זוג צעיר שמחליט להתחתן ולהקים משפחה במשותף, מקווה לחיות את חייו באושר ועושר "עד עצם היום הזה..." . אולם, בשקט ומאחורי השמחה מסתתרת לה הידיעה שלא מעט זוגות מגיעים למרבית הצער לפרידה וגירושין.
אף אחד לא מספר באופן ברור מספיק לזוגות הצעירים על החתונה הקתולית שלהם – זו שלעולם לא יתגרשו ממנה, זו שאין ממנה חזרה, זו שנכפית עליהם מרגע התרחשותה ועד יומם האחרון.
החתונה הקתולית הזאת מתרחשת ברגע שנולד הילד הראשון של בני-הזוג. הילד המשותף הזה קובע מרגע הגעתו לעולם עובדה שלא תשתנה בשום מקרה תהיינה הנסיבות אשר תהיינה. מהגיעו מבטן אמו לעולם הזה, יישאר אביו - אביו הביולוגי היחיד שהיה ושיהיה לו אי-פעם, ואמו תהיה לעולם- אמו.
אף אחד מהם לא יוכל לשנות את העובדה הזאת, שני בני-הזוג האלה קשורים מעתה בקשר שאינו ניתן לפירוק ובשותפות שלעולם אינה מתפרקת – שותפות היותם ההורים של ילדיהם.
הבחירה היחידה שנותרת לבני-הזוג האלה היא אם להיות שותפים טובים בגידול הילדים שלהם – או חס וחלילה להיות שותפים גרועים ופוגעים בילדיהם.
שותפים טובים בהורות מתמשכת
המשפט הבא נכון לזוגות נשואים, לזוגות בהליכי גירושין ולזוגות גרושים כאחד: ניתן להיות שותפים טובים בהורות המתמשכת והבלתי נפסקת שלכם, וניתן גם להיות שותפים ממש גרועים. אתם יכולים להיות כל המגוון שבדרך. אין שום אופציה לא להיות שותפים בכלל!
המשמעות של ההבנה הזאת היא שזוג שיש להם ילד או ילדים משותפים – קשור בקשר שלעולם לא יינתק באחריות המשותפת ובהורות לאותו ילד או אותם ילדים. כשזה המצב – אם אותו זוג מחליט להתגרש, הוא צריך להבין שגירושין משמעותם רק פירוק הקשר הרומנטי/זוגי שהתקיים ביניהם. הקשר והשותפות ההורית ביניהם לעולם לא נפסקת ולא קטנה. למעשה, ההיפך הוא הנכון, האתגרים שההורות שלהם תידרש להתמודד אתם מעתה ואילך, כשהם נפרדים כזוג יהיו ככל הנראה גדולים יותר, מאתגרים יותר ופשוטים פחות.
למרבית הצער, הרגשות העוצמתיים והקשים שמתעוררים בדרך-כלל בגירושין- הבגידה, האכזבה, הכעס, אובדן האמון, הנקמה, כל אלה משמשים בדרך-כלל בערבוביה ולעתים מעוורים את הצדדים לראות את השותפות הנמשכת ביניהם בהורות, ובתוך להט הקרב, במקרים לא מעטים ולא מבוטלים הם הופכים להיות שותפים ממש רעים ומזיקים בהורותם.
הילדים משלמים מחיר יקר
המחיר שילדים להורים כאלה משלמים הוא יקר מאוד. ילד שנדרש להתמודד עם גירושין קשים של הוריו, ובהמשך עם הצורך להתמודד עם שאלות למי נתונה נאמנותו בין שני הוריו המתקוטטים על גבו – צפוי לשלם מחירים נפשיים יקרים מאוד. הפגיעות יבואו לידי ביטוי בירידה בתפקוד, בהערכה עצמית נמוכה ובפיתוח אישיות מפוצלת שמנסה להכיל בתוכה חלקים שונים שנמצאים בסתירה לא מתפשרת ביניהם.
שותפים יעילים
אז מה עושים? לדעת הכותב, החובה של זוג מתגרש שיש לו ילד או ילדים משותפים – היא לנהל את הפרידה שלו באופן שמאפשר לבני-הזוג להמשיך ולתפקד בסוף הפרידה – כשותפים יעילים.
בני-זוג כאלה צריכים לדעת שהמשימה שעומדת בפניהם אינה ניתוק הקשר ביניהם ופרידה (כפי שנוטים להסתכל על גירושין) אלא המרה, החלפה של הקשר הזוגי הרומנטי שהתקיים ביניהם כגבר ואשה, אבא ואמא, בעל-ואשה – לקשר של שותפות הורית שמתקיימת בין שני הורים שאינם חיים ביחד בקשר זוגי.
ישנן כמה דרכים להגיע לתוצאה הרצויה והלא פשוטה הזו. בני הזוג יכולים במקרים מסוימים להגיע להסכמות ביניהם על הדברים הדורשים הסכמה ולהמשיך להיות שותפים יעילים. בדרך כלל, יקשה על בני-זוג בהליך גירושין שכרוך בקושי רגשי עצום כל-כך להגיע לתוצאה כזו, והדרך הנכונה והטובה ביותר להגיע לכך נמצאת בפנייה לפירוק הקשר וניהול הליך הגירושין בהליך גישור נכון ומקצועי.
מהו הליך הגישור ומדוע הוא מומלץ?
הליך הגישור הוא הליך בו שני הצדדים נפגשים עם מגשר שמסייע להם להגיע ביניהם להסכמות על כל הנושאים שדורשים הסדרה בגירושין. הצדדים יידרשו להגיע להסכמות בנושא האפוטרופסות על הילדים, הסדרי הראייה, חלוקת הרכוש, גובה תשלום המזונות והסדרת כל מערך החיים העתידי שלהם בתור משפחה שממשיכה להתקיים במתכונת חדשה בה אבא ואמא לא גרים באותו בית, אלא בבתים נפרדים ולימים אולי אף עם בני-זוג חדשים וילדים נוספים.
האתגר לא קטן, אבל לגמרי בר-השגה. המגשר יסייע לבני הזוג להגיע ביניהם להסכמות ולפתרונות שיהיו מיטביים לתנאים הספציפיים של בני-הזוג האלה. פתרונות שהצדדים יעלו וייצרו בעצמם ושיהיו טובים להם יותר מכל פתרון שבית משפט יוכל לספק להם בפסיקות שעומדות בפניו.
הליך הגישור יכול וצריך לספק לצדדים לו שירות גדול וחשוב הרבה יותר, והוא להעניק להם את הכלים להפוך מבני זוג נשואים לשותפים בהורות שהם נפרדים.
החתונה הקתולית הזו שאף אחד לא סיפר לנו עליה של ההורות שלנו לילדנו לעולם לא נפסקת, לעולם לא מתבטלת – וכל שנשאר לנו לעשות הוא להיות השותפים הכי טובים, הכי אחראיים, הכי יעילים שאנחנו רק יכולים להיות עבור הילדים שלנו.
• הכותב הנו עו"ד ומגשר בדיני משפחה.
