר שבירת המיתוס המייחס מהימנות לדברי מתלוננות באשר הן, ועל כך יותר מכל יש להצטער.
* עו"ד טלי גוטליב, מתמחה בדין הפלילי.
** הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאירועים כפי שפורסמו בכלי התקשורת.
*** מאמר זה הינו על דעת הכותבת ואין אתר משפטי מביע דעה בעד ונגד.
