בתוך כל השכול והאבל על לכתו של גדול הקומיקאים בישראל, ספי ריבלין ז"ל, ישנה אשה אחת שפטירתו כואבת לה באופן מיוחד. צד פחות מוכר בחייו של השחקן והקומיקאי האהוב, מעלה שכתוצאה של קשר מחוץ לנישואין של ריבלין עם השחקנית אפי בן ישראל, נולדה בתם עדי, שחיה במשך כל השנים עם אמה ולא הייתה בקשר עם ריבלין. עדי, בת 27, נישאה והביאה ילדים לעולם.
מצב זה מביא לשאלות באשר לזכויותיהם של ילדים שנולדו מחוץ לנישואין.
הזכות למזונות - על מי מוטלת החבות?
כל אדם חב במזונות ילדיו על פי הדין האישי החל עליו (בהתאם לדתו). כאשר מדובר ביהודים, העילה אשר יוצרת חיוב במזונות היא קיומה של אבהות מבלי לבחון את טיב מערכת היחסים של הורי הילד או את אופייה של מערכת היחסים. גם ילד שנולד להורים שלא נישאו זה לזו הינו שווה זכויות לילד שהוריו נשואים.
מה קורה כאשר עולה טענה הנוגעת לאבהות לאחר מותו של האב הנטען?
בית המשפט מוסמך להורות על פתיחת קברו של הנפטר לצורך בדיקת אבהותו, ע"י נטילת דגימה מהנפטר לצורך עריכת בדיקת רקמות לנפטר. אותם מקרים בהם בית המשפט השתכנע שיש מקום להורות על ביצוע הבדיקה בנסיבות האמורות, טובת הילד גברה על כבודו של המת וקרוביו. על פי חוק מידע גנטי, אין הוראת חוק מפורשת המאפשרת לבית המשפט להורות על מתן צו לביצוע בדיקה גנטית למת. יחד עם זאת, לבית המשפט סמכות טבועה לתת צווים שנועדו להביא לקיומה של תוצאה צודקת וראויה.
מי חב במזונות הילד?
במקרים בהם ישנה מחלוקת או שלא ברורה זהות האב הנתבע במזונות, ראשית יש להגיש תביעה למתן סעד הצהרתי, המכונה תביעה לקביעת אבהות. במסגרת התביעה, בית המשפט מתבקש להצהיר מיהו האב, בין אם בהסתמך על הצהרת האב ובין אם ע"י עריכת בדיקה לסיווג רקמות. במקרה של סירוב של מי שנטען כלפיו שהוא האב, בית המשפט יכול להכריע על סמך ראיות אחרות (מכתבים ותמונות ככל שישנם או עדים שיוכלו להעיד על קיומה של מערכת היחסים לפני ההיריון ובמהלך ההיריון).
גם במקרים בהם הועלתה טענה בדבר תרמית או גניבת זרע מצד האב המיועד, בית המשפט העליון קבע שברגע שגבר מקיים יחסי מין עם אישה ללא אמצעי מניעה הוא מקבל אחריות על כך שיחסים אלו יכולים להסתיים בהיריון, והוא צריך להיות ער ואחראי לכל התפתחות כתוצאה מהמעשה. ילד שנולד מיחסים כאלה יהיה זכאי למזונותיו מאביו ללא קשר לנסיבות ההיריון.
התוצאות של הכרה באבהות
1) מזונות - לאחר בירור שאלת האבהות, מי שיוכר כאביו הביולוגי יהיה חב במזונותיו לרוב. בית המשפט ידון במזונות הילד על פי הדין האישי כאמור. כאשר מדובר ביהודים, הדין הרלוונטי הוא הדין היהודי, על פיו חלה על האב חבות מוחלטת בגין צרכים הכרחיים לילד עד גיל 6. בטווח הגילאים שבין 6 ל-15 נדרשת האם להשתתף גם היא בנשיאה במזונות, אולם רק בצרכים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים. מגיל 15 ואילך, החיוב הוא מדין צדקה, כלומר ההורים חבים בפרנסת ילדם בהתאם להכנסותיהם.
2) ירושה - ילד שנולד מחוץ לנישואין והוכר על ידי אביו כבנו, יורש את אביו יחד עם ילדיו החוקיים של המנוח. על פי חוק הירושה, גם אם ילד נולד מחוץ לנישואין, הוא יורש חוקי על פי דין, כצאצאו של האב, אלא אם האב הותיר אחריו צוואה בה חילק באופן שונה את רכושו בין יורשיו. כלומר: כל עוד לא נערכה צוואה אשר מנשלת את הילד שנולד מחוץ לנישואין, ילד כזה יהיה זכאי לאותן זכויות כשל ילדים אחרים שנולדו מנישואין והוא שווה זכויות לילדים כאלה גם בהקשר זה.
3) חיוב המדינה לרבות באמצעות ביטוח לאומי (קצבאות וכד').
טובתו וזכותו של כל ילד לדעת מיהם הוריו
לכל אדם לדעת הזכות לדעת מהו מוצאו, מה הייחוס הגנטי המועבר אליו, הזכות להיקרא בשם, לדעת מהי זהותו ומהו יחוסו וכן מהן זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות.
נודעת חשיבות גדולה לדמות גברית - אבהית בחייו של ילד. אם קיים אב ביולוגי והוא נוכח בחיי ילדו, אין טוב מכך. חשיבותו של האב בהתפתחותו התקינה של ילדו מרגע היוולדו, גדולה ומשמעותית לא פחות מנוכחותה של האם. אבות מנותקים ומרוחקים, עשויים לפגוע בילדם באופן קשה שאינו ניתן לריפוי ולפעור "חור שחור" בנפשו עד כדי השפעה על נפשו ותודעתו.
• הכותבת הינה עו"ד ומגשרת לענייני משפחה וירושה
