בית המשפט המחוזי בתל אביב דן לאחרונה בסוגיית מיסוי הכנסותיה של אישה מעיסוקה כנערת ליווי (ע"מ 25990-03-13, פקיד שומה תל אביב 5 נ' נ.). השאלה המשפטית אשר נדונה היא, האם ניתן להטיל מסים על שירותי זנות וליווי?
למציאת עו"ד בתחום מיסוי באינדקס משפטי
בשנים האחרונות נדונו מספר סוגיות משפטיות מעניינות בנושא הזנות. כך לדוגמא, בית הדין לעבודה פסק, כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין סרסור לזונה. מההתפתחויות האלה נראה כי אנו קרובים למיסוד הזנות בישראל.
הכנסה חייבת או מתנה?
המשטרה ערכה חיפוש סמים בביתה של אישה ומצאה כ-240 אלף שקל במזומן, אשר לטענת האישה היא חסכה במשך מספר שנים מעבודה כנערת ליווי. המשטרה שיתפה את המידע בעניין הזה עם פקיד שומה תל אביב.
פקיד השומה הוציא לנערת הליווי שומת מס, וקבע את הכנסותיה לפי מיטב שפיטתו לשנים 2006-2011. השומה שהוצאה לנערת הליווי הורכבה מהכנסות שונות ומהוצאות בהתאם לטבלת מחיה של מס הכנסה.
פקיד השומה טען, כי מדובר בהכנסה לכל דבר ועניין. מאידך, האישה טענה כי אין להתייחס לכספים שניתנו לה על ידי אותם גברים כהכנסה החייבת במס אלא כמתנה או כהכנסה זקופה בין בני זוג, הפטורות ממס.
ביהמ"ש: מדובר בהכנסה
השופט יונה אטדגי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, כי הוכח לכאורה שהכספים שקיבלה נערת הליווי מהגברים, להם העניקה את שירותיה, הם רווחים המהווים "הכנסה" כהגדרתה בפקודת מס הכנסה.
הקביעה של בית המשפט לפיו מדובר בהכנסה בהתאם לפקודת מס הכנסה, התבססה על מבחני ההכנסה בהתאם לפסיקה קודמת של בית המשפט. ההכנסה נבעה ממקור קבוע והיה לה אופי מחזורי של הכנסה שבפירות (מבחן המחזוריות).
השופט הוסיף, כי לא ניתן להגדיר כמתנה אף את התשלומים ששולמו על ידי אותם גברים עבור שכר דירה, ארנונה, נסיעות, בגדים וכו', שהרי גם הכנסה שהתקבלה בשווה כסף דינה כדין הכנסה החייבת במס.
יש לציין, כי אין מדובר בפסק דין תקדימי. בעבר, ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין וסרמן אטלה, בו אישר כב' השופט לובנברג, הוצאת שומה לנישומה ביחס לרווחיה המשוערים מעיסוק בזנות.
עיסוק לא מוסרי לא פוטר ממס
השופט אטדגי קבע בפסק דינו, כי אין בכך שהכנסותיה של נערת הליווי נובעות מעיסוק שחוקיותו או מוסריותו מוטלת בספק כדי לפטור אותה מתשלום מס עליהן. בהתאם לכך, הורה בית המשפט על עיקול מחצית מהסכום שנתפס (כ-120 אלף שקל) להבטחת תשלום המס. גם בעניין וסרמן אטלה הנזכר לעיל נקבע, שאין באי-מוסריותו של תשלום משום הוצאתו מגדר "הכנסה".
בפסק הדין וסרמן נקבע, כי: "השאלה תהיה בכל מקרה של השגת רווחים אסורים או בלתי מוסריים, האם בעל ההכנסה השיג אותם בדרך מסחר או משלוח-יד. זו שאלה של עובדות. יתכן שאדם שנתפס בגניבת סכום כסף מכיסו של הזולת איננו חייב במס הכנסה על כך. אם הוכח כי עסק בגניבות בדרך קבע, הרי הוא חייב".
בפרשה אחרת (עניין פרומקין) שבה הואשם פסיכיאטר בקבלת כספי שוחד ומוסה בגינם קבע בית המשפט, כי: "העובדה שההכנסה נובעת מעסקה בלתי חוקית, אינה משחררת את מקבלה מחובת תשלום מס".
בארצות רבות התלבטו בתי המשפט תקופה ארוכה בשאלה אם רשאים שלטונות המס להוציא שומות למס הכנסה בגין רווחים מעיסוקים בלתי חוקיים. בישראל, המדיניות הרשמית של מס הכנסה היא לגבות מס מהעוסקות בזנות, וזאת בהתבסס על פסיקת בתי המשפט הנזכרת לעיל, אך בפועל קיימים חסמים שונים המונעים את המיסוי.
הימנעות מהגדרת "הכנסה"
השאלה הבסיסית שיש לשאול היא, האם התשלומים לזונה או לנערת ליווי נחשבים כהכנסה?
המחוקק הישראלי נמנע מלהגדיר את המונח "הכנסה", ובמקום זאת קבע כי הכנסה כוללת את כל הכנסותיו של אדם מהמקורות המנויים בסעיפים 2 ו- 3לפקודת מס הכנסה (כמו: הכנסת ריבית, הכנסת שכירות והכנסה מעסק).
זאת ועוד, המאפיין המרכזי של "הכנסה" הוא "מבחן המחזוריות". לפיכך, תקבול חד-פעמי הנעדר מקור ופוטנציאל עתידי, לא אמור להיחשב כהכנסה. כך לדוגמא, תשלומים ניזקיים אינם בעיקרון בבחינת הכנסה. כמו כן, תשלום שהוא מתת שמיים ובלתי נצפה מראש אינו אמור להיחשב כהכנסה.
עוד בנושא:
הטלת מיסים - איך זה נעשה בצרפת?
* ד"ר אבי נוב הוא עורך דין לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי
