פלילי: על הרשעתו של נועם טפר בשימוש במידע פנים

בית משפט השלום בתל-אביב (השופטת דניאלה שריזלי) הרשיע לאחרונה (28.7.13) את נועם טפר בעבירות של שימוש במידע פנים, בניגוד לסעיף 52ג לחוק ניירות ערך.

טפר היה בעליה של חברה ליחסי ציבור, שהעניקה שירותים מקצועיים לארבע חברות ציבוריות: מדקון, ארזים, סטארלימס וטאואר. הוא הואשם בכך שבהיותו איש פנים בארבע החברות הללו, עשה שימוש במידע פנים שהשיג במסגרת עבודתו עם בעלי תפקידים בכירים בחברות וביצע עסקאות בניירות ערך של החברות מהן הפיק רווחים כספיים. טפר הורשע בכך שביצע כ-40 עסקאות בהיקף של כחצי מליון ₪ וגרף רווח של מעל 60 אלף ₪.

מידע פנים - פרשנות
בית המשפט נדרש לפרש במסגרת הכרעת הדין את המונחים "מידע פנים" ו"איש פנים" כהגדרתם בסעיף 52א לחוק ניירות ערך וזאת לנוכח העובדה כי טפר לא היה עובד של החברות הציבוריות אלא למעשה נותן שירותים חיצוני שהעניק להן, כאמור, שירותי יחסי ציבור.

חוק ניירות ערך אוסר על "איש פנים" בחברה ציבורית, קרי שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה, לעשות שימוש במידע פנים, בקובעו עונש מרבי של חמש שנות מאסר בגין עבירה זו. החוק קובע עונש מירבי של שנתיים מאסר לכל אדם שעושה שימוש במידע פנים שקיבל מאיש פנים.

החוק קובע, כי: "העושה עסקה בנייר ערך של חברה... כאשר מידע פנים מצוי בידו", רואים אותו כ"עושה שימוש במידע פנים". ההגנה טענה, כי טפר ביצע מאות עסקות באותה תקופה, אשר העסקאות נושא כתב האישום היו רק חלק קטן מהן, ולא היה לו מידע מהותי או "עודף" ביחס לעסקאות הללו וכי הוא סחר בתום לב ומתוך אמון באותן חברות.

בית המשפט קבע, כי האינטרס הציבורי שבבסיס האיסור על שימוש במידע פנים הוא הצורך למנוע כל ניצול של יתרון בלתי הוגן במסחר בניירות ערך, הנובע מנגישות למידע אודות חברה ציבורית, כאשר מידע זה אינו נחלתו של כלל ציבור המשקיעים. האיסור אינו בעצם היתרון שבהחזקת המידע הפנימי אלא השימוש ביתרון בלתי הוגן כערך חברתי, שכן האפשרות לניצול בלתי הוגן של מידע פנים עלול לפגוע בציפיותיו של ציבור המשקיעים לקיום כללי מסחר הוגנים בבורסה.

איש פנים
בית המשפט קבע, כי הגם שטפר לא היה עובד של החברה, ולא בעל תפקיד רשמי בה, הרי שיש לראותו כאיש פנים, בהיותו מי שמעמדו או קשריו עם החברות נתנו לו גישה למידע פנים. בית המשפט נסמך על מבחן שגובש בפסיקה, שהנו מהותי ולא פורמאלי, ולפיו איש פנים "חיצוני" עשוי להיות גם נותן שירותים כטפר, אשר השיג את המידע עקב נגישות ייחודית שלו לאותו מידע.

לעניין סיווג המידע כ"מידע פנים" עמד בית המשפט על מספר תנאים מצטברים: האחד, שהמידע מהותי לחיי החברה ועוסק באירוע בהתפתחותה, בשינוי צפוי במצבה או בפעילותה; השני, שהמידע אינו ידוע לציבור במועד הרלבנטי; השלישי, שהמידע צפוי להשפיע על שער המניה אילו נודע לציבור; והרביעי, שהציבור הרלבנטי בו מדובר הוא ציבור המשקיעים מכל הסוגים שייבחנו מנקודת מבט של "המשקיע הסביר".

בית המשפט קבע, כי טפר היה מודע לכך שמידע הפנים הגיע אליו במסגרת תפקידיו המיוחדים כיועץ ובעלי קשרים עם בכירי ארבע החברות במועדים הרלבנטיים, ולפיכך הרשיעו כאמור בעבירות של שימוש במידע פנים. עונשו של טפר ייגזר במועד נפרד.

מבחן מהותי
הכרעת הדין מהווה סימן נוסף לכך שהמבחנים שמגבשת הפסיקה להרשעה בעבירות אלה בשנים האחרונות הם מהותיים ולא פורמאליים. אמת המידה גמישה ונעוצה בהתרשמות בית המשפט מהשאלה האם ניצל הנאשם במודע "משאב" ייחודי שהיה בידיו כדי להשיג יתרון בלתי הוגן במסחר. בהתאם לכך, על ציבור המשקיעים לדעת, כי גם מי שאין לו תפקיד רשמי בחברה הציבורית, אולם מעמדו מעניק לו נגישות למידע ייחודי שיש פוטנציאל לנצלו לטובת הפקת רווחים במסחר, עשוי להיתפס ברשתו של החוק ולהיחשב כמי שעבר עבירה של שימוש במידע פנים.