אבות רבים אשר מצויים בקשיים כלכליים ו/או בחובות גבוהים ו/או מבקשים להרע לאם הקטינים עימה הם מצויים בהליכים משפטיים, בוחרים, בעצת עורכי דינם, לנקוט בהליכי פשיטת רגל ולהפוך במהרה לחייב אשר כל ההליכים כנגדו מעוכבים, כאשר, בין יתר השיקולים, מאמינים החייבים כי דמי המזונות החודשיים עבור הקטינים, אשר נפסקו על ידי בית משפט לענייני משפחה, יבוטלו ו/או יופחתו לסכומים נמוכים מאוד, שאינם משקפים את עלות צרכי הקטינים ו/או הוצאותיהם החודשיות הקבועות.
ס' 1 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"), מגדיר חוב בר תביעה כ"כל חוב או חבות שניתן עפ"י הפקודה לתבעם בפשיטת רגל".
סעיף 72(1) לפקודה – "תביעות לדמי נזק..., ודרישת מזונות המגיעים עפ"י פסק דין, וזמן פירעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת הרגל".
עיכוב הליכים
סעיף 20 לפקודה, קובע, כי עם הינתן צו כינוס כנגד החייב, מעוכבים כל ההליכים כנגדו, " ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע".
מטרת עיכוב ההליכים הגורף שניתן בעניינו של החייב היא לעצור את כל הליכי הגביה שננקטו כנגד החייב בערכאות השונות, לרכזם במסגרת הליך אחד מרוכז, יעיל וזול- הליך פשיטת הרגל.
עיכוב ההליכים כאמור, אשר ניתן עם מתן צו הכינוס לחייב, עלול לפגוע בזכאים לדמי מזונות מהחייב, כאשר ממועד מתן צו הכינוס אינם יכולים לבצע ו/או לנקוט פעולות גביה כנגד האדם בו הם תלויים ועליו מוטלת החובה החוקית לכלכלם.
ברור לכל, כי קבלת דמי המזונות החודשיים לקטינים הינה קריטית ואקוטית לגידול הקטינים ברמה הבסיסית והיומיומית, מאחר שעול פרנסתם נופל במלואו ובאופן בלעדי על אם הקטינים, בעוד החייב עצמו, הלא הוא אבי הקטינים, אינו תורם דבר וחצי דבר לגידולם ו/או להוצאותיהם השוטפות של הקטינים, על אף חובתו החוקית על פי דין וחובתו המוסרית כלפי ילדיו הקטינים.
חשש מהברחת נכסים
לא אחת, במסגרת הקונפליקט בין חובת החייב לתשלום מזונות קטינים אל מול חובתו של החייב לפרוע את חובותיו לנושיו האחרים, קיים החשש כי החייב ובת זוגו ו/או גרושתו ו/או אם ילדיו הקטינים עושים קנוניה כדי להבריח את נכסיו והכנסותיו מידי נושיו על ידי נקיטת הליכי פירוד למראית עין וקבלת פסק דין למזונות בסכום גבוה, אשר יקבל קדימות על פני נושים אחרים.
סעיף 128 לפקודה נועד לבצע איזון שבין זכות הקטינים לקבלת תשלום דמי מזונות חודשיים, לבין חובתו של החייב לפרוע את חובותיו לנושיו, ולמנוע קנוניה בין החייב לגרושתו לכאורה.
סעיף 128 לפקודה קובע, כי אדם שזכאי למזונות מהחייב, יכול ע"פ פסק דין בתוקף למזונות, להגיש לבית המשפט שבו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל, בקשה לקצוב לו מזונות שיועברו אליו מהכנסותיו של החייב ו/או נכסיו, כאשר בית המשפט מכריע האם תשלום דמי המזונות יועבר דרך חשבון ו/או קופת הכנ"ר ו/או ישולם ישירות לידי אם הקטינים.
ההקצבה למזונות לפי סעיף 128 לפקודה, הינה אך ורק לזכאות למזונות שוטפים ממועד מתן צו הכינוס ולא לחובות בנצברו עובר למועד צו הכינוס.
חובות אשר קדמו למועד צו הכינוס הינם חובות בני תביעה, שבגינם על הזכאי למזונות להגיש תביעת חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל לפי המועדים הקבועים בחוק. חוב המזונות שנדרש במסגרת תביעת חוב בהליך פשיטת רגל מקבל מעמד של חוב בדין קדימה המקבל קדימות בפירעון על פני נושים אחרים במעמד של חוב רגיל.
הפחתת דמי המזונות?
רבים מן החייבים סבורים, סברה מוטעת מיסודה, כי עצם נקיטת הליכי פשיטת רגל יפחיתו משמעותית את גובה דמי המזונות החודשיים אשר נפסקו על ידי בית משפט לענייני משפחה, כאשר חשוב להבהיר כי אין זה בהכרח, שכן בית המשפט המחוזי הדן בבקשה לפסיקת מזונות אינו חייב לקבוע את ההקצבה למזונות בהתאם לפסק הדין במסגרתו נפסקו דמי המזונות בערכאה הרלוונטית, אולם, גובה החיוב במזונות שהוטל על החייב בערכאה הקלוונטית, מהווה בסיס ו/או נקודת מוצא לבחינת גובה ההקצבה החודשית שבה יחוייב החייב.
לאחרונה, משרד הח"מ קבל על עצמו לייצג אישה, אם לשני קטינים, אשר בית משפט לענייני משפחה פסק בגין דמי מזונות הקטינים, סך של 3,500 ש"ח, בתוספת מחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות חריגות.
לימים, בחר אבי הקטינים לנקוט בהליכי פשיטת רגל, כאשר עד למועד נקיטת ההליכים שילם האב את כל ומלוא דמי מזונות הקטינים – כך שלא הוגשה תביעת חוב, אך מיום מתן צו הכינוס חדל אבי הקטינים מלשלם בגין מזונות ילדיו הקטינים, תוך כוונה כי בית משפט המוסמך לדון בבקשה לפסיקת מזונות קטינים יפחית משמעותית את גובה דמי המזונות בנפסקו לו על ידי בית משפט לענייני משפחה.
לשמחת הכותבת, בית המשפט המחוזי פסק כי גובה דמי המזונות אשר נפסקו על ידי בית משפט לענייני משפחה, משקף את צרכי הקטינים ומתחשב בהכנסותיו של החייב.
עינינו הרואות, כי הליכי פשיטת רגל אינם בהכרח מובילים את הערכאה המוסמכת להפחית ו/או לבטל את דמי המזונות החודשיים שנפסקו על ידי הערכאה הרלוונטית, ולעיתים טוב היה לחייב לו היה פונה ו/או נוקט בהליכים משפטיים אחרים להפחתת גובה דמי המזונות שנפסקו כנגדו.
מכל מקום, יודגש כי חשוב והכרחי לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בדיני אישות ובהליכי פשיטת רגל טרם נקיטת פעולה משפטית כזו או אחרת, שאם לא כן, עלול להגרם לחייב נזק כספי כבד, אשר ספק אם ניתן יהיה לתקנו.
* עו"ד שירן כהן דניאל בעלת משרד לדיני משפחה , עבודה ,הוצל"פ ומקרקעין.
