משפטי– זאפ
משפטיפליליםעבירה פליליתארגוני פשיעה בישראל אל מול חוק המאבק בארגוני פשיעה

ארגוני פשיעה בישראל אל מול חוק המאבק בארגוני פשיעה

מה מאפיין את ארגוני הפשיעה בארץ? מה קובע חוק המאבק בארגוני פשיעה? האם הוא נאכף?

30.12.13
תאריך עדכון: 30.12.13
7 דק'
ארגוני פשיעה בישראל אל מול חוק המאבק בארגוני פשיעה

בשנים האחרונות, ולמעשה בעשור וחצי האחרונים, השתכללו פעולות הפשיעה בתחומים רבים ורחבים, ואלו שבעבר כונו "עבריינים", "פושטקים", "פושעים" ועוד שלל כותרות מבזות ופעלו בעיקר לבדם בעבירות הרבות אותם ביצעו ואף שילמו מחירים כבדים כמו ישיבות ממושכות בכלא, הלכו וצברו שם רב בקרב ארגונים ומעריצים קטנים יותר שניסו להתקרב אל המקור, ולאט לאט אופי הפעילות שלהם הלך וצמח הודות לכוח אנושי נוסף המשמש כזרוע לעסקיהם וענפי השליטה בתחומים המיוחסים להם.

עבריין או "סלב"?
אם בעבר עבריין בכיר ומסוכן עסק בסחר בסמים, גביית דמי חסות והימורים לא חוקיים ושילם בעבור מעשיו בישיבה ממושכת מאחורי סורג ובריח, אזי לאחר שהתפרסם בערוצי התקשורת ושמו נקשר לעבירות המיוחסות לו, הלך וצבר עדת מעריצים ששימשה ומשמשת לו כחיילים בארגונו והיקף הפעילויות העסקיות שלו הולכות ומתרחבות, בייחוד אלו הנחשבות לאפורות או לא חוקיות בעליל.

כמובן שהדוגמא המובאת כאן היא בנוגע לעבריין כדמות בודדת, אך ישנם לא מעט עבריינים שזכו לכותרות, בייחוד כאלו שייחסו להם עבירות חמורות בשנות ה- 80 וה- 90 וארגונם נחשב למשומן ופעיל בתחומים רבים.

כמו חברה מסחרית
כל ארגון מורכב בדיוק כפי שמנוהלת חברה מסחרית ולה יו"ר, מנכ"ל, סמנכ"ל ושאר בעלי התפקידים בחברה, רק שלהבדיל מחברות מסחריות שמרוויחות את לחמן ביושר, כאן מתחלף שם המשחק ולא רק שהרווחים לא נעשים ביושר, הם אף מסכנים ומקפחים חיי אדם, בייחוד אזרחים חפים מפשע. זאת, בשל נקמות אכזריות הקיימות בין הארגונים היריבים ולעיתים ראשי הארגונים פועלים באופן אמוציונלי ופחות קר ומחושב.

הפשיעה המאורגנת, עוסקת לרוב בתחומים לא חוקיים כמו גביית דמי חסות, הלבנת הון, הימורים, סחר בסמים, מתן הלוואות למהמרים, מתן הלוואות בשוק האפור בריביות רצחניות, הפעלת בתי הימורים וכל פעילות עסקית אשר תהה במטרה להשיג רווח כספי לאגון ולאנשיו.
כתוצאה ממעקבים צמודים של יחידות המשטרה השונות וניסיונן להשיג הרשעה בכל מחיר, פועלים הארגונים באופן מתוחכם הרבה יותר וזאת במטרה להרחיב את הארגון. הם משתמשים בכלכלנים, אנשי הייטק ושלל נותני שירותים ויועצים איכותיים מהשורה, וזאת כדי לטפח את הארגון למקרה שיתפסו או יכלאו. הם דואגים לעתידם ושולטים ביד רמה על כל עסקיהם.

הפשע המאורגן בישראל, החל להתארגן ביד רמה החל מסוף שנות ה- 90 וכבר בתחילת שנות ה- 2000 עם פרסומן של "כנופיות פרדס כץ" ו"רמת עמידר" החלו לקום יותר ויותר ארגונים ממונפים כלכלית שקשורים בדרך זו או אחרת לעבריין בכיר מפורסם ושימשו לו כחיילים או בכירים בארגונו.
מי שנחשבים כיום לבכירים בעולם הפשע, קטפו את התארים, בייחוד לאחר ששמם נקשר בעת ניסיונות חיסול ממוקדות של יריביהם, שחלקם גבה מחיר של קורבנות תמימים ואזרחים חפים מפשע.

מהם תחומי העיסוק הבולטים של ארגוני הפשיעה לפי הערכות המשטרה?
• גביית חובות
• מתן הלוואות בשור האפור בריבית גבוה מהמקובל בשוק
• מתן הלוואות לצרכי הימורים
• הימורים לא חוקיים ברשת המקוונת
• הפעלת בתי קזינו מסווים
• הפעלת וניהול בתי בושת
• ניהול משחטות רכב והפצת חלקי חילוף בסחר בינלאומי
• יבוא והפצת סמים מסוכנים
• גביית דמי חסות מבתי עסק
• הלבנת הון לצרכיי ארגון הפשיעה
• מאבקי שליטה על עסקים שונים, נטולי תשלומי מיסים, כמו רווחים מפיקדונות על פחיות ובקבוקים
• השתלטות על מסעדות וברים ועוד...

חוק המאבק בארגוני הפשיעה
ככל שהמקרים הפכו לקשים יותר וגבו קורבנות תמימים ואף נטלו חיי אדם, בין אם הארגון זכה לחשיפת תקשורתית או ציבורית או שלא, הוחלט להביא את הדיון הזה לראש סדר העדיפות הציבורית בכנסת, להגיש הצעת חוק למאבק בארגוני פשיעה.
ב- 9 לחודש יוני 2003 , אישרה הכנסת פה אחד את חוק המאבק בארגוני הפשיעה .

ע"פ חוק, ארגון פשיעה הוא קבוצת אנשים מאוגדים או שלא מאוגדים, אשר פועלים בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות . החוק מאוגד ב 3 סעיפים עיקריים והמבארים את עיקרו:

סעיף 1 לחוק - ההגדרה: חבר בני אדם, מאוגד או בלתי מאוגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות לפי חוקי מדינת ישראל.
סעיף 2 לחוק – עבירת סטטוס:  העומד בראש ארגון פשיעה, דינו מאסר 10 שנים. הכוונה היא למנהל, מארגן, מכוון פעילות, מממן במישרין או בעקיפין פעילות של ארגוני פשיעה , באופן שיש בו כדי לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון. ניתן להוסיף, כי אדם הנותן שירותי יעוץ לארגון פשיעה במטרה לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה, דינו מאסר של 10 שנים. 
סעיף 3 לחוק – החמרה בענישה: העובר עבירה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה, דינו כפל העונש הקבוע לעבירה, אך לא יותר ממאסר 25 שנה . 

סמכויות אכיפה מוגברות
בנוסף לשלושת הסעיפים העיקריים המאוגדים בחוק המאבק בארגוני פשיעה, הקבועים מבחינה משפטית, ניתנו סמכויות אכיפה מוגברות המאוגדות בחוק לגורמי האכיפה וזאת טרם שלב ההרשעה, בעת ובמהלך החקירה והן לאחר מתן גזר הדין .

חילוט רכוש
אחת הסמכויות הנה חליטת הרכוש של הארגון מחד, וחילוט הרכוש של ראש הארגון או מי מאנשיו בפרט. היבט זה נמצא בסעיף 5 לחוק ומאוגד תחת השם "תקיפה כלכלית" – חילוט הרכוש.
כאן ניתן להדגיש, כי חילוט והחרמת הרכוש יבוצע רק לאחר ההרשעה למעט מקרים המכונים ע"פ חוק "מנימוקים מיוחדים" , אשר בית המשפט נותן סמכות לגורמי האכיפה לבצע חילוט שכזה.

הרכוש שיוחרם חייב להיות ע"פ חוק רכוש הקשור לעבירה , שנמצא בחזקתו, חשבונו או שליטתו של ראש הארגון . ניתן להוסיף, כי ניתן להמיר את הרכוש ברכוש אחר ואו לחלט רכוש תואם או שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה.

אזלת ידה של המשטרה
חשוב לציין, כי לעיתים מחליטה המשטרה על דעת עצמה לבצע מעין ציד מכשפות ביחס לאדם אשר ניסתה להרשיע בכל מחיר וכשלא הצליחה, היא מתחילה לרדת לחייו באופן שיטתי באמצעות חיפושים, מעצרים ללא סיבה, נקיטת דרכי אלימות ואף החרמת רכוש כחלק בלתי נפרד מהסמכויות שניתנו לה כ "תקיפה כלכלית", וזאת מבלי שיינתן לכך הצו המתאים הקבוע בחוק.

אזרחים רבים שנפלו קורבן לאזלת ידה של המשטרה והורשעו על לא עוול בכפם, אך לא זכו לענישה אותה רצתה המשטרה או אפילו זוכו, הופכים לשק חבטות ומסעות נקמה בלתי מתפשרים של המשטרה, שיכולה בהבל פה להחליט כי כל אדם או אזרח חף מכל פשע הוא מנהל ארגון פשיעה.

כאן המקום לציין, כי אזרחים רבים לרבות מערכת בתי המשפט, שלא אחת משמשת כחותמת גומי לאזלת ידה של המשטרה, כלל אינם יודעים איך לטפל בתופעה הזו ההולכת ומחריפה, בייחוד לאור העובדה כי מח"ש (מחלקת חקירות שוטרים) כלל אינה מתייחסת לעבירות אשר אינן משאירות צלקת או סימנים על הגוף, ומשאירה אזרחים רבים כבולים לנוכח המציאות המאיימת והמחרידה מצד המשטרה שיוצרת תחושת רדיפה ואף התנהלות בריונית כשל ארגון פשע בחסות החוק .

חשוב לציין, כי אזרח אשר בחר מיוזמתו ואו בעצת עורך דינו, לשמור על זכות השתיקה בחקירה שנוהלה נגדו, יוכל למצוא את עצמו מואשם כראש ארגון פשיעה ונחקר בחקירה נוספת לאחר החקירה הראשונית במשטרה, מצד רשויות המיסים – מע"מ, מס הכנסה (במידה והוא עצמאי) , כאמצעי הפחדה והרתעה נוסף.

טיפ לסיום: אל תישאו בעול הזה לבד, זה קשה, לא נותן מנוחה ויש מי שמכיר בזכויות שלכם ויוכל להפוך את הקערה על פיה ולדאוג לכך שהעניין יהפוך להיות רלוונטי לציבור, הן ע"י הגשת תלונה רשמית במח"ש והן ע"י העלאת הנושא לסדר היום הציבורי במטרה להכניע את כוחה המאיים והציני של המשטרה. זאת, במידה שאתם חפים מכל פשע ויש לכם הוכחות שנטפלו אליכם ללא סיבה.

לא נעים להיות מורשע ולשבת מאחורי סורג ובריח – אך ניתן בהחלט למנוע זאת ע"י היעזרות מושכלת ואחראית בעורך דין פלילי. 

* האתר של עו"ד אסף דוק - משרד עורכי דין פלילי

   הפרופיל של עו"ד אסף דוק בגוגל פלוס

 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?