סמכויות בורר בהליך בוררות
שאלה: האם בורר שהזמין עד ולא הגיע, יכול לנהל את המשך ההליך בלעדיו? במקרה שכן, כיצד יתייחס לצד ולעד?
תשובה: ראשית, החובה להעיד בבוררות היא כחובת כל אדם להעיד בבית המשפט. לבורר נתונה בבוררות אותה סמכות להזמין עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים כפי שהיא נתונה לבית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו, והוא רשאי לפסוק להם שכר והוצאות. בבוררויות בהן מבקשים הצדדים להוכיח את טענותיהם באמצעות מסמכים ועדים, הכלל הוא שעל כל צד לדאוג להביא את ראיותיו.
עם זאת, ניתן להסתייע גם בבורר לשם זימון עדים והמצאת המסמכים המבוקשים. סעיף 13 לחוק הבוררות מעגן את סמכות הבורר לזמן אדם למתן עדות בבוררות, ובמקרה של אי התייצבות העד – סמכות הענישה (על ידי הטלת קנס ומאסר) והכפייה להבאתו (באמצעות צו הבאה) מסורה בידי בית המשפט , מכוח סעיף 16 לחוק הבוררות, וזאת אם שוכנע בית המשפט שהעד קיבל הזמנה רשמית. הבורר אינו חייב לזמן כל עד שבעל דין מבקש את שמיעתו, אם לדעת הבורר עדותו אינה רלוונטית לעניין הנדון בפניו והוא משוכנע לחלוטין שאין בה צורך.
איחור בהכרעה של בורר
שאלה: הבורר שלנו לא הגיע עדיין להחלטה והכרעה כשלפי מה שאני מבין היה צריך כבר לתת את ההחלטה שלו לפני חודש.
מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו? איך מזרזים אותו?
תשובה: אני מציע לפנות אליו בכתב. על פי סעיף ט"ו לתוספת הראשונה לחוק הבוררות על הבורר לתת את פסק הבוררות תוך שלושה חדשים מהיום שהתחיל לדון בסכסוך, או שנדרש להתחיל לדון בו על ידי הודעה בכתב של בעל-דין, הכל לפי המוקדם יותר, אולם רשאי הבורר להאריך את התקופה עד לשלושה חדשים נוספים.
ערעור על החלטת הבורר
שאלה: האם בית המשפט יכול לערער על ההחלטה על הבורר? האם יש סטנדרטים שבהם צריך הבורר לעמוד?
תשובה: הצדדים להסכם בוררות רשאים להסכים כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות לפני בורר. במקרה כנ"ל חלים תנאים מסוימים לפיהם צריך להתנהל הליך הבוררות, בהתאם לאמור בסעיף 21א לחוק הבוררות, כדי שיהיה ניתן בסיומו לנהל ערעור כנ"ל.
לחלופין, הצדדים רשאים להסכים על ערעור ברשות לבית המשפט על פסק בוררות אשר ניתן לפי הדין המהותי, אך ורק אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין.
לתשומת לבך, כדי שתחול אפשרות ערעור על פסק הבוררות, הצדדים חייבים להסכים מראש על איזה מאפשרויות הערעור הנ"ל.
כמו כן, בפני צד להסכם בוררות קיימת אפשרות להגיש בקשה לבית המשפט לביטול פסק הבוררות בגין אחת מעשר העילות אשר מנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות.
יש להדגיש, כי היה ובחרו הצדדים באופציית הערעור הראשונה לעיל, ניתן להגיש בקשה כנ"ל רק בגין שתי העילות האחרונות (9 ו 10) המנויות בסעיף 24.
היה והצדדים בחרו באופציית הערעור השנייה לעיל, לא ניתן להגיש גם בקשה לביטול פסק הבוררות והצדדים רשאים להעלות בערעור בפני בית המשפט טענות בגין העילות המופיעות בסעיף 24 לחוק.
בקשר לשאלתך השנייה, הרי שקיימים מספר רב של קריטריונים, תנאים והגבלות אשר בורר מחויב לקיים ולפיכך, אודה אם תמקדי את השאלה בקשר עם נושא ספציפי.
זהות הבורר
שאלה: איך קובעים מי יהיה הבורר? מי מחליט?
תשובה: ישנה יותר מדרך אחרת לקבוע את זהות הבורר, הנפוצות ביותר הן:
1. באמצעות סעיף בוררות בהסכם מוקדם בין הצדדים.
2. בהסכמה בין הצדדים עם היווצרות המחלוקת.
3. בהעדר הסכמה בין הצדדים, באמצעות פניה לצד שלישי כגון יו"ר לשכת עוה"ד או רוה"ח וכד'.
4. באמצעות בית משפט.
המשותף לכל דרכי מינוי הבורר הוא שצד אחד לבדו אינו יכול להחליט בעצמו על זהות הבורר.
