חוק תובענות ייצוגיות - מהו? מהי מטרתו?

מהי מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות? מה החוק מסדיר? באילו נושאים ניתן לתבוע מכוחו והאם ניתן להתחרט לאחר הגשת התביעה?

למציאת עו"ד בתחום ייצוג חייבים באינדקס משפטי

חוק תובענות ייצוגיות נחקק ב- 2006, במטרה לקבוע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול תובענות ייצוגיות, וזאת כדי לשפר את ההגנה על זכויות, ובכך לקדם במיוחד את הנושאים הבאים: מימוש זכות הגישה לביהמ"ש, כולל סוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לביהמ"ש כיחידים, אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, מתן סעד ראוי ומתאים למי שנפגע מהפרת החוק, וכן ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

באילו נושאים ניתן להגיש תביעה ייצוגית?

החוק קובע מהן העילות שבהן ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית:

1• ענייני צרכנות - תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין בינו לבין הלקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לא.

2• ביטוח - תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת בקשר לחוזה ביטוח, תקנון קופת גמל וכדומה.

3• בנקים - תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לעניין שבינו לבין הלקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לא.

4• תביעה לפי חוק ההגבלים העסקיים.

5• ניירות ערך.

6• מפגעים סביבתיים.

7• תביעות הנוגעות לשוויון: תביעה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תביעה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תביעה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).

8• ענייני עבודה: תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תביעה של עובד לפי חוק שכר מינימום, תביעה בעניין שבסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

עניינים נוספים המקבלים התייחסות בחוק

בנוסף, החוק קובע, בין היתר, מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית ובשם מי  וכיצד יש להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית.
החוק קובע באילו מצבים ביהמ"ש יכול לאשר תביעה ייצוגית, מספק הוראות מיוחדות בבקשה לאישור  תביעה ייצוגית העוסקת בהשבה נגד רשות ומגדיר את הקבוצה שבשמה תנוהל התביעה. ע"פ החוק, לא ייכלל בקבוצה אדם שעילת תביעתו נוצרה לאחר המועד שבו אושרה התביעה הייצוגית.

החוק מתייחס לאפשרות של השתתפות בדיונים בתביעה הייצוגית- ביהמ"ש רשאי לאפשר לחבר קבוצה שבשמה מנוהלת תביעה ייצוגית, וכן לרשות ציבורית או לארגון שפועלים לקידום מטרה ציבורית בעניין שבו עוסקת התביעה, להשתתף בדיונים, אם הוא מצא שהדבר דרוש לצורך ניהולה היעיל וההוגן של התביעה הייצוגית, ו/או לצורך הגנה על עניינו של החבר בקבוצה.

בנוסף, החוק מתייחס לאפשרות של הסתלקות מבקשה לאישור או מתביעה ייצוגית, וקובע כי תובע שהתחרט, לא יכול כך סתם להסתלק ולזנוח את התביעה, הוא חייב לקבל אישור מביהמ"ש.
ע"פ החוק, ישנה אפשרות להגיש בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה הייצוגית. ביהמ"ש יאשר את הסדר הפשרה אם הוא מצא שההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.

התייחסות נוספת של החוק היא לפיצוי כספי, לגמול לתובע המייצג ולשכר טרחה לעו"ד שמייצג אותו. החוק מפרט באילו שיקולים יתחשב ביהמ"ש בקביעת הגמול לתובע הייצוגי, וקובע כי עורך-הדין המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט.

כמו-כן החוק קובע מהי הדרך לפרסום הודעות לחברי הקבוצה בעניין התביעה הייצוגית.