ביהמ"ש המחוזי בחיפה דן בערעור על פס"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה, אשר הכריע לגבי המסגרת החינוכית בה ילמד הקטין, נער בן 16, במסגרת מחלוקות בין הוריו, אשר נמצאים בסכסוך גירושין. הערעור הוגש ע"י הקטין בעצמו לאחר שפנה למועצה לשלום הילד ומשם הופנה לסיוע המשפטי.
הנער בקש ללמוד בבית ספר "עמל" במסגרת מסלול "שוחרות" של חיל האויר (בגיבוי אמו), ולעומת זאת האב בקש להשאירו בישיבה תיכונית. בית המשפט למשפחה הורה על השארת הקטין בישיבה התיכונית.
רצון הילד
הרכב של שלושה שופטים (שושנה שטמר, ריבי למלשטרייך-לטר ועדי זרנקין) החיל על מקרה זה את תקנה 258 חג2 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי בית משפט הדן בתובענה הנוגעת לילד, יתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו ויתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד, אלא אם כן החליט בית המשפט מנימוקים מיוחדים שהילד לא יישמע. זאת, לאחר ששוכנע כי מימוש זכותו של הילד להישמע יגרום לילד פגיעה העולה על הפגיעה שתיגרם לו משלילתה.
בהתאם לכך, קראו שופטי ההרכב לילד ללשכתם, שם שמעו את דבריו שנרשמו בפרוטוקול חסוי. מכאן הגיעו למסקנה שיש לכבד את רצונו ולקבל את המלצת פקידות העובדים הסוציאליים ולאפשר העברתו לבית ספר "עמל" במסגרת מסלול "שוחרות" של חיל האויר.
השופטים אף התבססו על סעיף 12 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, ופסקו שע"פ עקרון היסוד, יש לתת אפשרות לילד להביע את דעתו בחופשיות תוך מתן משקל ראוי לעמדו. יש לכבד את זכות הילד לחופש מחשבה מצפון ודת כל עוד אין בכך פגיעה בחוק או באושיות הסדר והמוסר.
לסיכום, בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעורו של הקטין באופן שיתאפשר לו להשתלב מיידית בלימודים בבית ספר "עמל".
נקבע, כי על אביו (המשיב בערעור זה) לשאת בהוצאות הערעור בסכום של 4,000 ₪, אשר ישולמו לסיוע המשפטי אשר ייצג את הקטין בערעורו.
((עמש 31702-09-13)
