את חוזרת הביתה מהעבודה, רוצה קצת לנוח, רואה את ערימות הכלים בכיור שמחכות לך, אבל חושבת שלא יקרה שום-דבר אם תחלצי את הנעליים ותנוחי כמה דקות מהיום הקשה שעבר עלייך בעבודה. את משתרעת על הספה, מניחה את ראשך ונחה. המנוחה של כמה הדקות שהקצבת לעצמך הופכת לשינה של שעתיים. את כל-כך עייפה, עד כדי כך שלא שמת לב שכבר הגיע הערב. בעלך נכנס הביתה, מביט בכיור ובך וצועק. את שותקת, והוא מתקרב אלייך וסוטר על לחיך. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. בשבוע שעבר הוא משך בשערך בחוזקה ולפני כן היו עוד מכות, חבטות וקללות.
הבעל מכה אותך? עצרי, יש מה לעשות! את לא צריכה להמשיך לחיות בצורה כזו.
גם אם הבעל לא מכה אותך פיזית, אלא "רק" מקלל אותך ומתעלל בך נפשית, תוכלי לעצור את הדברים, ולבקש סיוע מבית-המשפט.
החוק למניעת אלימות במשפחה, אשר נחקק בשנת 1991 מעניק סעד לבן משפחה, אשר בן-משפחה אחר מתנהג כלפיו באלימות, מתעלל בו נפשית או מתנהג בצורה שלא מאפשרת ניהול סביר ותקין של החיים.
צו הגנה - מהו ומה מטרתו?
בהתאם לכך, אשה אשר בעלה מכה אותה, יכולה לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה ולבקש צו הגנה נגד בעלה. במסגרת צו ההגנה אפשר להוציא את הבעל מבית המשפחה, ולאסור עליו להתקרב לבית וכן למקום עבודתה של האשה. בנוסף, ביהמ"ש יכול להורות לבעל האלים להוציא מרשותו נשק שהוא מחזיק בו, וגם לחייב אותו להשתתף בקבוצות טיפול או לקבל טיפול פסיכולוגי פרטני נגד אלימות. צו ההגנה יכול להינתן לתקופה של 3 חודשים, ובמקרה הצורך אפשר להאריך אותה עד 6 חודשים, ובתנאים מיוחדים גם עד שנה. אם הבעל מפר את צו ההגנה, אפשר לעצור אותו ולשלוח אותו לכלא.
חשוב לדעת, כי גם אשה שבעלה אמנם לא מכה אותה , אך מרבה לקלל אותה, לצעוק עליה ולהשפיל אותה, יכולה לבקש צו הגנה נגד בעלה.
ע"פ פסיקת ביהמ"ש העליון, אלימות נפשית/מילולית או פגיעה באורח החיים התקין של הבית חמורה לא פחות מאלימות פיזית, ויכולה להצדיק הוצאת צו, המורה על הרחקת הבעל מבית מגורי המשפחה. אשה יכולה להוציא צו הגנה במקרה של התעללות נפשית מצד בעלה מכח החוק למניעת אלימות במשפחה, או צו מניעה במסגרת התביעה שלה למדור שקט.
החוק למניעת אלימות במשפחה הבחין בין אלימות פיזית לבין אלימות מילולית ופגיעה באורח החיים בבית. אמנם בשני המקרים ניתן להוציא צו הגנה, אך צו הגנה בשל אלימות מילולית יינתן כאשר מדובר ב"התעללות נפשית מתמשכת". כמו-כן, צו הגנה בשל התעללות נפשית או פגיעה בניהול סביר ותקין של החיים, יינתן רק כאשר שני הצדדים (הבעל והאשה) נוכחים בביהמ"ש.
יש לציין, כי החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר להוציא צו הגנה לא רק נגד בעל אלים/מתעלל נפשית, אלא גם נגד בן משפחה אחר. כך, למשל, במקרה שהאשה היא זו שמתנהגת באלימות כלפי בעלה, ניתן יהיה להוציא נגדה צו הגנה.
עו"ד יאיר רגב מוסיף, כי אלימות במשפחה היא בעיה ציבורית-חברתית, שאינה מייחדת מגזר ספציפי והשפעותיה ניכרות בטווח הקצר והארוך כאחד. אלימות במשפחה הינה תופעה שלילית ומזיקה ויש לגנותה על כל צורותיה. משפחות רבות סובלות מאלימות פיזית, מינית, מילולית, פסיכולוגית והטרדה מאיימת. אלו התנהגויות אסורות על פי החוק ומוגדרות כעבירות פליליות.
הוצאת צו הגנה נועדה, כאמור, להבטיח את שלומו של אדם הסובל מאלימות מצד בן משפחה. הפרת הצו משמעה עבירה פלילית העלולה להביא להגשת כתב אישום ואף למעצר.
מהם התנאים להוצאת צו הרחקה?
סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א-1991 מציב מספר תנאים להוצאת צו הרחקה כנגד בן משפחה: נקיטה באלימות, ביצוע עבירת מין או כליאה בסמוך לפני הגשת הבקשה, היות המשיב מהווה סכנה גופנית ממשית כלפי בן משפחה, התעללות נפשית ממושכת, או התנהגות שאיננה מאפשרת ניהול סביר ותקין של חיי המבקשת.
ניתן להוציא צו הגנה ישירות בבית משפט לענייני משפחה או בבית משפט שלום הקרובים לאזור המגורים. הוצאת צו הגנה לא כרוכה בתשלום אגרת בית משפט. במידה שהשופט סבר, כי יש מקום להוצאת צו הגנה, יינתן צו הגנה ראשוני למס' ימים בלבד. השופט יציין בהחלטתו מועד לדיון נוסף במעמד 2 הצדדים, כדי לאפשר לצד השני אפשרות להגן על עצמו.
מי רשאי לבקש צו הגנה?
עו"ד יאיר רגב מציין, כי לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, לא רק בן זוג רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הגנה כדי להרחיק את הצד האלים מהבית. החוק כולל הגדרה רחבה ביותר של בן משפחה הזכאי לעתור למתן צו הגנה: בן-זוג גרוש, הורים של בן הזוג, סב או סבתא, אחים, ילד של בן הזוג, גיסים, דודים, אחיינים, ידועה בציבור וגם בני זוג מאותו מין.
צו למניעת הטרדה מאיימת – עו"ד רגב מסביר, כי ע"פ החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 בית המשפט רשאי להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת ובו לצוות על אדם להימנע משורת מעשים המוגדרת בחוק ובין היתר להימנע מלהטריד את הנפגע, מלקיים אתו קשר בכל צורה שהיא ולהימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מקום עבודתו או לימודיו או בכל מקום אחר ואף להימנע מלשאת נשק.
מי מוסמך לדון בחוק למניעת אלימות?
הסמכות לדון על פי החוק למניעת אלימות מאיימת כאשר הנפגע הינו בן משפחה של הפוגע - ניתנה לבתי המשפט המוסמכים ע"פ חוק למניעת אלימות במשפחה קרי, לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה לדון בבקשות ובתובענות על פי חוק זה. אולם כאשר הנפגע אינו בן משפחתו של הפוגע- הסמכות נתונה רק לבית משפט השלום ובמידה שהנפגע הינו קטין, הסמכות מסורה גם לבית המשפט לנוער.
עו"ד רגב מסביר, כי נפגע עבירה זכאי בכל שלב ואף ללא הגשת תלונה במשטרה לגשת לבית המשפט ולבקש צו הגנה כנגד הפוגע או מקורביו. לרשות הנפגע עומדים שני סוגי צווים עיקריים: צו למניעת הטרדה מאיימת וצו הגנה למניעת אלימות במשפחה, בהתאם לסוג הפגיעה וזהות הפוגע והנפגע.
הפרה של צו הגנה היא עבירה פלילית ועשויה להביא להגשת כתב אישום ואף מעצר.
התנהגות מתמשכת
על-פי העילות המפורטות בחוק למניעת אלימות, כדי לקבל צו הגנה במקרה של אלימות נפשית (בניגוד לאלימות פיזית), יש להוכיח כי מדובר בהתנהגות מתמשכת ולאורך זמן, בניגוד לאירוע חד-פעמי, המפריע לניהול אורח-חיים סביר ותקין, וחורג מסכסוך גירושין רגיל.
לדוגמא, כאשר מדובר בהתעללות נפשית מתמשכת כלפי המבקשת המתבטאת באובססיביות, מעקבים, הטרדות שונות, ושליחת הודעות מאיימות באופן ממשי ומשפיל, שתוצאתם היא העדר אפשרות של המבקשת לחיים שלווים וסבירים.
בנסיבות אלה מתקיימות העילות המפורטות בחוק למניעת אלימות, ועל כן בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה ולאסור על המשיב להיכנס לדירת המגורים, להטריד את המבקשת או להתנהג באלימות כלשהי כנגדה.
צו במעמד צד אחד
בית המשפט רשאי לתת צו כשרק אחד מהצדדים נמצא לפניו. אם עשה כן, עליו לקבוע דיון בו ייקחו חלק שני הצדדים, תוך 7 הימים הבאים. האחריות להודיע לבן המשפחה שאינו נוכח על הדיון היא של בית המשפט ולא של בן המשפחה המתלונן.
• אם בית המשפט התבקש להוציא את הצו כדי להגן על קטין, בית המשפט יודיע לעובד סוציאלי על מתן הצו.
צו זה אוסר על אדם לעשות את אחד מהבאים:
1. להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להתקרב אליה (גם אם הדירה שלו באופן חלקי או מלא).
2. להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.
3. לעשות דברים שמונעים מבן משפחתו מלהשתמש בנכס ששייך לאותו בן משפחה, גם אם לאותו אדם ישנה בעלות מסוימת על הנכס.
• במסגרת הצו ניתן לבקש מבית המשפט שיורה על אמצעים נוספים כגון: מתן ערובה להתנהגות טובה, שיבטיחו את שלומו של בן המשפחה הנפגע או הוראות בדבר סידורים שונים הנדרשים עקב צו זה.
• אם בית המשפט החליט לתת צו הגנה, מי שניתן נגדו הצו לא יורשה לשאת נשק ונשקו יוחרם לאלתר.
למי ואיך פונים?
• ניתן לפנות לבתי משפט השלום, בתי משפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
• יש לפנות למזכירות בית המשפט או בית הדין ולהגיש טופס בקשה לצו הגנה.
מהם שלבי ההליך?
• לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט, יישקל הנושא ויוחלט האם להוציא את הצו.
ערעור
• ניתן לערער לערכאה גבוהה יותר, אך מדובר בהליך מסובך יחסית לבקשה הראשונית.
חשוב לדעת
צו הגנה, כאמור הינו סעד זמני הניתן על ידי בית משפט מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה. בשל העובדה שישנם ניסיונות לעשות שימוש לרעה בכלי חשוב זה ובשל חומרת המגבלות שניתן להטיל באמצעות צו הגנה, בתי המשפט מקפידים על מתן צו הגנה, היכן ששוכנעו כי מבקש הצו עבר אירוע אלימות בסמוך, להגשת הבקשה או כי הוא נמצא בסכנה ממשית לאלימות.
המבקש צו הגנה, חייב להוכיח לבית המשפט כי קיימת הצדקה ממשית למתן הצו. היה ומדובר באירוע אלימות שהתרחש, בסמוך להגשת הבקשה, יוכל המבקש להציג העתק תלונה למשטרה ואישור על קבלת טיפול רפואי. אלו יהוו ראיות מספקות, כי המבקש נפגע מבן המשפחה, נגדו הוא מבקש את הצו ובית המשפט יקבל את בקשתו.
היה והמבקש, מגיש בקשה לצו הגנה, בשל חשש כי בן המשפחה יפגעו בו פיזית, אך טרם פגע, יידרש המבקש, להוכיח את קיומה של סכנה ממשית, למשל, על ידי הבאת עדים.
• אם בית המשפט יתרשם כי הבקשה לצו ההגנה הוגשה מסיבות "נקמניות" ולא כנות, יהיה רשאי לחייב את מבקש הצו בהוצאות משפט של המדינה או הצד השני ואף להורות למבקש לפצות אותו.
בבואו להחליט האם לתת צו הגנה או לדחות הבקשה, ישקול בית המשפט את כל השיקולים הרלוונטיים, לרבות:
האם ישנה סכנה חמורה: צו הגנה מרחיק אדם מביתו ומגבילו בדרכים שונות, על כן, לא יקבל בית המשפט בקשה לצו הגנה, אלא אם ישנה סכנה אמיתית חמורה לשלומו של מבקש הצו.
חומרת ההגבלות: החליט בית המשפט לתת צו הגנה למבקש, עליו להחליט איזה הגבלות להטיל על בן המשפחה נגדו ניתן הצו.
• במקרים של הפרת הצו ניתן לפנות למשטרה (שאינה חייבת לעצור את בן המשפחה המפר) או לבית המשפט.
• צו הגנה אינו מוסיף ואינו גורע מהזכות לבקשת צו למניעת הטרדה מאיימת.
