במדינת ישראל, הוסדר הענף של חקירות פרטיות באמצעות חוק מיוחד ומחייב, הנקרא: "חוק החוקרים הפרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב – 1972" .
כבר מעיון בכותרת נושא החוק עולה, כי חוק זה מורכב ומשלב לפחות שני מקצועות שונים ומיוחדים כל אחד בפני עצמו.
מיהו חוקר פרטי?
פרק א', הוראות כלליות סעיף 1 לחוק מגדיר מיהו חוקר פרטי- "חוקר פרטי – מי שעוסק בהשגת ידיעות על הזולת או באיסופן, לצרכי אחרים ודרך שירות לכל, ושלא לצורכי מחקר מדעי, סקר דעת קהל או פרסום ברבים."
פרק ב' לחוק, בסעיף 3, מחדד את תחום איסור העיסוק- "לא יעסוק אדם כחוקר פרטי אלא אם יש בידו רישיון לכך מאת הועדה ובמשרד המיועד לחקירות פרטיות".
בהמשך מפרט החוק את תהליך קבלת הרישיון, נושאי אתיקה, פיקוח ועוד. החוק בבסיסו מתייחס כאמור באריכות לתיאור תהליך קבלת הרישיון לעיסוק בתחום החקירות הפרטיות ולמעשה קובע זאת באמצעות שתי "מדרגות". השלב הראשון הינו תהליך התמחות בן מינימום שלוש שנים אשר במהלכן חייב המתמחה לעבור בהצלחה מבחן רשמי המנוהל ע"י משרד המשפטים. במשך תקופה זו חייבים להתקבל במשרד המשפטים דיווחים שוטפים אודות נושאי התמחותו וקצב התקדמותו של המתמחה בחקירות פרטיות. בתום תקופה זו ובהנחה שהמתמחה עמד בהצלחה בכול מחויבויותיו תידון וועדה מיוחדת, ותבחן את כשירות מועמדותו. בתום התהליך ולאחר פרסומים פומביים לציבור צפוי המתמחה לקבל תעודת "חוקר פרטי".
יודגש, כי חוקר פרטי מי שמותר לו לעסוק בתחום של חקירות פרטיות במדינת ישראל. חוקר פרטי במעמד זה אינו רשאי לפעול באופן עצמאי ולנהל משרד לחקירות פרטיות העוסק במתן שירותי חקירה.
משרד חקירות - כיצד?
כדי להעניק שירותי חקירה לאדם ואו לגוף אחר, חייב החוקר הפרטי לעבור את "מדרגת" הרישוי השנייה, הגבוהה יותר. מדרגת זו תזכה את החוקר הפרטי ברישיון "משרד חקירות" אשר משמעו כמתואר בסעיף 3 לחוק, הענקת שירותי חקירה פרטית לאחר ע"פ התיאור המפורט בין היתר בסעיף 1 לחוק.
תהליך קבלת הרישיון הגבוה הזה מחייב הליך פורמלי נוסף אל מול המשרד האחראי: הוא משרד המשפטים. משך הזמן המינימלי הדרוש ממועד קבלת רישיון החוקר הפרטי ועד לבקשה המיוחדת לקבלת רישיון משרד חקירות הוא חמש שנים.
סיכום ביניים - חוקר פרטי הרשאי להעניק שירותי חקירה לאחר, חייב להשלים תהליך רישוי מינימלי בן שמנה שנים. באופן פרקטי אורך תהליך זה יותר מעשר שנים.
אין עוררין, כי לחוק זה אין אח ורע בספר החוקים במדינת ישראל, והוא מיוחד בחריגותו בכל מערכת דיני העבודה בעולם המערבי. לצורך ההשוואה במדינות שונות, החוק העוסק בחקירות פרטיות מחייב התמחות והליך רישוי בין חודש ועד שנה אחת בלבד.
במציאות הרווחת, רוב העוסקים בענף החקירות הפרטיות אינם עומדים בדרישות החוק ולמעשה עוברים בכך עבירה פלילית אשר עונשה על פי חוק העונשין הינו עונש מאסר בפועל של עד חמש שנים.
פיקוח, שיפוט ומשמעת
לא זו אף זו, האתיקה, הפיקוח, הליכי השיפוט והמשמעת החלים על אוכלוסיית החוקרים הפרטיים הרשויים גבוהים ומחמירים. יחד עם זאת, אין ולא מתקיימת כלל אכיפה כנגד המתחזים והעבריינים.
אם כך, בבואנו להיוועץ בחוקר פרטי טרם שכירת שירותיו, מומלץ לדרוש ולדון בשאלות הבאות: האם קיים ברשותו רישיון לקיום משרד חקירות מאת משרד המשפטים? (רצוי אף לדרוש שיציגו בפניכם תעודה זו), האם בשורות משרד החקירות פועלים רק חוקרים פרטיים בעלי רשיון הפועלים במסגרת החוק? (להוציא מתמחים אשר להם מעמד מיוחד), האם למשרד החקירות הנ"ל תחומי מומחיות משפטיים מהתחום הדרוש חקירה? (הדין האזרחי, פלילי, דיני משפחה, נזיקין, דיני עבודה ועוד).
לסיכום, במדינת ישראל קיים חוק המסדיר את מקצוע חקירות פרטיות. חוק ישן זה, על חסרונותיו, אינו מוכר דיו הן לקהילת עורכי הדין וקל וחומר לקהל הלקוחות הפוטנציאלים. החוק על מורכבויותיו, נועד בבסיסו להסדיר את המקצוע אך בעיקר להעניק הגנות לקהל הלקוחות. לאור כל זאת, הערובה לשירות חוקי מקצועי אמין ומהימן מחייבת פניה למשרד חקירות פרטיות האוחז ברישיונות מתאימים כפי שפורט לעיל. מומלץ, כי הלקוח הפוטנציאלי יראיין בפגישה אישית את החוקר הפרטי במשרדו, יתרשם מאישיותו וניסיונו, ישאף לבירור מומחיותו וכן יבחן בעיון את רישיונותיו.
*כותב המאמר, ירון עידן, הינו בעל למשרד החקירות "עידן שירותי מידע וחקירות" הפועל בארץ ובחו"ל זה העשור השלישי. ירון עידן, אל"ם במיל' הינו בעל תואר שני במשפטים וכן בוגר המסלול לקרימינולוגיה מאונ' בר- אילן.
הפרופיל של ירון עידן בגוגל פלוס
