להלן קריאה לשר התמ"ת להסדיר את הנושא הנ"ל:
1. בשנים האחרונות נפוצה בישראל פעילותם של "מאמנים אישיים" – אנשים העוסקים באימון של יחידים ושל קבוצות, במגוון שיטות הדרכה והנחיה, במטרה להשיג יעדים או מיומנויות מסויימים.
2. בתחום זה הקדימה המציאות את דבר המחוקק, בצעדי ענק.
כך, למרות פעילותם העניפה של המאמנים האישיים, עם כל רבדי האוכלוסיה, הרי נשכון להיום אין בנמצא הסדר חוקי לענין מקצוע/עיסוק זה.
3. בהעדר הסדר חוקי, מאמיר מספרם של המאמנים האישיים, מיום ליום, ו"צצים" תחומים רבים בהם הינם עוסקים.
במקרה הטוב, בוגר "קורס אימון" מדפיס כרטיס ביקור, עליו מתנוסס התואר "מאמן אישי", ובמקרה הפחות טוב עוסקים בכך אנשים רבים, אשר לא עברו הכשרה כלשהי.
העדר חקיקה בנושא
4. למרות נסיונותיהם של גופים שונים, השואפים לאגד את המאמנים האישיים, והנסיונות להקים ועדות הסמכה ולאשר תוכניות לימוד להכשרת מאמנים – נכון לעכשיו אין חקיקה בנושא, ואין גוף רשמי המפקח על המוסדות השונים המכשירים מאמנים ועל תוכניות הלימוד להכשרתם.
5. הואיל והמחוקק טרם אישר גוף כלשהו, אשר בסמכותו לאשרר ולתת תוקף לתעודות לאימון אישי, הרי שגופים שונים המאשרים תעודות של מאמנים אישיים פועלים ללא סמכות חוקית לכך.
למעשה, כל מאן דהוא יכול לכנות עצמו "מאמן" ולפצוח בקריירה של מאמן לחיים, מאמן להשגת אושר, מאמן לזוגיות, מאמן תזונה וכן הלאה.
אחרי הקאוצי'נג לעסקים, לזוגיות, להרזיה, לקריירה, התפתח גם תחום אימון אישי לילדים ולבני נוער. זאת, מבלי שיהא פיקוח על זהות המאמנים, הכשרתם, התכנים ושיטות העבודה שלהם והתאמתם לטיפול בילדים.
כך, הגבול בין מאמן אישי ראוי לבין שרלטן – הוא דק מאוד וקל מאוד לחצייה.
נזקים רבים וחמורים
6. הנזקים הטמונים באי הסדרה חוקית של מקצוע זה הם רבים וחמורים.
העוסק ב"אימון אישי" זוכה להיכנס לנבכי חייהם ונפשם של מטופלים, מבלי שתיבחן מידת ההכשרה שלו, מידת התאמתו לתפקיד, אופן פעולתו וכן הלאה.
המפסידים העיקריים של תחום פרוץ זה הינם כמובן המטופלים עצמם.
7. במצב בו פונה אדם למאמן אישי, ויש בכוחו של זה לגרום למטופל להשפיע על מהלך חייו, להחליט החלטות הרות גורל, לבצע מהפכים בחייו, כדוגמת עזיבת זוגיות, מעבר דירה, החלפת מקום עבודה – יש לדאוג לנטילת אחריות של המאמנים האישיים על פעילותם.
8. פעם אחר פעם התפרסמו מקרים של אנשים הנושאים תג של "מאמנים אישיים", אשר סרחו וגרמו נזקים.
כך למשל, משתתפות בסדנה ל"מודעות עצמית ואהבה", שהתלוננו שהמנחה, מאמן אישי, השתלט על נפשותיהן והתעלל בהן מידי יום, לרבות תוך הדגמת תנוחות מין ;תביעת פיצויים שהוגשה נגד מאמן אישי, שנטען כי הטריד מינית את מטופלותיו; תלונות בדבר ניצול על ידי מאמנים אישיים ; תלונות לענין תפקוד לא מקצועי שלהם, אשר גרם לנזקים נפשיים אצל המטופלים ועוד.
9. בעבר הוגשה הצעת חוק להסדרת תחום העיסוק בקאוצ'ינג בארץ, ברם זו לא הבשילה לכדי חקיקה.
10. הח"מ פונים אל השר לצורך קביעת הכרה חוקית במקצוע "מאמן אישי", לפקח על הכשרתם ועל עבודתם של המאמנים, ולקבוע קריטריונים לבחינת פעילותם, כמו גם כללי אתיקה המתייחסים אליהם, להגדיר את תחום האחריות המקצועית, ולקבוע אמות מידה מקצועיות, אשר מי שחורג מהן יתמודד עם תביעת רשלנות ויהיה עלול לאבד את רשיון עיסוקו במקצוע.
הגנה על הציבור
11.הסדרה חוקית של התחום האמור תציב רף מקצועי להכשרתם של העוסקים באימון, ותאפשר הגנה על הציבור מפני קבלת אימון ממי שלא הוכשר לכך.
החוק יקבע את ההשכלה הרלבנטית, המומחיות והנסיון הנדרשים, כללי אתיקה של מאמנים, קריטריונים לקבלת תעודת הסמכה לאימון ורישום מסודר בפנקס המאמנים המומחים, פיקוח מבחני הסמכה ודרישות סף, קביעת קוד אתי וענישה פלילית למפרים את החוק.
