תעלומה גדולה היא מדוע אנשים כה רבים נוהרים לחברות למימוש זכויות רפואיות למיניהן, במקום לפנות לעורכי דין. ויובהר: אלה גם אלה מציעים עצמם לייצג אנשים בעלי נכויות ומוגבלויות בפני הביטוח הלאומי, חברות ביטוח וכיוצא באלה, אך רק עיוור או מוכה בסנוורים מהפרסומות הגדולות של החברות למימוש זכויות, לא יראה עד כמה ההבדל בין שתי קבוצות אלו הוא תהומי. הרי ניתן לקבל את מוצר "הייצוג" באותו כסף ובאופן משודרג לאין ערוך, כשייצוג כזה ניתן על ידי עורך דין. ובעריכת ההשוואה, הדברים נראים כך:
חברות למימוש זכויות רפואיות
החברות למימוש זכויות גובות מהלקוח דמי פתיחת תיק בסכומים הנעים בין 1,800 ₪ ל-2,500 ₪. לאחר מכן, עם קבלת תוצאות, מוסיף הלקוח שכר טרחה בשיעור 18% עד 20% מהסכום החד פעמי הרטרואקטיבי, וכן מתוך 48 קצבאות עתידיות.
ומה גובים עורכי הדין? אותו הדבר, פחות או יותר, מהסכומים הנ"ל. יודגש, כי החברות למימוש זכויות מנועות ואסור עליהן באיסור מוחלט, לעסוק בעניינים משפטיים כלשהם, או לייצג בוועדות רפואיות. והרי כל עניין הביטוח הלאומי, או רובו ככולו, סובב סביב חוקים, תקנות, פסקי דין ותקדימים, והם ה"תחמושת הכבדה" המשמשת את טובת הנכה המבוטח. העדר רשות להשתמש בכלי רב עוצמה זה, כמוהו כייצוג ריק מתוכן הטומן בחובו הצלחות רק במקרים הוודאיים, וזאת לא חוכמה.
יאמר בזהירות כי ניתן להניח, שמרבית המקרים לגביהם מתהדרות חברות למימוש זכויות אלו, כאילו ההצלחה בעניינו של המבוטח היא נחלתן, אלו גם המקרים שהמבוטחים היו מצליחים לקבל את המגיע להם גם ללא סיוע של חברות אלו.
פעולות עורך הדין
מנגד, ניצב עורך הדין כמייצג מבוטחים בפני הביטוח הלאומי וגופים אחרים, ודומה שאין מה להשוות בינו לבין החברות למימוש זכויות למיניהן. בעוד שחברות למימוש זכויות רפואיות, כל פעולתן היא למלא טפסים ולצרף מסמך רפואי מטעמן, הרי שעורך הדין ימלא את הטפסים, ילמד את החומר הרפואי, יתייעץ עם רופאים מטעמו, יצרף מסמכים רפואיים, יצטרף ללקוח לוועדה הרפואית וישמש לו לפה, יפנה אותו לרופאים המתאימים לשם קבלת חוות דעת במידת הצורך, ידריך את הלקוח על הדגשים שיש לתת בוועדה הרפואית, יבחן את האספקטים המשפטיים, שהם רבים ומגוונים באשר לבעייתו של הלקוח, יבחן את החלטות הוועדה, הן מהבחינה הרפואית והן מהבחינה המשפטית, ילווה את הלקוח לוועדת ערר במידת הצורך, ומאוחר יותר, אם יידרש, אף יגיש עבור הלקוח ערעור לבית הדין לעבודה, ובמקרים מסוימים אף יפנה לבית הדין הארצי לעבודה ולבג"ץ עבור הלקוח.
לא רק מילוי טפסים
טועה מי שחושב שייצוג אדם בפני מוסדות הביטוח הלאומי הוא רק מילוי טפסים ומסמך רפואי נלווה, כפי שעושות החברות למימוש זכויות רפואיות למיניהן. פעולה זו היא פעולה פשוטה בתכלית, ואינה דורשת כל ידע מקצועי מיוחד מצד עובדי חברות אלו. בשביל זה לשלם כל כך הרבה כסף, צריך להיות פראייר גדול. מעבר לכך, יש לקחת בחשבון נזקים גדולים שיכול לגרום טיפול שטחי כגון זה. לעומת זאת, כאשר הטיפול נעשה על ידי עורך דין, וזה עושה שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותו, יכול טיפול כזה במקרים רבים להביא לקפיצה עצומה באחוזי הנכות ובזכויותיו הנלוות של הלקוח.
הכרות החוק, הפסיקה וייצוג
רק לצורך המחשה קטנה: אזכור הלכת "מרגוליס" בעניין קיזוז מצב קודם שנוטות לעשות הוועדות, או אזכור פסק דין בבית משפט העליון (בג"ץ 16341/09 בן ציון פנקס נ' בית הדין הארצי לעבודה) ופסקי דין נוספים שניתנו בעניין סעיף 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, בנושא בעיות גב המשולבות בבעיות נוירולוגיות, אי התייחסות נאותה לחוות דעת שמציג המבוטח, או אי פרשנות נכונה של אחוזי הנכות במקרים של סעיפי סכרת או סעיפים נפשיים, ואזכור פסקי הדין בעניינם - כל אלה הם נחלתו הבלעדית של עורך הדין. כמו-כן, הייצוג בוועדה הרפואית על ידי עורך דין, הוא הכרחי ונחוץ לכל מבוטח- כל אלה יוצרים הבדל עצום בין ייצוג על ידי החברות למימוש זכויות למיניהן, לבין ייצוג על ידי עורך דין מיומן.
