המצב הנוכחי ע"פ חוק הפונדקאות
עד לפני פחות משני עשורים, מדינת ישראל אסרה באופן מוחלט קיומה של פונדקאות בחקיקה שקבעה: "לא תושתל ביצית מופרית, אלא באשה שתהיה אם היילוד".
בשנת 1995 ביטל בית המשפט העליון את האיסור הנ"ל ובכך סלל את הדרך לחקיקת "חוק הסכמים לנשיאת עוברים" המכונה "חוק הפונדקאות". חוק זה מגדיר את התנאים על פיהם המדינה מתירה לבצע השתלת עובר ברחמה של אם פונדקאית. החוק נועד במקור לתת מענה לנשים המצויות בגיל הפוריות ושאינן יכולות להרות או במקרים בהם הן יכולות להרות, אבל הריון עלול לסכן את חייהן.
על פי החוק כיום רק זוגות הטרוסקסואליים יכולים להשתמש בפונדקאית וזוגות חד-מיניים נאלצים להביא ילד לעולם באמצעות פונדקאות בחו"ל, הליך יקר מאוד. בארץ התשלום לאישה פונדקאית עומד על למעלה מ-200,000 ₪.
חוק הפונדקאות קובע, כי אחד התנאים לביצוע ההליך הוא חתימת הסכם בין הזוג לבין האם הפונדקאית, ואישורו של ההסכם בידי ועדת האישורים.
חברי וועדת האישורים הם שני רופאים בעלי תואר מומחה ביילוד ובגניקולוגיה, רופא מומחה ברפואה פנימית, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, נציג ציבור שהוא משפטן ואיש דת לפי דתם של הצדדים להסכם.
הבקשה לאישור הסכם לנשיאת עוברים מוגשת לועדת האישורים בצירוף מספר מסמכים רלוונטיים כגון הצעה להסכם לנשיאת עוברים, חוות דעת רפואית בדבר אי היכולת של האם המיועדת להתעבר ולשאת הריון, או כי ההריון עלול לסכן משמעותית את בריאותה, חוות דעת רפואית בדבר התאמה לתהליך של כל אחד מן הצדדים להסכם, ועוד.
רק לאחר שנוכחה הועדה, כי התקיימו התנאים הקבועים בחוק, ולאחר שנשקלו כל הנתונים העולים מחוות הדעת, יאושר ההסכם בידי ועדת האישורים.
בהתאם לחוק פונדקאות, קיימת אפשרות לביצוע פונדקאות בשעה שהביצית המופרית אינה של האם המיועדת, אולם הזרע המשמש להפריה החוץ גופית חייב להיות של האב המיועד, כך שיווצר קשר גנטי.
בכל מקרה יודגש, כי לעובר חייב שיהיה קשר גנטי לאחד מבני הזוג וכך גם להורים יחידנים, כלומר: לא יתאפשר מצב בו למשל אישה יחידנית שאין לה ביציות, תשתמש גם בתרומת ביצית וגם בתרומת זרע.
רק לאחר הולדתו של הילד וקבלת תסקיר, ולאחר שבית המשפט ייווכח כי הדבר אינו נוגד את טובתו של הילד, ינתן צו הורות.
משמעות צו ההורות היא, כי ההורים המיועדים הם הורים ואפוטרופסים בלעדיים על הילד, והוא יהיה ילדם לכל דבר ועניין.
תוקף ההסכם הוא 18 חודשים, והסכם זה הוא סופי. לאם הפונדקאית אין זכות לחזור בה מההסכם, אלא במקרים קיצוניים בהם הנסיבות מצדיקות שינוי.
הצעת שרת הבריאות - "חוק גרמן"
החוק במתכונתו היום נותן מענה לזוגות נשואים ולזוגות ידועים בציבור. נשים או גברים יחידים וכן בני זוג מאותו מין אינם מקבלים מענה במסגרת החוק המוזכר, אבל ככל הנראה דבר זה עתיד להשתנות. בשבוע שעבר, הודיעה שרת הבריאות יעל גרמן על שינוי בחוק. משמעות השינוי היא שגם רווקות, הומואים ולסביות יוכלו לעבור את תהליך הפונדקאות בישראל, במקום לעבור אותו בחו"ל.
עד היום כדי להקים משפחה, מי שאינו נמצא בזוגיות או מי שמנהל קשר זוגי עם בן מינו, נאלץ לפנות למדינות זרות – ארה"ב, הודו וגיאורגיה. מדובר בהליך המצריך הוצאות כספיות גבוהות, כמו גם נסיעות ליעדים רחוקים.
הצעת החוק באה לתת מענה לטענת ההפליה ולהעניק שוויון בין כל אדם החפץ להיות הורה מבלי להתייחס לשאלה האם מדובר באדם המנהל קשר זוגי ואם הוא מקיים קשר זוגי האם הוא נשוי לבן המין השני או לאו.
על פי המלצת שרת הבריאות, זוגות חד-מיניים, נשים וגברים יחידניים יוכלו להפוך להורים בהליך פונדקאות בישראל ובכך להשיג את השוויון מיוחל.
זהירות – פונדקאות חו"ל
זוגות רבים (גם גבר ואישה נשואים זה לזו) מנסים את מזלם באמצעות פונדקאות בחו"ל וזאת לצורך עקיפת המכשולים הרבים הקיימים במתכונתו הנוכחית של החוק.
במסגרת הליך הפונדקאות בארץ קיימים מנגנוני איזון בקרה ופיקוח במסגרתם נבחנים בין השאר גם עמדת האם-הפונדקאית- היולדת וטובתו של הקטין.
בתי המשפט למשפחה לרוב אינם רואים בעין יפה את הניסיון לכפות דין מדינה אחרת על הדין הישראלי בכל הקשור להצהיר אמהות או לקבל תעודת לידה ממדינה זרה שמנוגדת לחוק הישראלי ואוכפת את החוקים הקיימים.
היטיבה לנסח את התופעה, כב' השופטת ח. שירה מביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ לעת שאמרה את הדברים הבאים:
לאור ריבוי המקרים של ביצוע הליכי פונדקאות בחו"ל, טוב יעשה המחוקק אם יזדרז ויסדיר נושא חשוב זה. קיים חשש ממשי שצורת פונדקאות זו תהפוך ל"דרך המלך", ותעקוף את יישום ההגנות והערובות שנקבעו בחוק ושמטרתן לשמור על זכויותיהן של הפונדקאיות. ללא התערבות מהירה של המחוקק, עלול החוק להפוך ל"אות מתה" מאחר והנזקקים לשירותי פונדקאות, יפנו לגופים בחו"ל בלבד שאצלם ההליכים קלים בהרבה".
המלצות ועדת מור
בחודש יולי 2010 מינה מנכ"ל משרד הבריאות הוועדה הציבורית להסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף.
תפקיד הוועדה לדון בין היתר בסוגיית פונדקאות בחו"ל וקביעת ההורות.
בהמלצותיה אשר פורסמו לאחרונה נאמר, כי ביצוע הליך פונדקאות במסלול מוכר ומפוקח בחו"ל לא יאפשר קביעת הורות אוטומטית על בסיס הקשר הגנטי בלבד, אלא יצריך קבלת צו הורות במסגרת הליך משפטי.
עם זאת מסקנות הועדה, בין היתר, הן לאפשר לגבר או אישה יחידים רק מסלול פונדקאות אלטרואיסטי, כלומר: כזה שלפונדקאית לא מוצעת תמורה כספית.
כאמור, המלצות הועדה טרם קיבלו ביטוי בשינוי התקנות והחקיקה הקיימת בנושא.
מהפכה של ממש
הצעת שרת הבריאות, מהווה ציון דרך משמעותי בזכות לשוויון בפני החוק בתחום ההורות והזוגיות. זוהי עמדה אמיצה ופורצת דרך אשר נועדה להיטיב עם חלקים נרחבים באוכלוסיה. הצעה זו לתיקון החוק היא לא רק תיקון חקיקה, אלא מהפכה חברתית של ממש. זהו למעשה החוק הראשון בישראל בו יקבלו בני זוג מאותו מין מעמד שווה לזוגות אחרים.
בתי המשפט למשפחה התחבטו שנים רבות בשאלת התערבות בהגבלות שהטיל המחוקק גם לגבי הנגישות לטיפולי פריון ומנגד שאלת קיומה של ההפלה, והגיעו למסקנה כי חוק הפונדקאות מפלה לרעה נשים יחידניות. כן נערכו שינויים נוספים בחקיקה ובנהלים קיימים (למשל לאפשר לנשים בין הגילאים 30-41 להקפיא את ביציותיהן לצורך שימור פריון בעתיד).
עדיין, המצב מסובך וכל עוד השינוי לא הוסדר בחקיקה, קיימת חשיבות רבה לכל ההורים לעתיד לקבל ייעוץ משפטי ולהסדיר את ענייניהם בצורה המיטיבה את נסיבותיהם בטרם יעשו צעדים שיגררו אותם להליכים משפטיים יקרים, ארוכים ומורטי עצבים בארץ.
* הכותבת הינה עו"ד ומגשרת לענייני משפחה וירושה
