האם יש לחסל את "המפלגות המושחתות האלה"?/דעה

תוצאות "סקר מכון השקיפות העולמי" מלפני ימים ספורים מעידות על כך ש"הממזרים" הצליחו לשכנע אותנו: המפלגות הן הגופים המושחתים ביותר במדינה.

אלא שזאת רק תוצאה של שטיפת מוח. המפלגות כשלעצמן אינן מושחתות -  וקל לבדוק ולהזים זאת -  בעוד שמשכנעים אותנו ב"שחיתותן" שלא בצדק.

חוק מימון מפלגות, תשל"ג-1973 וחוק המפלגות, התשנ"ב-1992, על השינויים וההחמרות שנעשו בהם ע"י הכנסת -  במיוחד בשנים 1990-1998 -  יצרו מצב שבו בעצם המפלגות, מועמדיהן לבחירות ונבחריהן -  כשליחים של המפלגות -  פשוט "יצאו מן המשחק" של שחיתות מפלגתית.
 
ביקורת ופיקוח
המפלגות נתונות לבדיקה, לביקורת ולפיקוח מאין כדוגמתם ע"י מבקר המדינה. במשרד המבקר מופעל אגף מיוחד להשלטת שלטון קפדני על המפלגות, על פעילותן הכספית השוטפת, ועל כל העוסקים במערכות הבחירות למיניהן: בחירות לכנסת, בחירות לרשויות המקומיות ובחירות מוקדמות בתוך המפלגות עצמן. זה פיקוח חמור בהרבה מהנהוג בשוק ההון.

כל הפעולות הכספיות של המפלגות והמועמדים מוגבלות ונתונות לפיקוח חמור. המטרה הינה לנתק כל קשר בין המפלגות ופעיליהן לבין בעלי-ממון, שמא יממנו ויזכו להשפעה תמורת המימון. בהתאם לכך המדינה אמנם מממנת למפלגות המיוצגות בכנסת מימון קצוב מקופת הציבור (ביחס למספר חברי הסיעה), אולם כנגד כך אסורה כל נתינה של כסף או שווה כסף למפלגה, לסיעה בכנסת, לחבר כנסת, לרשימה ברשות מקומית ולנושא משרה בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי. בעקרון נתינה כזאת דינה כשוחד, אלא אם היא תוגדר כתרומה, ותרומות כאלה מוגבלות בסכום, נתונות לבקרה, ויכולות להינתן רק ע"י אנשים פרטיים תושבי הארץ (עפ"י מרשם בעלי זכות הבחירה), לעולם לא ע"י תושבי חוץ ולעולם לא ע"י תאגידים.

זאת אומרת, שלמפלגות ולנבחריהן נותרו רק שני מקורות מימון:  המימון הממלכתי -  עד כמה שיגיע להן ע"פ התוצאות של הבחירות, וכספי תרומות -  ושני מקורות אלה מוגבלים, שקופים ומבוקרים באופן שיטתי וקבוע.

מגבלות על הוצאות המפלגות והנבחרים
כדי להשלים את מעגל ההגבלות: עפ"י הדין מוטלות מגבלות לא פחות חמורות גם על ההוצאות של המפלגות ושל נבחריהן ומועמדיהן.

מבקר המדינה, שבעניינים אלה הוא המפקח על המפלגות ועל נבחריהן, הוא היוצר הנחיות ביצוע מפורטות שהן חקיקה מחייבת, הוא המקבל באופן שוטף דיווח עדכני-ממוחשב על כל הפעולות, הוא השוטר הכופה את הביצוע, והוא התובע המעמיד לדין את העבריינים -  בפני עצמו: כי הוא גם השופט הרשאי להטיל, ומטיל בפועל עונשים וקנסות על המפירים את הוראות החוקים וההנחיות שלו עצמו. בכל העניינים האלה מבקר המדינה פועל תחת הביקורת שלו-עצמו.

"שטיפת מח" מיותרת ולא נכונה
לנוכח כל אלה, להכניס לראשו של הציבור את התודעה המוטעית כאילו המפלגות מושחתות, ולא סתם -  אלא המושחתות ביותר -  זה לא נכון, וזה מעשה פסול ואף מסוכן.  

כך גם שטפו את מוחנו, כי מצבה הכלכלי של המדינה מצוין מאין כמוהו, על אף שההצלחה "האדירה" נחלקת רק בין כמה מאות משפחות. זאת אע"פ שהתברר לנו, כי קופת הממשלה "התרוקנה מעצמה" לפתע פתאום, ואין ברירה וצריך לנקוט העלאות מיסים חריפות וקיצוצים כואבים בהוצאות ובקצבאות.

בנתיב האחד לשטיפת מוחנו מהלכים על הציבור אימים בענייני קיומה של המדינה: סוריה תתקוף אותנו, טורקיה עלולה לדרוס אותנו, כל העולם נגדנו.

בנתיב השני לשטיפת מוחנו הורסים את התשתית הדמוקרטית של חברתנו, כדי שיכולת ההשפעה של המצביעים תוחלש ותתאייד.
הדרך הזאת רצופה בדיס-אינפורמציה והרס המוסדות המאפשרים לציבור להתבטא ולהשפיע.
לכן מטיפים לנו שהכל בכלכלה ובחברה בסדר, ומוטב להפנות את זעמו של הציבור הנסחט ומתרושש כלפי "המושחתים": המפלגות. חברי הכנסת.

המפלגות חיוניות לציבור
ובל נשכח - המפלגות מאד חיוניות לנו:  חברי כנסת ללא מפלגות לא יוכלו לעמוד מול השליטים. חברי כנסת יתומים כאלה יהיו כמו אלפי עובדי קבלן בודדים וחסרי-ישע ללא ועד וללא איגוד מקצועי. 
באין מפלגות - איך יפעל שלטון דמוקרטי? ע"י משאלי-עם כמו בדיקטטורות ימניות?!

לסיכום, אפשר היה לחשוב, שהיודעים להתעשר על חשבוננו טובים בהרבה מ. . "כל המפלגות המושחתות האלה". אז מה הפתרון? לחסל את המפלגות ולהמליך עלינו את העשירים מאד שהשמינו . . .  על חשבוננו?!

* מחבר הספר: "מימון בחירות" [מהדורה שלישית מעודכנת, בהוצאת פרלשטיין-גינוסר, 2012]