ביהמ"ש המחוזי בחיפה דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית להשבת סכום של 250 ₪, שאותו שילם המבקש לעיריית חיפה , כקנס על עבירה של העמדת רכב בניגוד להוראות חוק העזר בחיפה, מהטעמים המפורטים בה.
המבקש טען בתביעה, כי הוא ברר ומצא שהודעות הקנס נשלחו אליו על יסוד מידע שהגיע לעירייה תוך שימוש במצלמות וידאו המשמשות את מערכת בקרת הרמזורים העירונית, וכי איסוף מידע כזה ושימוש בו למטרה אחרת מאשר ניהול מערכת הרמזורים העירונית הוא פסול ומנוגד להוראות הדין, ויש בו הפרה של זכויות יסוד של תושבי העיר בכלל וחברי הקבוצה המיוצגת בפרט.
בעניין זה המבקש הוסיף וטען, כי פעולות העירייה הן חסרות סמכות, ועל כן יש להשיב לו את סכום הקנס ששילם בקשר להודעת הקנס הראשונה.
אין עילת תביעה ע"פ החוק
השופט אלכס קיסרי דחה את הבקשה, וקבל את טענת העירייה, כי שלמבקש אין עילת תביעה כנדרש בסעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. "די בכך כדי לדחות את בקשת האישור", כתב השופט בהחלטתו.
השופט ציין, כי המבקש פרש יריעה נרחבת של טענות שעניינן, בין השאר, פעולות בחוסר סמכות של העירייה, פעולות בניגוד לעקרונות המשפט הציבורי ופגיעה בזכויות הפרט. "אלא שלדעתי הוא נתפס לכלל טעות ומחמת כך מתאפיינות טענותיו בערבוב יוצרות בין שאלת חוקיות פעולות האכיפה שבהן נקטה העירייה לבין שאלת חוקיות גביית סכום הקנס שאת השבתו הוא תובע", כתב השופט. "אומר מיד כי אפשר שהטענות שמעלה המבקש כנגד חוקיות, סבירות או תקינות השימוש במצלמות מערכת בקרת הרמזורים לצורך אכיפת חוק העזר ראויות להישמע, אולם אפילו כך הדבר, המסגרת הדיונית של תובענה מנהלית ובקשה לאישורה כייצוגית איננה המסגרת הנאותה. ... נראה לי, מבלי לפסוק בכך, שיש ממש בטענות העירייה שלבית משפט זה גם אין סמכות להורות לה לחדול מפעולות אכיפה אלה, וככל הנראה סמכות זו נתונה רק לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ", קבע השופט.
בסיכום נקבע, כי משאין למבקש עילת תביעה אישית להשבת סכום הקנס ששילם, לא ניתן לאשר כייצוגית את התובענה שהגיש, ועל כן יש לדחות את בקשת האישור.
נפסק, כי המבקש ישלם לעירייה שכר טרחת עורכי דין בסכום של 20,000 ₪.
(ת"מ 1443-05-12 מנדלסון נ' עיריית חיפה)
