מהי תביעה ייצוגית? מי רשאי להגיש אותה? כיצד מגישים את הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית? קראו מדריך זה כדי להכיר את הנושא של תביעות ייצוגיות ולהתמצא בו.
אם נפגעתם ממעשה צרכני כלשהו, ואתם חושבים שגם לציבור הרחב נגרם עוול, הכלי של תביעה ייצוגית עומד בפניכם. מדובר באמצעי צרכני חשוב, שמטרתו היא לאזן בין הכוחות הלא שווים של הצרכן (האזרח הקטן) לבין הגופים והתאגידים הגדולים (חברות גדולות, בנקים, חברות ביטוח, המדינה והרשויות שלה וכד'). נושא זה מוסדר בחוק תובענות ייצוגיות.
תביעה ייצוגית - הגדרה
תביעה ייצוגית היא תביעה של אדם יחיד, שתובע בשל עילת תביעה אישית שעומדת לו, והיא משותפת לציבור הרחב. את התביעה הייצוגית יכול להגיש כל מי שיש לו עילת תביעה אישית שמשותפת לציבור הרחב. בדרך כלל, תביעה ייצוגית מוגשת בנושאים צרכניים (הטעייה במחיר, הטעייה לגבי איכות המוצר שנמכר), נושאים הקשורים לאיכות הסביבה, ביטוח, בנקאות (למשל: בעניין עמלות, חיוביים שגויים), הגבלים עסקיים, ניירות ערך ועוד.
באמצעות התביעה הייצוגית, הצרכן יכול בשם הקבוצה לפעול לתיקון העיוות או הליקוי שנוצר כלפי כל אחד מהקבוצה, זאת כאשר ביהמ"ש מאשר את התביעה כייצוגית. עניין זה בעל חשיבות, שכן לפעמים מדובר במקרים שבהם הפגיעה של הגוף הגדול בכל אחד מחברי הקבוצה בנפרד היא קטנה, ולא מצדיקה תביעה נפרדת של כל אחד ואחד.
באמצעות התביעה הייצוגית, הצרכן יכול בשם הקבוצה לפעול לתיקון העיוות או הליקוי שנוצר כלפי כל אחד מהקבוצה, זאת כאשר ביהמ"ש מאשר את התביעה כייצוגית. עניין זה בעל חשיבות, שכן לפעמים מדובר במקרים שבהם הפגיעה של הגוף הגדול בכל אחד מחברי הקבוצה בנפרד היא קטנה, ולא מצדיקה תביעה נפרדת של כל אחד ואחד
מהם התנאים לאישור תביעה ייצוגית?
כדי שביהמ"ש יאשר תביעה כתביעה ייצוגית, התובע צריך לעמוד במספר תנאים ובדיקות של ביהמ"ש:
1. עליו להראות שקיימת לו עילת תביעה אישית.
2. על התובע להראות שהעילה מבוססת - ביהמ"ש בודק אם לתובע יש סיכוי לזכות במשפט.
3. ביהמ"ש צריך להשתכנע, כי לתובע יש עילת תביעה משותפת לקבוצה גדולה של תובעים. בדרך כלל מדובר במקרה שבו העובדות מקימות עילת תביעה לקבוצה של תובעים, אך לכל תובע בנפרד אין טעם להגיש את התביעה בשל הטרחה הרבה הכרוכה בניהולה או בשל סכומה הקטן.
4. ביהמ"ש יבדוק אם התובע הוא תם-לב, ולא תובע רודף פרסום, סדרתי ו/או תובע שכל מטרתו היא לנקום בגוף שאותו הוא תובע.
5. ביהמ"ש יבדוק שהסעד שנתבע הוא משותף לכל הקבוצה, ושסכום התביעה הוא מידתי ולא מופרז.
פיצוי התובע הייצוגי
במידה שביהמ"ש אישר את התביעה הייצוגית, ביהמ"ש יקבע פיצוי מיוחד לתובע הייצוגי. הפיצוי ייפסק לו בשל מאמציו בניהול התביעה הייצוגית. בנוסף, ביהמ"ש יפסוק שכר טרחה לעוה"ד המייצגים את התובע הייצוגי, זאת ע"פ היקף התביעה הייצוגית שהתקבלה ביחס לקבוצה, ונסיבות הניהול שלה.
לאחרונה (נובמבר 2016), ביהמ"ש המחוזי בירושלים דן בערעור על הכרעת כונס הנכסים הרשמי המשמש כמפרק רשות השידור בתביעת חוב של המערער לגמול ושכר טרחת עורך דין בשל תובענה ייצוגית שהגיש כנגד הרשות.
השופט דוד מינץ קבע, כי המפרק קיפח במידת מה את המערער ומייצגו בשיעור הגמול ושכר הטרחה שפסק להם, דבר המצדיק את התערבות בית משפט זה.
בשל כך, פסק כבוד השופט דוד מינץ כי יש להגדיל את שיעור האחוזים שנפסקו: המפרק העמיד את הגמול על סך של 5,000 ₪ ואת שכר הטרחה על 25,000 ₪ (בצירוף מע"מ), המהווים יחדיו כ-12%מתוך הסכום של 255,000 ₪ (סכום הגבייה בפועל). במקום זאת, הועמד הגמול ושכר הטרחה יחדיו על 20% שהם 51,000 ₪, באופן שהגמול יעמוד על 8,500 ₪ ושכר הטרחה יעמוד על 42,500 ₪ (בצירוף מע"מ).
איך מצטרפים לתביעה ייצוגית?
כשביהמ"ש מאשר תביעה כתביעה ייצוגית, כל אדם שמתאים להגדרה של הקבוצה שבשמה התביעה הוגשה, יכול לראות את עצמו כאחד התובעים. בעיתונים מתפרסמות ידיעות על אישור תביעה כתביעה ייצוגית, וכך הציבור הרחב למד על האפשרות להצטרף לתביעה במקרה שהיא נוגעת לו.
טיפ: לא כל אדם שמתאים להיכלל בקבוצה הרלוונטית חייב להיכלל בה. זכותו לסרב. בין אם משום שייתכן שביהמ"ש יפסוק לכל תובע סכום קטן במיוחד ובכך אין לו רצון, ובין אם משום שיעדיף להגיש תביעה נפרדת כדי לנסות לזכות בסכום משמעותי יותר.
כשביהמ"ש מאשר תביעה כתביעה ייצוגית, כל אדם שמתאים להגדרה של הקבוצה שבשמה התביעה הוגשה, יכול לראות את עצמו כאחד התובעים. בעיתונים מתפרסמות ידיעות על אישור תביעה כתביעה ייצוגית
הסתלקות מתביעה ייצוגית
הסתלקות מתביעה ייצוגית היא למעשה הודעה מטעם התובע הייצוגי כי הוא לא מעוניין להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי. הסיבות לכך יכולות להיות שונות, אך לרוב הודעת ההסתלקות מגיעה לאחר שהחברה הנתבעת נגדה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, הגישה את תגובתה לבקשה.
לאחרונה (13.12.2016), ביהמ"ש המחוזי בת"א אשר בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בטענה, שמשיבה 2 (הום סנטר) אינה מכבדת באופן מלא את כרטיסי ה"גיפט קארד" מבית לאומי קארד המונפקים על ידי משיבה 1 (לאומי קארד), וזאת בניגוד לפרסומים של לאומי קארד ומבלי שתיידע את ציבור המחזיקים בכרטיס זה, שבחלק ממחלקות הום סנטר ניתן לממש את הכרטיס באופן חלקי בלבד.
בבקשת ההסתלקות, אישרה הום סנטר את הטענה בדבר מגבלת הזכיינים, וציינה, שבעקבות הגשת בקשת האישור פעלה לעדכון ופרסום מגבלת הזכיינים בכל סניפיה.
כמו-כן, הוסכם בין הצדדים, שהום סנטר תשלם למבקש גמול בסך של 7,500 ₪ ושכר טרחה לב"כ בסך 27,500 ₪ בתוספת מע"מ.
השופטת רחמים כהן אשר את בקשת ההסתלקות, למעט הגמול ושכר הטרחה. (ת"צ 28622-05-16 לב נ' לאומי קארד בע"מ ואח')
דוגמאות לתביעות ייצוגיות שאושרו
* לאחרונה (מרץ 2016) אושרה תביעה ייצוגית נגד אל-על. הטענה המרכזית היתה, כי אל-על מטעה צרכנים ברכישות כרטיסי טיסה. נטען, כי אל-על מציגה לצרכנים שרוכשים כרטיסי טיסה באתר האינטרנט שלה מידע בקשר לתנאי ביטול ושינוי פרטי עסקה באופן לא ברור, לקוי ומטעה, אשר גורם לאי-קבלת החזר ראוי במקרה של ביטול או שינוי.
* לפני חודשים ספורים (מרץ 2016) בית משפט מחוזי מחוז מרכז אשר בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק בינלאומי.
בהחלטה קבע כבוד השופט פרופ' עופר גרוסקופף, כי המבקשים עמדו בנטל הוכחה גבוה ומחמיר והוכיחו כי בזק בינלאומי ביצעה במהלך חודש אוקטובר 2011 “מכירת יתר” של שירותי הגלישה באינטרנט ובכך הפרה את התחייבויותיה כלפי ציבור לקוחותיה לדאוג לקיום תשתית ראויה למתן שירותי האינטרנט שלה.
*בית הדין האזורי לעבודה אשר (ינואר 2016) תביעה ייצוגית נגד חברת האופנה קסטרו בשל חישוב מוטעה, לכאורה, של הזכויות המגיעות לעובדי המכירות באופן שמקפח אותם ומנוגד לחוק. הטענה המרכזית היתה, כי חברת קסטרו לא חישבה כדין את עמלות המכירה לצורך גמול שעות נוספות.
* במאי 2015, בית המשפט המחוזי בלוד אשר תביעה ייצוגית נגד משווקת תרופת האלטרוקסין בסך 4.5 מיליארד שקל.
בית המשפט קבע שהעילה לכך היא הטעיה צרכנית, מכיוון שהחברה (פריגו ישראל) לא יידעה מטופלים שיש לבצע מעקב עם שינוי הרכב התרופה, אשר משמשת לטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס.
