השופטת מיכל לויט היא שופטת בכירה בבית הדין האזורי לעבודה בת"א. במאי 1996 היא מונתה לכהונת שופטת בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
באפריל 2010 מונתה לכהונת שופטת בכירה בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב.
להלן מספר פסקי דין מעניינים מבית מדרשה של השופטת מיכל לויט:
החוזה סוכל - התביעה נדחתה
1. (תע"א 10075-06 עזאם עזאם נ' תפרון בע"מ ואח') - בית דין האזורי לעבודה בת"א דחה תביעה שהגיש עזאם עזאם לתשלום שכר עבודה וזכויות ונוספות מחברה בה עבד ערב כליאתו במצרים. נימוקו של בית הדין היה, שאין כל ספק כי בתקופת מעצרו של התובע במצרים חוזה העבודה בינו ובין הנתבעת (חברת תפרון בע"מ) בוטל והפך לבלתי אפשרי, ושלא באשמת מי מהצדדים.
השופטת מיכל לויט בחנה האם מעצרו של התובע במצרים באשמת ריגול עבור מדינת ישראל הביא לסיכול חוזה העבודה בין הצדדים, ומשהגיעה למסקנה שהתשובה חיובית, לא נותר לה אלא לדחות את התביעה. בסיום פסק הדין, השופטת לויט ציינה, כי נוכח תלאותיו הרבות והסבל הרב שהיה מנת חלקו של התובע, בית הדין לא יפסוק הוצאות לחובתו.
חילופי מעבידים
2. (תעא (ת"א) 2830-08 עמנואל צוקרן נ' עיריית חולון) - בית הדין האזורי לעבודה בת"א דן בתביעה של עובד עירייה, אשר הגיש כנגד עיריית חולון תביעה שעניינה עתירתו של התובע לאכוף על העירייה קיומו של הסכם פרישה שנחתם בין הצדדים, ולחייבה בתשלום פנסיה תקציבית ממועד פיטוריו. לחילופין, עתר התובע לחייב את העירייה להשיבו לעבודה במסגרתה בתנאים בהם עבד טרם העברתו לחברה עירונית תוך שמירת רצף זכויותיו הפנסיוניות.
בית הדין לעבודה קיבל את התביעה, והשופטת מיכל לויט קבעה, כי מהראיות עולה, שהעסקתו של התובע כעובד עירייה הסתיימה ביוזמת העירייה. עוד עולה מהראיות, כי חל נתק בין תקופת עבודתו של התובע עבור העירייה לבין תקופת עבודתו עבור החברה לבילוי.
נקבע, כי במקרה של חילופי מעבידים במקום העבודה, לעובד הזכות להחליט אם ברצונו להמשיך את העסקתו אצל המעביד החדש או לסיים את העסקתו בדין מפוטר. על אחת כמה וכמה משמדובר בחילוף מעבידים שני בתוך מספר שנים.
למציאת עורכי דין בתחום דיני עבודה באתר משפטי
הוצאות נסיעה - בתי הדין נוהגים בגמישות
3.(ת"א) 4806/08 תעא (ת"א) 4806-08 ניקולאי ינקלזון נ' יבטח בע"מ (בפירוק))
התובע הגיש כנגד הנתבעת – חברה בפירוק, תביעה שעניינה עתירתו לתשלום פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי הלנת שכר, גמול עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, הוצאות נסיעה, דמי מחלה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ופיצוי בגין הפרת חוזה ועגמת נפש.
בית הדין לעבודה קיבל את התביעה בחלקה. באשר לרכיב של הוצאות נסיעה, קבעה השופטת לויט כי בתי הדין לעבודה נוהגים בגמישות רבה עם העובד בכל הקשור לדרכי הוכחת הוצאות הנסיעה לעבודה וכבר נפסק כי לצורך הוכחת הזכאות לדמי נסיעה, די באמירה כללית של העובד כי לא קיבל נסיעות, כאשר ברור כי לאור מקום עבודתו המרוחק של העובד היה זקוק לתחבורה על מנת להגיע אליה.
הפרת חובת תום הלב והוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
4.(עב (ת"א) 9372/04 מרדכי סיגל נ' עצמאות קלאסיק בע"מ) - בית הדין האזורי לעבודה בת"א דן בתביעה של עובדת נגד חברה למתן סעד הצהרתי לפיו פיטוריה בהיותה בהריון נעשו שלא כדין, וכן לחיוב הנתבעים בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה עקב פיטוריה, לרבות אובדן השתכרות, פיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנה, תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בגין הפרת חובת תום הלב כלפיה ועגמת הנפש שנגרמה לה עקב פיטוריה. השופטת מיכל לויט קבעה, כי אמנם, התובעת פוטרה טרם השלימה תקופת העסקה בת 6 חודשים, ולכן לא חלות עליה הוראות חוק עבודת נשים. אולם בפיטוריה יומיים לפני שמלאו 6 חודשים להעסקתה, תוך הקדמת מועד הפיטורים על גבי מכתב הפיטורים, יש משום הפרת חובת תום הלב והוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
" אי תחולת חוק עבודת נשים על פיטורי התובעת אינו גורע כהוא זה מהאיסור על פיטורי עובדת בהריון עקב הריונה, גם אם מועסקת במקום העבודה פחות משישה חודשים, הן מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והן מכוח עיקרון השוויון בדין הכללי וחובות תום הלב החלות על המעסיק", נכתב בפסק הדין.
חריגה ממתחם הסבירות
5. (סע (ת"א) 49588-11-11 דבורה אפק נ' המועצה המקומית קרני שומרון) – בית הדין האזורי לעבודה דן בתביעה של אשה לתת צו קבוע המבטל את פיטוריה ו/או הוצאתה לגמלאות, צו המורה למועצה המקומית קרני שומרון להמשיך ולהעסיקה בעבודתה ובתפקידה, צו המונע מהמועצה לאייש את משרתה או לבצע כל פעולה שתמנע את המשך עבודתה הסדירה, צו המורה למועצה להימנע מהתנכלות כלפי התובעת ואוסר על המועצה לפגוע בתנאי העסקתה ולחלופין כל סעד אחר שימצא בית הדין לנכון על מנת לשמור על זכויותיה.
בית הדין לעבודה קיבל את תביעתה של התובעת והורה לרשות המקומית לפצותה בגין הוצאתה לגמלאות שלא כדין. השופטת מיכל לויט קבעה, כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטת המועצה להוציא את התובעת לגמלאות, הן במישור הנימוקים שהובילו להחלטה, והן בדרך קבלתה של ההחלטה. כמו כן, הוכח, כי ההחלטה בעניינה של התובעת חורגת ממתחם הסבירות ופגעה בה באופן שאינו מידתי, משאף לא נשקלה כל דרך חילופית פוגענית פחות, לבד מסיום ההעסקה. נקבע, כי במקרה זה הסעד הראוי הוא פסיקת פיצוי לתובעת.
