לפני כשנה יצאה לדרך הרפורמה החדשה של פרופ' דוד האן, כונס הנכסים הרשמי בישראל. עם כניסתו לתפקיד, השתנתה כל תפיסת הליך פשיטת הרגל. התפיסה החדשה של כונס הנכסים הרשמי באה להיטיב עם חייבים תמי לב המשתפים פעולה בהליך, במתן תמריצים שונים ההופכים את הליך פשיטת הרגל לעיתים קרובות לקצר יותר מבעבר ולכדאי יותר לחייבים.
בעבר תיק פשיטת רגל יכול היה להמשך על פני 8- 10 שנים ואף יותר מבלי שינתן צו הפטר לחייב. בכל הזמן הזה החייב נאלץ להמשיך לשלם את התשלום החודשי ולהיות תחת פיקוח מתמיד. כיום, בהתאם לרפורמה החדשה, תיק פשיטת הרגל יתנהל במשך כ – 4 - 5 שנים, כאשר החייב ידע מראש כמה זמן ימשך ההליך, כמה עליו לשלם ומה עליו לעשות כדי לקבל את צו ההפטר.
בשלב הראשון, לבקשת חייב, ביהמ"ש יתן צו כינוס נכסים. במשך 18 חודשים יבחן כונס הנכסים הרשמי ו/או מנהל מיוחד מטעמו את מצבו הכלכלי של החייב, יכונסו כל נכסי החייב, תבחן יכולתו הכלכלית לפרוע את חובותיו ומנגד יבחנו סך חובותיו והוצאותיו. עד כאן אין שינוי של ממש משלב כינוס הנכסים כפי שהיה נהוג בעבר. אולם, בפועל השינוי המהותי הוא, שחייב שיתנהל בתום לב וישתף פעולה עם המנהל המיוחד, יקבל תמריצים בשלב הבא.
תמריצים על גילוי מרצון
החידוש המעניין הוא, שלחייב יינתנו תמריצים על שיתוף פעולה כגון: גילוי מרצון בדבר נכסים שהבריח מנושיו בעבר. כלומר: אם החייב ידווח למנהל המיוחד על נכס שהוברח בעבר מנושיו וניתן להשיבו ולממשו לטובת נושיו, ההברחה לא תחשב לחוסר תום לב שעלול לפגוע במתן צו ההפטר, כפי שהיה נהוג לפני תחילת הרפורמה.
מקץ 18 חודשים, כונס הנכסים ו/או המנהל המיוחד יגישו תוכנית פירעון חובות על פי מידותיו ויכולתו של החייב, ובית המשפט ימליץ לקצוב את התקופה בזמן של בדרך כלל שלוש עד ארבע שנים. החייב ידע שאם יעמוד בתוכנית הפירעון יקבל צו הפטר מחובותיו עם תום התקופה שנקבעה מראש. דגש נוסף- יש לשים לב לכך שאם בית המשפט יקבע כי לחייב אין יכולת פירעון, הוא יקבל צו הפטר מיידי, בכפוף לכך שנמצא בחקירת המנהל המיוחד כי החייב הסתבך בחובות בתום לב. לפני תחילת הרפורמה, מתן צווי הפטר בשלב ההכרזה על פשיטת רגל היה נדיר מאוד וניתן אך ורק בנסיבות קיצוניות.
העמדה לדין פלילי - מתי?
מצד שני, אם החייב יסתיר מידע ו/או נכסים, לא ישתף פעולה עם המערכת, ולא ישלם את התשלום החודשי, הוא עלול לאבד את הגנת צו הכינוס ואף במקרים מסוימים יעמוד לדין פלילי.
בנוסף לכך, הליך פשיטת הרגל מקנה לחייב הגנות מפני הליכים בבית משפט והוצאה לפועל כגון: ביטול הגבלות שונות, הגנה מפני הטלת עיקולים, צווי הבאה והפחתה משמעותית בריביות החלות על חובות החייב כפי שהיה נהוג גם בעבר.
מהי מטרת הרפורמה?
מטרת ההליך היא לאפשר לחייב להשתקם ולקום על רגליו כדי שיוכל לכלכל את עצמו ואת משפחתו ולא להיות לנטל על המדינה ועל נושיו. מצד שני מטרה לא פחות חשובה היא לאפשר לנושים לקבל את כספם בשיעורים סבירים ביחס לחוב ובמועדי תשלום סבירים.
מטרת הרפורמה החדשה היא לקצר את ההליך ולהביא כספים לנושים תוך זמן קצר יותר באופן יחסי ובמקביל אינה מאפשרת סחבת בתיקים בהם אין תועלת כלכלית.
השינוי המעניין שמביא עימו פרופ' האן, הינו תמריצים חיובים ומועילים לרבות קיצור הליך פשיטת הרגל לחייב שישתף פעולה בהליך, לצד תמריצים שליליים ועונשים מרתיעים למי שיסתיר נכסים ויתנהל בחוסר תום לב בהליך.
חייב שיש לו חובות בסך של 17,154 ₪ ומעלה והוא אינו יכול לפרוע את חובותיו, יכול להגיש בקשה למתן צו כינוס נכסים ופשיטת רגל. מצבו הכלכלי יבחן בהתאם לכללי כונס הנכסים הרשמי, בהתאם לרפורמה החדשה ותוך מספר שנים הוא יוכל לצאת לדרך חדשה ללא חובות והטרדות מצד הנושים וההוצאה לפועל. כל זאת אם יתנהל בתום לב וישתף פעולה בהליך.
